השלולית הפוליטית גועשת, מועמדים הולכים ובאים, וענייני מדינה גורליים הופכים לסיסמאות נבובות בפי פוליטיקאים תאבי רייטינג.
והנה, למרות כל זאת, ממשיך עם ישראל בחייו, הבורסה פורחת, המפעלים מייצרים ומייצאים, המדענים חוקרים, האמנים יוצרים, העשירים ממשיכים לאכול סושי והעניים ממשיכים לחטט בזבל.
האם זהו סימן לבגרותו של העם, אשר הפסיק לקחת ברצינות את מנהיגיו? אנו עוקבים בלגלוג אחר להגם של הפוליטיקאים ועומדים בגבורה מול נהרות המילים הנשפכות עלינו מן התקשורת.
אנו יודעים היטב כי כל הפוליטיקאים דומים זה לזה, כולם שואפים לשררה לטובתם האישית ולטובת מקורביהם. למטרה זו נכונים הם להתחבר זה לזה או לחזור ולבגוד זה בזה, הכל על-פי האינטרס באותו רגע - ובין לבין ינסו גם לדאוג לענייני המדינה. לנו לא משנה כל כך מי יהיה בשלטון, התכזבנו מכולם. על כן חוששני כי בבחירות הבאות לא יצבאו המונים על הקלפיות והציבור האדיש יקבל בהכנעה את המנהיגים להם הוא ראוי.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
