פרפראות לחנוכה

מה לומדים מהנר?

א. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך - כששוררת חשכה, ומבליח אור הנר, הוא מתפשט ומשתלט על החשיכה ודוחה אותה. חשבו מה חיוך אחד יכול לחולל בקרב הזולת כדי לגרש טינה מליבו, וכל מצווה ומעשה טוב שאנו עושים, גורמים לנו סיפוק, מאתגרים אותנו, מדליקים את הנשמה ומשפיעים עלינו לטובה.

ב. ולא רק אדם אחד נהנה מאור הנר. חז"ל אומרים "זה נהנה וזה לא חסר". מאור קטן כולם נהנים בו זמנית, ולא על חשבון הזולת, מבלי שייגרע האור מאף אחד.

אבל למעלה מכך, חז"ל מצביעים על כך, ש"נר לאחד - נר למאה". מהאור של הנר שמדליקים, נהנים אנשים רבים בסביבה. כך חיוך אחד שלי מדביק את כל אנשי הסביבה, והחיוך שלהם חוזר אלי שאמשיך לחייך. וכך כל מצווה שאני עושה בשמחה ובהתלהבות מדביקה את כל הסביבה.

אפשר לקרוא לזה "אפקט המראָה" - כשם שכשאני מחייכת, החיוך שלי ישתקף במראָה, כשאני עצובה, העצב שלי ישתקף במראָה, והוא הדין לגבי כל תנועה שאני עושה. כך חיוך שלי גורם גם לזולת ולסביבה לחייך. על כך אמר החכם מכל אדם "כַּמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם".

מספרים על איש כפרי אחד, שלא הכיר את נפלְאות העיר הגדולה. פעם אחת נזדמן לעיר והתארח בבית מלון. בכניסה על הקיר התנוסס ראי, שהכפרי לא ראה מימיו. והנה הכפרי רואה ש'האיש' מעֵבר לראי מחמיץ אליו פנים. בכעס רב פנה הכפרי למנהל המלון, ושאל אותו: "האם זו קבלת הפנים שלכם, להראות לאורח פנים זעוּפוֹת"?

מייד הבין המנהל במה מדובר, ושלח אותו לחייך אל הראי. מה נדהם הכפרי לגלות ש'איש הראי' מחזיר לו אותו חיוך. זה נשמע כמו בדיחה, אבל למעשה זה כלל יסודי ביחסי אנוש: חיֵיךְ אל הזולת - והוא יחזיר לך חיוך. נזכור שאחרֵי החיוכים - נמשכים הלבבות!

ג. "בהעלותך את הנרות". פסוק זה הוא המקור בתורה להדלקת נרות חנוכה. טבע הלהבה לעלות, כך אנו שואפים להתרומם וּלהתקדם במצוות וּבמעשים טובים בחינת 'מוסיף והולך' בנרות כשיטת הִלל - בהתלהבות מהמצווה ובמצוות נוספות, כי מצווה גוררת מצווה.

בידינו אור ואש - זיכרו: בידינו להחליט אם הלהבה תהפוך חלילה לאש - אש הכעס או לאור של חיוך. בידני להחליט אם אש ההתלהבות והדבֵקות במטרה עצמה תופנֶה, חלילה, לדבר עבירה או לשמחה של מצווה.

רב אוּשר זצוק"ל: בליבו של כל יהודי יש כינור שמנגן כל הזמן ולא שומעים אותו. אבל אם נעבוד על עצמנו ייפתחו לנו האוזניים ונשמע את נגינתו המופלאה של הכינור. הכינור מתחבא מאחורי עיצבון וכשאַתְּ או אתה מתחזקים, מתגלה השמחה.

היום כ"ז בכסלו, נר רביעי של חנוכה: כ"ז - אותיות ז"ך. שמן זית זך, המשמש להדלקת נרות חנוכה, הוא סמל לנשמה היהודית הטהורה, שאורה יעלה בכל ימות השנה. אמן כן יהי רצון!