פרשנים רבים וקהל אוהדיהם עושים הפרדה חדה בין שתי תפיסות כיצד לפעול מול הפלשתינים. גישה ביטחונית אחת טוענת כי אפשר למנוע את הטרור רק על-ידי החזקה מתמדת וממושכת של האזורים האורבניים ביהודה ושומרון.
היתרון של תפיסה ביטחונית זו הוא כי השליטה בכל רחוב וכיכר מאפשרת השגת מודיעין ופעולה מהירה נגד כל איום פוטנציאלי שנחשף. החסרונות שלה הם חיכוך מתמיד מעורר עוינות עם אוכלוסיה שאינה מעורבת, סיכון מתמיד של חיילים, חילוקי דעות בקרב אזרחי ישראל והפסד נקודות במישור הבינלאומי.
גישה זו נשענת רובה ככולה על שיקולים צבאיים טקטיים וצרים. אלו המחזיקים בתפיסה האקטיביסטית נחשבים בדרך כלל כאנשי ימין אשר יידחו כל חלופה להסדר עם הפלשתינים.
גישה שנייה, זו של אנשי "השלום", טוענת כי פינוי כל הערים (והשטחים) הוא הכרח היסטורי, מדיני ומוסרי. עלינו לפנותם מיד ולהסתפק בפעולות הגנתיות כמו גדר הפרדה, שומרים בפתח כל קניון וקריאה להתערבות הקהילה הבינלאומית.
יתרונות תפיסה זו לזמן קצר בלבד הם חיזוק מעמדנו הבינלאומי, פחות התלהמות פנימית, ופחות חיכוך עם הפלשתינים. חסרונה המהותי של התפיסה הוא כי הטרור צפוי להתחזק ולבצע פיגועים קשים. התוצאה תהיה כניסה מאסיבית של צה"ל לערים הפלשתיניות כדי לדכא ולמנוע פעולות נוספות.
כניסה הכרחית זו תגרום לכך שכל היתרונות של התפיסה הדפנסיבית יעלו בתוהו. גישה זו נשענת בעיקר על נימוקים מדיניים ותיאורטיים, ועוצמת עיניה מול מציאות עקובה מדם. אלו המחזיקים בתפיסה זו נחשבים בדרך כלל כתבוסתנים שמתעלמים מאיום הטרור והוזים על שלום שישולם בוויתורים מפליגים.
שתי התפיסות לוקות בחסרונות רבים מדי (והדימוי הציבורי של האוחזים בהן לא תמיד הוגן). שומה עלינו לשרטט תפיסה מבצעית שתשלב לחימה יעילה בטרור ללא חסרונות של שתי הגישות הקיצוניות.
תפיסה מבצעית פרקטית המאחדת שיקולים צבאיים, אזרחיים ומדיניים, אינה יכולה להתעלם מהצורך בפעילות התקפית מול מקורות טרור, ומשיקולים רחבים כמו הנחת תשתית להסדרים בעתיד, הדורשים לצמצם אותה ככל האפשר.
תפיסה זו מרחיבה את הטקטיקה של סיכול ממוקד ל"אסטרטגיה ממוקדת". משמעותה היא מבצעים התקפיים ממוקדים במטרה ומוגבלים בזמן. כמו מנתח מוכשר החודר לאזור הנגוע, מנקה ומוציא את כל הדרוש, וסוגר את החתך בלי לפגוע באברים אחרים. כך התשתית התפיסתית של מבצעים צבאיים העושים שימוש בסכין חד ולא בקורנס עבה, ללא פגיעה בסביבה ויוצאים מהר.
כפי שניתוחים באמצעות לייזר נחשבים פחות חודרניים כך גם פעילות התקפית מהאוויר. לכן מבצעים אוויריים עדיפים במידה משמעותית על פני מבצעים קרקעיים, כאשר אפשר להשיג את המטרה באמצעותם.
במבצע "חומת מגן" נכנסו כוחות הביטחון שלא על-מנת לצאת. לעומת זאת, המבצע הממוקד הנוכחי בג'נין נועד לשים יד על טרוריסטים פעילים ולצאת מהעיר מוקדם ככל האפשר. מבצע זה הוא מודל לפעילות הנבונה הנוכחית (אם כי הוא נמשך זמן רב מדי).
אסטרטגיה ממוקדת זו הונחה על השולחן עם תחילת האינתיפאדה לפני חמש שנים אך רק לאחרונה אנו רואים את מימושה.
יש להכיל אסטרטגיה ממוקדת זו גם על רצועת עזה. במידה שהטרור והקסאמים יעברו סף מסויים, מותר ואף חובה לחדור לשטח אורבני למבצע ממוקד ולצאת במהירות.
דרוש איזון מחושב ודינאמי בין שיקולים צבאיים לבין שיקולים מדיניים. שומה על קהילת הביטחון לעצב את האיזון הנכון ולמנוע יוזמות התקפיות שעונת הבחירות תדחוף לכיוונן.
