המלך בשדה

אני לדודי ודודי לי. ראשי תיבות אלול. באלול מתחילה בחינת אתערותא דלתתא (ההתעוררות של מטה) עד ראש השנה ויום הכיפורים שהם בחינת המשכת אלקותו יתברך למטה בבחינת התגלות, כמו שכתוב "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני".

בראשי התיבות של חודש אלול רמוזות שתי תנועות:"אני לדודי" - הפנייה שלי אל ה', "ודודי לי" - הפנייה של ה' אלי. ה"דודי לי" רומז על חגי תשרי, שבהם ה' משפיע עלינו גילוי של יראת שמים בימים הנוראים, וגילוי של אהבה בימי סוכות ושמחת תורה. הימים האלה הם כל כך משמעותיים, עש שכול הקשר שלנו ל-ה' במשך השנה תלוי בהם. אך כדי שהעוצמה הזו אכן תתממש צריך לבוא קודם ה"אני לדודי" - הרומז על חודש אלול. בחודש אלול. בחודש אלול אנו פונים אל ה' ומנסים לעורר בעצמנו את נקודת היראת שמים.

ובכול זאת, מהו האור המיוחד של חודש אלול? נקודה זו מבאר בעל התניא: והנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים.

משל המלך בשדה - מלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו אל היכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך העניין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה. ברוב ימות השנה אנחנו, אנשי העיר, רחוקים מראיית פני המלך. מפגש ישיר פנים אל פנים, דורש הכנות מיוחדות, ניקיון קפדני ואישורים מיוחדים כדי להיכנס להיכלו, ורק בימי חג ומועד יש לנו הזדמנות לפגישה כזו. לכבוד הימים האלו אנו מתכוננים במסירות, מקיימים מצוות בהידור וזוכים להיכנס להיכל המלך. אבל בימי החול, מי יכול לראות את המלך? רק אנשי מעלה "מובחרים שבעם ויחידי סגולה".

חודש אלול הוא יוצא דופן. מצד אחד גם הוא מימי החול, ימים של עבודה בשדה וטרדות העולם. מצד שני, יש בו הזדמנות לכול אחד לראות פני המלך. בחודש הזה קורה דבר מופלא - המלך בעצמו עובר בשדה. אומנם בלי כל הפאר וההדר של הארמון, אך המלך מגיע כל כך קרוב. ואז, עם בגדי החול אפשר לקפוץ על ההזדמנות ולהיפגש עם המלך פנים אל פנים! באותם רגעים הכל תלוי בנו. המלך עובר בשדה, ואם נעזוב עיסוקינו, נוכל לפגוש אותו. אך אם נישאר במקום, המלך לא יבוא אלינו, אלא ימשיך לארמונו ואנו נפספס ההזדמנות.

חודש אלול הוא הזדמנות של הארת פנים בתוך ימי החול. יש בו אפשרות לפגוש את פני ה' - לגלות את הרצון הפנימי שלנו להתקרב אליו, למרות שאיננו ראויים. חודש אלול הוא בעיקר "אני לדודי" - חודש של עבודה מלמטה. קרבת ה' נותנת לנו כוחות מיוחדים, אך את כל הכוחות הללו אנחנו צריכים לממש. ואם נדע לנצל את ההזדמנות ולפגוש את המלך, נוכל גם ללכת אחריו אל הארמון ולהיכנס לתוכו בחגי תשרי.