הגיע הזמן לעמוד על קיום החוק

"חוק יסוד: הממשלה" קובע את דרכי פעולתה של הממשלה, כמו גם באילו נסיבות יש להפסיק כהונת ראש ממשלה. החוק קובע מפורשות כי היועץ המשפטי לממשלה, והוא בלבד, אומנם מוסמך להורות על פתיחת חקירה נגד ראש ממשלה מכהן; אך הליכי הפסקת כהונתו של ראש ממשלה יכול שייפתחו על-ידי הכנסת רק אחרי הרשעה בערכאה ראשונה (בית המשפט המחוזי בירושלים) בעבירה שיש עימה קלון; או אם וכאשר הפך פסק דין מרשיע לסופי (בין שהוגש ערעור וראש הממשלה הורשע ובין אם לא הגיש ערעור).

החוק הותקן, כידוע, על-ידי הריבון, הוא העם, באמצעות כנסת ישראל המונה 120 חברי כנסת שנבחרו בבחירות דמוקרטיות. זו השיטה החוקית הנהוגה בארצנו, והיא אמורה לחייב את כולם. הכנסת יכולה להפסיק כהונתה של הממשלה בהצבעת אי-אמון, מכל סיבה שהיא. אך פסילה אישית והפסקת כהונתו של ראש ממשלה מחמת עבירה פלילית, גם אם קוראים לו בנימין נתניהו, יכול שתהא רק אחרי הרשעה בפסק דין חלוט (יש נסיבות יוצאות מהכלל, כמו במקרה של אהוד אולמרט - ממשלתו התפרקה עקב החקירות נגדו שנפתחו בעקבות חשיפות הח"מ ב-News1. פירוק הממשלה התאפשר במיוחד לאחר שמעמדו נחלש בקרב הציבור בכלל והכנסת בפרט, מחמת כשליו המדיניים והביטחוניים החמורים במלחמת לבנון השנייה).

אף-על-פי-כן, רבים מקרב אנשי האופוזיציה והמשפטנים בישראל כופרים בזכותו המשפטית של בנימין נתניהו להמשיך ולכהן כראש הממשלה, גם בטרם הוגש נגדו כתב אישום, גם אם יזכה מחדש בבחירות ב-2019. משל החוק הוא בגדר המלצה בלבד, ופקידי המשפט - כמו היועמ"ש ופרקליט המדינה - הם שיקבעו, וכאילו במדינה דמוקרטית אין לקולו של הבוחר ערך אמיתי. דברים ברוח אלה נשמעו בימים האחרונים, במיוחד לאחר שמוחזר בעיתון ישראל היום פרסום מפברואר 2014 (ב-News1) לפיו נתניהו לא מתכוון להתפטר מראשות הממשלה גם אם יוגש נגדו כתב אישום וכי הוא מתכוון להאבק על חפותו.

מה אומר החוק

מעניין שכל אותם גורמים שקוראים, בקול ניחר, להעמיד את נתניהו לדין בגין מה שהם קובעים עבירות פליליות על החוק, הם אלה הלוחצים על גורמי התביעה להפר את החוק, ואף מנסים לכפות על היועמ"ש מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו, בכל מחיר, גם אם לא שוכנע היועמ"ש אישית ומקצועית שיש להגיש כתב אישום.

נביא להלן את הוראות החוק, האמור כאמור לחייב את כולם, גם את היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, גם את אנשי האופוזיציה בישראל, וגם את יריביו האישיים של נתניהו - בתוך הליכוד ו/או מחוצה לו, לרבות את הצדיק הידוע אהוד ברק:


חקירת ראש הממשלה בתקופת כהונתו ואחריה, הגשת כתב אישום והרשעה (סעיף 17)

• 
  (א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
  (ב) לא תיפתח חקירה פלילית נגד מי שכיהן כראש הממשלה, בשל חשד לביצוע עבירה שנעברה בעת כהונתו או בשנה לאחר שחדל לכהן, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
  (ג) כתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שישב בהרכב של שלושה שופטים; הוראות בעניין כתב אישום שהוגש בטרם החל ראש הממשלה לכהן בתפקידו ייקבעו בחוק.
  (ד) בית המשפט שהרשיע את ראש הממשלה בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון.
  

הפסקת כהונה של ראש ממשלה חממת עבירה (סעיף 18)

• 
  (א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה.
  (ב) בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין כאמור בסעיף קטן (א), תחליט ועדת הכנסת של הכנסת בדבר המלצתה לעניין העברת ראש הממשלה מכהונתו ותביא את המלצתה בפני מליאת הכנסת; לא הביאה ועדת הכנסת את המלצתה בתוך המועד האמור, יעלה יושב-ראש הכנסת את הענין לדיון במליאת הכנסת.
  (ג) ועדת הכנסת והכנסת לא יחליטו בדבר העברת ראש הממשלה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניהן.
  (ד) לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן (א) נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי.
  

הנה-כי-כן, החוק פשוט וברור: הכנסת שמאשרת בחירה/מינוי ממשלה, היא המוסמכת להדיח ראש ממשלה לאחר שהורשע בעבירה שיש עימה קלון; כהונתו של ראש ממשלה שהורשע נפסקת, רק אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עימה קלון. מערכת איזונים זו נועדה להגן על הציבור מפני התנכלות אישית או פוליטית מצד בעלי תפקידים בכירים כמו המפכ"ל רוני אלשיך ו/או להבדיל היועמ"ש אביחי מנדלבליט.

אכיפה בררנית

תיקי החקירה נגד נתניהו עומדים עתה להכרעתו של היועמ"ש מנדלבליט. גם אם יקבל החלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו, כפופה החלטתו לשימוע. שימוע ייתכן רק אחרי 9 באפריל 2019 - הוא המועד שנקבע על-ידי הכנסת לקיום בחירות לכנסת. נתניהו, כמו כל חשוד אחר, זכאי לחזקת החפות. הוא זכאי להגן על שמו הטוב בבית המשפט, וגם להציג קודם לכן שאלות קשות בדבר אכיפה בררנית הנוגדת את החוק:

• מדוע לא הורה היועמ"ש לחקור את ח"כ יאיר לפיד באזהרה בחשד שניסה לסדר הטבות מס לבקשת חברו האישי איל ההון ארנון מילצ'ן;

• מדוע לא הורה היועמ"ש על חקירת אהוד ברק בחשד שקיבל 2.3 מיליון דולר מקרן וקסלר, שאת חלקם לפחות קיבל בהיותו איש ציבור במוסדות מפלגת העבודה;

• מדוע לא נחקרים כל אותם חברי כנסת שהתגייסו לשרת את ארנון מוזס בניסיונו לחסל את עיתון ישראל היום ולסלקו מדרכו של ידיעות אחרונות;

• מדוע לא הורה היועמ"ש על חקירת בכירים בערוץ 10, ובמיוחד המנכ"ל יוסי ורשבסקי, מחמת זאת שלחצו על נתניהו לסדר הטבות לערוץ 10, ובד-בבד הילכו עליו אימים בפרסומים מרושעים, לפחות חלקם כוזבים;

• מדוע לא הורה היועמ"ש על חקירת אותם גורמים שעסקו בסידור הטבות לחברת HOT בסכומי עתק הנאמדים ב-4-3 מיליארד ש"ח לפחות.

• ועוד ועוד ועוד. אלה דוגמאות בלבד.

חובת היועמ"ש להגן על חזקת החפות

הדעת נותנת, כי אם יצליח הליכוד בראשות נתניהו להעצים כוחו ולהרכיב את הממשלה הבאה, תהא זו אמירה חזקה מאוד: מה באמת רוצה הציבור. לאמירה זו תהא, קרוב לוודאי, השפעה רבה מאוד על החלטתו הסופית של היועץ המשפטי לממשלה, קל וחומר כאשר כבר עתה ברור: התביעה בכלל והיועמ"ש בפרט כשלו באופן חמור באכיפה בררנית (בתיקים 1000, 2000 ו-4000), ואף בניהול סדרה ארוכה של חקירות מיותרות.

לא בכדי חצוי העם - ימין ושמאל וכמעט שאין איש באמצע. הגיע הזמן, אפוא, לעמוד על קיום החוק, ככתבו וכלשונו, וכפי שכולנו מצווים: לכבד את ערכי הדמוקרטיה ולקיים את חוקי המדינה. צריך להיות ברור: נתניהו ייאלץ להפסיק כהונתו רק אם יורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עימה קלון. בשורה התחתונה: היועמ"ש חייב להגן על האינטרס הציבורי ועל חזקת החפות של ראש הממשלה מפני אלה שמטעמים פוליטיים ו/או אישיים (כמו אהוד ברק) מנסים להתיז את ראשו של נתניהו בככר העיר.