מזה כמה שבועות מוצבת סמוך לרצועת עזה בגלוי סוללת תותחים ש"כאילו" מגיבה לירי רקטות. הסוללה ממוקמת בניגוד לכל כללי התותחנות לפיהם צריכה היתה להיות מוצבת קילומטרים אחורה כשהיא מוסווית כהלכה. היא יורה במגמה שלא לפגוע באיש והערבים יודעים שהכל הצגה כי איש מהם אפילו לא נשרט כתוצאה מהירי שלה.
כל מהות קיומה של הסוללה הזו אינו אלא כלי תעמולתי המופנה כלפי אזרחי ישראל במגמה להשלות אותם כאילו צה"ל מגיב. מפקדי צה"ל שמונו על-ידי עומרי משתפים פעולה עם הרמאות הזו, כפי שעשו בעבר עם האמירות של שרון שיש למפקדי צה"ל יד חופשית להגיב על הירי מהרצועה. הם יודעים כי אין להם יד חופשית והם משתפים פעולה עם השקרים הגסים הללו ועם יתר התכתיבים המרסקים את ביטחון המדינה.
התותחים אינם פוגעים כדי לא להרגיז את החמאס העלול להפר את הפסקת האש. אז יתברר כי ההינתקות היתה משגה ביטחוני חמור ששידרג את כוחו של הטרור לבלי היכר וסיכויי שרון בבחירות ייפגעו.
בעבר לא היו תגובות נגד הירי על גוש קטיף כדי לא לשבש את הגירוש, מדיניות שסייעה גם לניסיון לשבור את רוחם של המתיישבים. כך מוזנחת המלחמה בטרור כשבחסות השתיקה הישראלית נבנית והולכת מערכת צבאית המובילה לאיזון אסטרטגי של החמאס מולנו, כמו מול החיזבאללה בצפון, שגם מעורב במקביל לאל קעידה בבניית המפלצת הטרוריסטית בעזה.
השלטון הנוכחי שבר את כל שיאי הציניות וההפקרות של מכירת נכסי צאן ברזל של המדינה. ההישרדות האישית וההשתלטות על כל המערכות לצורך התעשרות וצבירת כוח מכתיבים מהלכים מדיניים, ביטחוניים ומינויים. לנגד עינינו התמוטטו כל הנחות היסוד הביטחוניות המוצהרות של הממסד טרם ההינתקות. כמויות הנשק ואנשי אל קעידה שנכנסו מיד לרצועת עזה, ההסתמכות המופקרת על המצרים, הכניעה לקונדוליזה רייס בהסכם המעברים השערורייתי המשדרגת את הטרור עשרת מונים וממחישה עד כמה ארה"ב כבר "לא סופרת" את ישראל - כל אלו כשלונות הממחישים את מידת חוסר המחשבה והאחריות של ההנהגה.
העלויות הכלכליות העצומות של הנסיגה ופרויקט הגדר שרובו מיותר, מטילות על המשק עול אדיר הנמצא רק בתחילתו ושאיש בעולם לא יסייע בכיסויו. בסכומים המבוזבזים הללו ניתן היה לפתור את כל "הבעייה החברתית" שכל כך באופנה. ניגודי האינטרסים המשוועים הכרוכים במעורבות של חוגים קרובים ביותר לראש הממשלה בפרויקטים כלכליים משותפים עם האוייב בשעת מלחמה בו, היו מפילים מזמן כל ממשלה במדינה בעלת מערכת משפטית מתוקנת.
סדרת הקריסות הלאומיות והביטחוניות של ממשלותינו - הנסיגה מסיני, אוסלו, הבריחה מלבנון, עסקות שחרור המחבלים והחזרתם לארץ, הבגידה במשת"פים ובצד"ל, הפקרתם של רון ארד ופולארד, תנאי הנופש שמקבלים מחבלים בכלא הישראלי, הבריחה מגוש קטיף והשבר החברתי שיצרה, ללא קשר לסיבותיה - אם מתוך חולשת הרוח או כתוצאה ממאבק כוחות פנימי בחברה הישראלית שאילץ ראש ממשלה מושחת לבצע מדיניות מופקרת, כל אלו שלבים בדרך להתמוטטות.
הפיחות בכושר ההרתעה, בחוסן החברתי ובכוחו של צה"ל בתקופת שרון מהווה קפיצת מדרגה ענקית בדרך לתהום. כמה גובה ניתן עוד לאבד עד להתרסקות?
מדינה שעצם קיומה מאויים בכל רגע על-ידי מאות מיליוני אויבים אינה יכולה להרשות לעצמה להיות בלתי מתוקנת, בלתי יעילה ומושחתת. מי שחושש לגורל יו"ש אם ייבחר שרון שוב אינו קולט את גודל הסכנה. המשך כהונתו כראש ממשלה מסכן את עצם הקיום הפיזי של מדינת ישראל.
באחת הקלטות של דוד ספקטור נראה עמרי אומר שאם פרויקט האי היווני יצליח אז "יש לנו מספיק כסף
לשלם לכולנו וללכת מכאן".
נשאלת השאלה מהו הרגע שבו יחליט עמרי שיש לו מספיק כסף והאם מדינת ישראל תיראה אז כמו הליכוד או גוש קטיף שמשפחת שרון זרקה כקליפה לאחר השימוש.
