האם הפתרון הוא לשחרר רוצחים <br>

רבים, טובים וחכמים נתנו כבר שלל פתרונות לבעיית החזרת השבויים שלנו מעזה, בתוכם - להדק את החגורה, לחסום את מאות המשאיות עם כל צרכי תושבי עזה מישראל, לנתק את המים והחשמל לחלוטין, ובמיוחד את אספקת הדלק והגז. מעניין כמה זמן היו מחזיקים שם מעמד בטרם העם שם היה עושה מהפכה ומעיף את מנהיגיו המסואבים לעזאזל.

אבל אצלנו, היהודים הרחמנים מלאי החסד והרחמים על אויבינו, נוהגים כמנהג עצתו של ישו: כשנותנים לך סטירה - הגש את הלחי השנייה. הערבים שורפים את כל שדותינו ויערותינו, והיום כבר גם את סביבות ירושלים? והקץ לשריפות לא רק שלא נראה, אלא ברור שהם מתקרבים למטרתם: לחסלנו במדורות (אם לא לים - אז למדורות, סטייל אוטו דה פה... ?) לא נורא. נקריב למולך עוד ועוד, נעניק לארכי-רוצחים הערבים, שזללו וסבאו בבתי הכלא ההילטונים שלנו, רכשו השכלה אוניברסיטאית, ומשפחותיהם מקבלות משכורות דשנות מדי חודש - נעניק להם חופש אמיתי, לא רק להטריד סוהרות לסיפוק צרכיהם המיניים, אלא להתעלל ביהודיות על אמת, תרתי משמע.

נכון שתוכנית הממשלה הייתה לנסות לעכב את התלקחות המצב בדרום ככל האפשר, על-מנת שנהיה מוכנים לעמוד כנגד הפלישה האירנית וכיבוש סוריה עד לגבולנו. הצנעת הידיעות על מאות השריפות, על אדמת ישראל החרוכה, והנזקים הנפשיים למשפחות הגרים בעוטף ישראל הורידו את רמת ההתעניינות והמתח בתוכנו באופן מלאכותי, ובמכוון. אך מכאן ועד לחזור ולעשות את הטעות שעליה כולם בוכים מאז שחרור 400 המחבלים הרוצחים עבור חייל אחד זה הגיוני? ולאחר ששבו לפגוע ולרצוח ונאסרו בשנית, האם נשוב ונשחררם ונעניק להם את הבונוס להמשיך ולחסל יהודים?

כולנו שואלים את עצמנו, מה היינו עושים, כיצד היינו נוהגים לו היינו במצבם של הורי החיילים הנעדרים. נכון שלב כולנו עימם, קרוע. אך האם החזרתם בתנאים משפילים ומבישים אלה יחזיר אותם לחיים? הרי במלחמה הבאה לכשתגיע כשניכנס לעזה בעת שתתאים לנו, תיפטר בעיה זאת ללא ספק.

כולנו בלב אחד עם משפחות הנעדרים והחטופים. אך נשאלת השאלה: מה טוב יותר עבור העם, המדינה? והאם התנהלות משפילה כזו לא תוריד עוד יותר את הרתיעה שחשבנו שישראל השיגה, והיא הולכת ומתפוגגת בשל התנהלות כזו? נראה שחרף הספקות וההתלבטויות בלב כולנו, חובה לשקול בכובד ראש את טובת המדינה, ולא את טובת הלב והרגש. מדינה לא מנהיגים תוך לחצים. לא מבפנים ולא מבחוץ. מדינה צריכה מנהיג חזק. אמיתי. כמו בן-גוריון שידע להחליט כנגד כל מתנגדיו בממשלה שבדרך, וכך קמה מדינת ישראל.