האם ירכיב נתניהו את הממשלה

סקרי סוף השבוע מחמיאים לראש הממשלה, אריאל שרון. קדימה מקבלת 40-39 מנדטים. העבודה מקבלת רק 19 מנדטים. הליכוד מקבל 16 מנדטים, אחרי שכבר דישדש סביב 10 מנדטים. שינוי מתרסקת ומקבלת רק 5-4 מנדטים. הדעה הרווחת היא: שרון מנצח בהליכה. הוא יוכל להרכיב את הממשלה הבאה עם שותפה אחת או שתיים; הוא יוכל לבחור לעצמו את הצירוף הרצוי ולהשלים את המפץ הגדול.

דווקא נוכח הדעה הרווחת, הנה אני מערער על תזה זו. התרחיש האפשרי: קדימה תתכווץ ולא תקבל יותר מ- 25 מנדטים. הליכוד יקבל יותר מ- 20 מנדטים. העבודה תקבל כמה מנדטים פחות מהליכוד. במצב שייווצר, עשוי/עלול בנימין נתניהו להרכיב את הממשלה החדשה, יחד עם מפלגות הימין (המפד"ל, ישראל ביתנו), יחד עם הדתיים וגם עם העבודה.

הדברים הנאמרים כאן מתבססים על הערכה. שלי. אפרט זאת להלן:

- הסקרים המצביעים על 40-39 מנדטים לקדימה יכולים להצביע על נהירה עצומה לעבר שרון ולמפלגה שהוא עומד בראשה, נהירה הנובעת מאמונה באיש, ביכולתו הבלעדית כמעט להנהיג את המדינה בתקופה זו. אבל, אותם סקרים יכולים להצביע גם על בעיה המסתמנת: אמונה עיוורת באיש-שרון, אמונה היכולה להתנפץ בנסיבות החדשות שעלולות להיווצר;

- שרון הוא איש מבוגר. ועכשיו אין זה סוד כי הוא גם איש חולה. למרות זאת, ובניגוד לדרוש, שרון טרם השכיל לקבוע מי יהא מ"מ ראש הממשלה מטעם מפלגת קדימה, אם חלילה לא יוכל למלא את תפקידו כראש הממשלה. שרון לא עשה זאת, ולא בכדי: האיש הרואה עצמו מ"מ גם בממשלה הבאה, הוא השר אהוד אולמרט; וזה בדיוק האיש המחזיק עכשיו את שרון בגרונו - אולמרט הצליח להביא עימו לתנועת קדימה קבוצה של חברי כנסת, המהווים יחד קבוצת לחץ העלולה לסרס יוזמות "בלתי רצויות", של שרון. אם ייכנע שרון ויכריז לפני הבחירות על אולמרט כמ"מ ראש הממשלה, עשוי/עלול הדבר להבריח בוחרים. שכן "סגולותיו" של אולמרט ידועות: הוא מניפולטור לא קטן, שגם יכול ללמד עוללים מהי שחיתות ציבורית. ואם לא יכריז על איש, גם לא על שמעון פרס, הוא עשוי לאבד בוחרים, שלא יסכימו למצב שבו הנושא הזה נשאר פתוח וקיים מצב של חוסר וודאות בשאלה מי ינהיג את המדינה בתקופת התפר (100 ימים, עד הבחירות, אם ייצא שרון מכלל פעולה);

- הבחירות לפרלמנט הפלשתיני יבוצעו לקראת סוף ינואר 2006, ומייד לאחר מכן אנו צפויים להתחדשות הפיגועים, וביתר שאת. כך, מכל מקום, מעריכים מרבית גורמי הביטחון בישראל, ולנו אין סיבה שלא לאמץ את הערכתם. לשרון, כמו לממשלות הקודמות, אין מענה מתאים. הפיגועים יעידו, כי גם שרון לא הצליח לעצור את הטרור. ואז יחפש הציבור, ובמיוחד הציבור הגדול שהצביע באופן מסורתי עבור הליכוד, מי יכול להנהיג מדיניות אחרת. נתניהו הוא ראש המפלגה המסתמן בציבוריות הישראלית כמנהיג חלופי, אחרי שרון;

- כל מי שמבין קצת בבורסה, יודע בוודאי מה סופה של בועה: היא מתפוצצת ומה שנותר הוא משקלה האמיתי. לעיתים, בתקופה של מפולת הבאה אחרי ההתפוצצות, מאבדות המניות חלק ניכר משווין, עד כי הן נסחרות במחיר הנמוך מאוד משוויין הריאלי. כך קרה עם מפלגתו של רפאל איתן (ז"ל); כך מסתמן עכשיו עם מפלגתו של הגזען יוסף (טומי) לפיד; וכך עלול לקרות בקרוב מאוד גם לקדימה. במפלגה זו יש לא מעט אנשים טובים, כמו: מאיר שטרית, ציפי לבני, אבי דיכטר, רוני בר-און. אך אין בה תוכן אלקטוראלי אמיתי שיצדיק 40 מנדטים - שליש מהפרלמנט בישראל. את זאת יודעים היטב אפילו שרון ואנשיו, המביעים, בשיחות סגורות, דאגה אמיתית מפני העתיד לבוא. לעומת זאת, מצבו הנוכחי של הליכוד (16 מנדטים, בסקרים) מכיל את כל "החדשות הרעות". מכאן אפשר רק להשתפר, ולשכנע את הבוחרים כי יש ממש באמירתו של שאול מופז: קדימה הינה "מפלגת קדנציה";

- מפלגת קדימה מצויה בבעיה. אין לה מוסדות. אין לה תשתית של פעילים. וזו בעיה אמיתית, שכן התשתית הארגונית היא זו המכריעה, בדרך כלל, מי ייזכה בבחירות. עמיר פרץ ניצח את שמעון פרס בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה, בדיוק בזכות התשתית שעמדה לרשותו. בקדימה מבינים זאת היטב, ולכן יזם המנכ"ל, אביגדור יצחקי, תוכנית למתן בונוסים לפעילים שיביאו מצביעים לקלפי. תוכנית זו התמוטטה נוכח הביקורת הציבורית מצד יריביו של שרון, הטוענים כי מדובר למעשה בשוחד בחירות. בשורה התחתונה ברור לשרון ולאנשיו, כי בלא תשתית מתאימה לא יוכלו להשיג את המטרה.


הבחירות שייערכו ביום 28.1.06 יהיו "גורליות". כמו תמיד. תקופה של שלושה חודשים הינה ארוכה. הכל יכול לקרות. גם מה שנראה עכשיו בלתי ריאלי ואולי גם תמהוני: ניצחון גוש הימין, ועליית הליכוד לשלטון.