החזיקו את העיתונים המקומיים שאתם קוראים ביד חזק חזק ושמרו אותם. שמרו אותם לעוד חמש שנים קדימה. העיתון הזה הוא המסמך שאיתו כולנו צריכים לבוא חשבון עם הנבחרים שלנו. אלו שכבר נבחרו ורוצים שוב, ואלו שרוצים להיבחר בפעם הראשונה. זה המסמך שבו הם מספרים לנו מה הם רוצים לעשות. מבזבזים המון כסף שחלקו שייך לכולנו, וחלקו שייך להם ומכיסם הפרטי, על פרסומים מיותרים. "מנהיג חזק". "עיר חזקה". "עשיה ללא הפסקה". "קבלה ללא חשבונית", ומה עוד. סיסמאות שכבר לא ממש מוכרות משהו מעבר לסיסמה ומחזירה אותי לימים ששרנו כילדים "דימונה מצליחה עם גבי". חולצות וכובעים שהיו פעם שלטי פרסום מהלכים. לבזבז כל כך המון כסף, שיכול לשמש לכל כך הרבה דברים טובים.
לא שאני נגד פרסום. אני מאוד בעד, אבל לצערי פרסום הפך להיות חזות הכל. רק לפרסם. בלי תוכן ובלי אמת, ומבלי להכיר באמת את המועמדים שלנו. רק פרסום. מי מצטלם הכי יפה, ולמי יש שיער יותר מוחלק, מי מסתפק בעניבה בלי ז'קט, ולמה לזה יש עניבה אדומה ולשני כחולה? ואולי לקראת השבוע הבא, שבת אחת לפני הבחירות עצמן, שהמועמדים יקדישו דפים שלמים, לא על תמונות יפות ולא על פנטזיות וחלומות שהם מנסים למכור לנו תמורת כיסא אחד או שניים שיהיה להם במועצה, אלא על מה שהם עשו בשבילנו.
אחרי השורות הארוכות על היותם מהנדסים (מה זה אמור לקדם לתפקיד?) קצינים לשעבר (ומה אנחנו - חיילים שלהם?) ובעלי עסקים מצליחים (גם בעל פיצוציה נחשב איש עסקים?) שיכתבו לנו מה עשו. כמה אנשים הם קיבלו אצלם במשרד. בכמה פניות אודות תושבים שנותקו ממים ומחשמל הם טיפלו. לכמה ילדים הם דאגו לתיקים ולספרי לימוד? בכמה בתי ספר וגנים הם ביקרו בחמש שנים האחרונות.
אני רוצה לקרוא על מועמד שיספר לי שהוא מסתובב ברגל בעיר, ורואה את מה שאני רואה. אני רואה תנופת בניה בכל פינה בעיר. אני רואה כיכרות מטופחות, שכונות חדשות, קאנטרי לתפארת וירוק בכל מקום שאפשר. אי-אפשר לפספס את זה. מי שמתעלם מזה לוקה בחוסר פרגון. אבל לא לראות את הבעיות שיש להתמודד מולם, זה ללקות בעיוורון. עיוורון מחשבתי שהוא לא פחות גרוע מעיוורון פיזי.
אני רואה עיר שלא חסר בה לכלוך. אשפה שנערמת מאחורי בניינים ישנים, מחכות לפתרון - מי אמור לפנות שקיות זבל וסתם זבל שתושב זרק ליד הבניין שלו? העירייה או התושב? ובינתיים החתולים נהנים ואנחנו סובלים.
האמת כולה
חצרות שאנשים נכסו לעצמם מבלי מפריע. גידרו, הציבו שולחן וכסאות וסגרו בשער. הם אפילו מציעים את הבית למכירה עם החצר - שלנו. שהמועמד שלי יסתובב פעם עם עגלת תינוק ויגלה כמה זה קשה להסתובב במדרכה שרוחבה הוא שני מטר, ושחצי ממנה זה אדנית לעץ שכבר התייאש מלגדול. אנשים שחונים על מדרכות, שקיעות ובליטות. שיגלה שהמדרכות שלנו לא מותאמות לעגלות תינוק ולא לכסאות גלגלים.
אני רוצה מועמד שיסביר לי למה הפחים המוטמנים נראים כאילו עברו הפגזה, שיסביר מי יאכוף את הרעש והקריוקי בעיר, מועמד שישים לב שגיזום זו מילה שחייבים לאמץ אצלנו.
כמו נבחרי ציבור ברמה הארצית, שמחויבים לתת הסבר על מצבם הכלכלי (הצהרת הון), אני הייתי רוצה שהמועמדים שלנו יגלו לנו מה בדיוק הם מרוויחים מהתפקיד שלהם בעירייה, ובאיזה מכרזים הם זוכים, על גבם של אנשים שחושבים שהם מייצגים אותם. מועמד שיספר לנו איפה עובדים בני משפחתו, מועמד שיקום ויספר את האמת כולה, רק לעצמו מול המראה, על כמה אנשים הוא קידם והכניס דרך העירייה ושלוחותיה, רק כדי לאשר את התמיכה בו. מועמדים שיסבירו לי, למה הם מוקפים בכל כך הרבה אנשים, שחלקם הגדול לא בא מתוך אידאולוגיה או בהתנדבות. האם הם יודעים שהסובבים מצפים לתשלום יום לאחר הבחירות ומישהו צריך לשלם על זה.
אני רוצה מועמד שיעשה סדר בשירותי הבריאות בעיר שלנו. יש לנו מרכז רפואי יפהפה שלא מבייש אף מרכז רפואי אחר בארץ. כמה חולי דיאליזה מצאו נחמה במרכז מיראז' וכמה תורים לרופא מומחה חסכנו עם המרכז. אבל למה בכל הפעמים שהגעתי לשם בלילה עם הקטנות שלי, הבנתי שטיפול מקצועי מעבר להתייבשות או שריר תפוס לא יהיה לנו כאן. מה עם שירותי רנטגן זמינים גם בלילה? למה טיפת החלב בעיר שלנו לא מספקות שירות גם בערבים, בזמן הזה שרוב ההורים חוזרים מהעבודה. למה אני צריך לחכות לנוירולוג ילדים לפחות חצי שנה או לחלופין לנסוע לאשקלון?
אני רוצה מועמד שלא יספר לי על מהפכות בחינוך, ושהוא, רק הוא, ידאג שכל תלמידי התיכון בעיר יתחילו בציון שבע מאות בפסיכומטרי. בכלל, זה גם משהו שהנבחרים שלנו צריכים לאמץ. כדאי לנקוט במעט צניעות. חבר מועצה זה תפקיד חשוב. חשוב ומשפיע. אבל לא משפיע עד כדי מהפכה דרמטית במערכת החינוך התעסוקה והתחבורה בעיר. עם כל הכבוד. זה בקושי תלוי בראש העיר.
לפנים משורת הדין
אני צריך מועמד שידבר על בגרויות איכותיות ולא רק על אחוזי בגרות שזה בלוף בפני עצמו. תגבור במקצועות שיהיה אפשר לעשות איתם משהו. זה נחמד שיש חמש יחידות בתיאטרון או במשפטים (כשלפעמים זה אותו דבר) אבל עם זה אי-אפשר להתקבל לטכניון. אי-אפשר לפרוץ את התקרה השקופה הזו שנמצאת מעל כל צעיר בעיר פיתוח. אני רוצה מועמד שיבין שדימונה היא עיר שבנויה בחלקה הגדול מאוכלוסייה שומרת מסורת, אבל יש בה גם אוכלוסייה צעירה שנוסעת בערב לבאר שבע כדי לבלות. מועמד שיחבר בין שני הקצוות האלו - צעירים לבוגרים. בין בילויים ל"אשרי יושבי ביתך". לא חייבת להיות מפלגה כזו, מספיק כמה משוגעים לדבר מכל המפלגות שיושבות במועצה.
אני שמח שיש מועמדים שמספרים לי על הבאת מפעלים לעיר. נראה לי שזה מעבר ליכולתם, אבל שיבושם להם. כמה מועמדים ביקרו במפעלים שבאזור העיר ודיברו עם פועלים? לא אלו שהם דור א' ודור ב' שצריכים לטפל בבעיות משלהם, אלא אלו שאין להם גב חזק ואין להם מעסיק שנוהג בהכרח לפי הנחיות ההסתדרות. מועמד שידבר על תנאים סוציאליים בכל מפעל שנכנס לעיר, תנאים שמעבר למה שהחוק מחייב.
"לא חרבה ירושלים על שלא נהגו לפנים משורת הדין". חברה שנוהגת לפי דין בלבד, היא חברה שנדונה לכישלון.
כשמדברים על חיבור של דימונה למרכז ראוי שקודם לכן כדי להגיע לעיר, צריך תחבורה נורמלית. נראה לי, שאף אחד מהמועדים לא עמד בתחנה המרכזית בבאר שבע לכיוון דימונה בשעה ארבע וחצי בצהריים, וגילה שטוב שההגה בידיים של
אגד, אבל כמה חבל שההגה הזה הוא של אוטובוס ישן מלפני עשרים שנה שמאחר כמעט קבוע.
כמה נחמד שיש לנו רכבת לדימונה אבל איפה היא נמצאת? ולמה רק כמה פעמים בודדות ביום? אני צריך להגיע לרכבת של שעה שש בבוקר משכונת ממשית, איך אני עושה את זה בדיוק? זאת בהנחה שאף נהג רכבת לא חולה לא עלינו.
אני צריך מועמדים שידאגו לשירותי דת ומקוואות מסודרים. נבנים כאן מקוואות, ויש מקוואות ישנים שלא זוכים לתחזוקה ראויה. מי זה שמתכנן מקווה לנשים מול בית כנסת, ומתי חוסר הבהירות בחלוקת עבודה בין המועצה הדתית לעיריית דימונה תיפתר, ונדע סוף-סוף מי אחראי על מה?
אכיפה עירונית
אני צריך מועמדים שיעשו סדר וניקיון באתר הכי תיירותי בדימונה - בית העלמין. שאלה גדולה שכל המפלגות הדתיות בעיר צריכים לשאול את עצמם. לצערי הרב, הסתובבתי בהרבה בתי עלמין בארץ וראיתי שבית עלמין יכול להיות מסודר, ישר, אחיד ומטופח לא פחות משכונה שחיים בה אנשים. אולי הצבת מחשב לאיתור קברים. להציב פחים בכל מתחם בית העלמין כך שלא נצטרך לזרוק את פחיות ה-נרות נשמה לארץ. ניכוש העשבייה השוטה. טיפול בקיר התומך בחלקה הישנה (למען ההגינות - זו החלקה בה קבורים הוריי ז"ל) לפני שכל החלקה תגלוש לנו לחלקה שמתחת, בגשם אחד שוטף. להציב כמה עובדים שיהיו רק שם בבית העלמין. שמישהו יקדם את הקמתה של סככה ציבורית גדולה עם כסאות שולחנות וברזיות כדי לאפשר למבקרי המקום לערוך אזכרות מכובדות.
אני מסתובב ברחבי העיר עם עטיפה של וופלה ומחפש פח ציבורי כדי לזרוק את זה. מתי יציבו כאן פחים בכל חמישים מטר? ליד תחנות אוטובוס. שאנשים מתעקשים לצאת עם קפה מהבית ומאירים לי את הכוס על הספסל בתחנה.
אני מסתובב עם הרכב לעיתים ומגלה שבכל התחום הזה של אופניים חשמליות וקורקינטים ממונעים, אנחנו הרחק מאחור. אני לא מבין מי ההורה ששולח את הילד שלו ואת אחיו על אופניים אחד, בלי אורות ובלי קסדות הישר אל שדה הקרב שנקרא הכביש שלנו. איפה האכיפה העירונית?
מי ידרוש ממשטרת דימונה לתת לנו דוח על טיפול בפשיעה ובטרור של הפזורה בכבישי ירוחם ובאר שבע?
בעיר קטנה נראה לי שזה די קל למצוא מי הבעלים של מספר אופנועים שמרעישים לנו את הנשמה מידי ערב, עם רוכבים בלי קסדות שמבצעים הרמות גלגל ותרגילי אקרובטיקה על חשבון הבריאות של כולנו. מתי יקום מועמד שיקדם הצבה של יותר ויותר דפיברילטורים (מכשירים חשמליים לטיפול במצבי אירועי לב) בכמה שיותר מוסדות ציבור. בבתי כנסת ומרכזים ציבוריים אחרים. מתי כבר יציבו בכל בית כנסת שיש בו גם אולם שמחות מיכל לאיסוף בקבוקי פלסטיק? מה כל כך מסובך בזה והאם מישהו החליט איזה שיטת איסוף אשפה היא הכי טובה - מוטמן, צפרדע, פח חדש מרובע?
אפשר לשפוך הרבה מילים על איכות, על רצינות, ושלל מילים של יועצי תקשורת בשקל (האמת שהם לוקחים פי כמה וכמה אלפים אבל נו) למי זה מכוון? ובעשרות ההצעות שהעליתי כאן בשתי הטורים האחרונים אני מחפש מועמד שיעשה לא את הכל ולא מחצית. רק עשירית ממה שהוא צריך לעשות. או שאולי הוא יעביר עוד חמש שנים בישיבות דמה והצבעות סרק? או לפחות שרק יפנה את השלטים שלו יום לאחר הבחירות?
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
