|
נתניהו. חסינות [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בחירות במועדן - אינן עניין טכני או פורמלי, אלא כוונה לייצב את המערכת הפוליטית בחוקי משחק קבועים, ולמנוע הקדמת המועד הזה לשם אינטרסים צרים או אישיים כמו למשל לצורך החסינות.
החסינות אינה עיר מקלט לנבחרי ציבור מפני חשדות לפלילים, ואינה שיטה לעקוף את עקרון השוויון בפני החוק, אלא הגנה על בעלי עמדה שחשופים להתנכלויות ואינטריגות מפני האשמות על עבירות שכרוכות בביצוע שליחותם, ובכל מקרה עומדת להגנתם חזקת החפות.
חזקת החפות אינה תעודת יושר, אלא הגנה על חשודים ונאשמים לפני שנגזר דינם. החזקה הזו נחלשת ככל שגובר משקל החשדות, ומחייבת את בעליה להאבק נמרצות להוכחת חפותו. שמדובר בנבחרי הציבור, המאבק הזה חשוב גם מטעמי הגיינה ציבורית.
היגיינה ציבורית אינה הוראה משפטית, אלא מוסכמה תרבותית למה שמתחייב גם ממראית עין למנוע לזות שפתיים מול מה ש"לא יעשה" (באנגלית: Not Done). היא נועדה גם להיות מופת חינוכי לטובת הציבור.
טובת הציבור אינה בהכרח גם טובת נבחריו, ועוצמת הממשל בתקופת שלטונו מחייבת את הגנתו של הציבור מפני נבחריו ולא את הגנת הנבחרים מפני הציבור. כדי שיקויים הכלל "לנוכח לא יעשה עוול", עומדת לעזרת הציבור העיתונות החופשית.
העיתונות החופשית אינה שירות הסברה של השלטון, אלא שחקן בשוק הדעות, גם מול עיתון חינמי התומך בשלטון, ומאיים על קיומה הכלכלי במציאות שבה התקשורת הציבורית מתמודדת עם הלחץ הגובר של מינויים "פרשנים" ותכנים התומכים בשלטון תוך נסיון מתמשך לפגוע בעקרון הפרדת הרשויות.
הפרדת הרשויות אינה עליונות של רשות אחת על אחרת, אלא שיטה של מערכת איזונים ובלמים שתכליתה למנוע את עריצות הרוב, ניצול כוחה של הרשות המבצעת לרעה, ושרירות לב המערכת המשפטית, וכל אלה לא הצליחו לסכל את הדרך לעקוף את העקרון של בחירות במועדן.
בחירות במועדן - (ע"ע).