מהי עסקת קונסיגנציה
עסקת קונסיגנציה (מכר מותנה) מוגדרת כעסקה שבה "אין מסירת הנכסים לקימעונאי מלווה בהעברת הבעלות בהם. זו תעבור רק אם הצליח הנעבר למכור את הנכס לצד שלישי, או שהודיע למעביר על רצונו לקנות את הנכס באופן מוחלט או שחלפה התקופה המוסכמת או המסתברת לשימוש באופציית ההחזרה" (א. זמיר "חוק המכר" - פירוש לחוקי החוזים).
בדרך כלל עסקת קונסיגנציה נקשרת במקרה בו יצרן מעוניין למכור סחורה לקימעונאי אך חושש שהאחרון לא יוכל למכור אותה,. מסירת החזקה בלבד לקימעונאי מיועדת למנוע מצב שכזה, שכן הקימעונאי יוכל בדרך כלל להחזיר את הסחורה ליצרן אם לא יצליח למכור אותה.
עסקה מסוג זה משרתת את כל אחד מהצדדים לעסקה. לעניינינו חשוב השיקול של המוכר, אשר על-ידי שימור הבעלות מבטיח את זכותו בנכס במקרה שהקונה לא יפרע את התמורה. מאחר ובעלות המוכר בנכס נשמרה, הוא יכול לתבוע את השבת החזקה בנכס ואין הוא צריך לפעול למימוש משכון.
מהי המהות המשפטית של עסקת קונסיגנציה
הבעיה מתעוררת במצב בו הקונה נקלע לקשיים, כגון: הקונה מישכן את הנכס שבבעלות המוכר לטובת נושה, הנכס נתפס על-ידי מפרק או נאמן של הקונה.
במקרה כזה עולה השאלה לפי איזה חוק תבחן העסקה, האם על-פי חוק המכר או על-פי חוק המשכון.
על-פי חוק המכר, מדובר בעסקה בה טרם הועברה הבעלות בנכס לקונה והמוכר רשאי לתבוע את החזקה בנכס ואין זכותו נפגעת ממישכון הנכס על-ידי הקונה. על-פי סעיף 33 לחוק המכר, הצדדים רשאים לקבוע את מועד העברת הבעלות בנכס, והעברת הבעלות אינה חייבת להיות עם העברת החזקה בנכס.
על-פי חוק המשכון, מדובר בעסקת מכר שאליה נלווה שעבוד הנכס לטובת המוכר כערובה לחיובו של הקונה. במקרה כזה יבחן מעמד המוכר כנושה רגיל ויבדקו האם פעל לרישום המשכון כנדרש בחוק המשכון או בחוק החברות. על-פי סעיף 2 ב' לחוק המשכון, הוראות החוק יחולו על כל עסקה שמטרתה לשעבד נכס כערובה לחיוב, יהא כינוי העסקה אשר יהא. היות והחוק מחייב רישום של משכון, מוכר בעסקת קונסיגנציה חייב לרשום את זכותו ברשם המשכונות או ברשם החברות. רק כך יוכל להבטיח את עדיפותו על פני נושיו של הקונה.
פסק דין קולומבו (1)
חברת קולומבו העבירה סחורה לחברת מאמא יוקרו, ובהסכם כונתה העסקה "עסקת קונסיגנציה". בתעודת המשלוח צויין כי "הסחורה הינה רכוש קולומבו עד לתשלומה המלא, משגור - קונסיגנציה".
מאמא יוקרו נקלעה לקשיים ומונה לה כונס נכסים. חברת קולומבו פנתה לבית המשפט כדי שיצהיר כי היא הבעלים של הסחורה. זאת בהסתמך על הסכם הקונסיגנציה. בית המשפט דחה את תביעת קולומבו, וקבע כי המניע לכריתת הסכם הקונסיגנציה היה להבטיח את זכות הבעלות של חברת קולומבו בסחורה עד שתקבל עבורה תשלום מלא. המטרה היתה איפוא לוודא שבדרך זו תהיה לקולומבו בטוחה אם מאמא יוקרו לא תוכל לפרוע את חובה בגין הסחורה.
בית המשפט קבע, כי מכיוון שהכוונה בעיכוב העברת הבעלות על הסחורה היתה לשמור על בטוחה לטובת קולומבו, הרי שמדובר בהסוואת עסקה של משכון ולכן סעיף 2 ב' לחוק המשכון יחול. מאחר ולא נרשם משכון אצל רשם המשכונות או רשם החברות, אין הוא תופס כלפי המפרק של מאמא יוקרו וקולומבו אינה נושה מובטח ביחס לסחורה.
הלכת קולומבו נוגעת למצבים בהם הקונסיגנציה היא "לא טיפוסית".
קונסיגנציה טיפוסית נעשית במהלך העסקים הרגיל ובתום לב. הבעלות על הסחורה לא עוברת לקימעונאי בעת מסירת החזקה בסחורה, וכל עוד לא התקיים התנאי המעביר אליו את הבעלות. במקרה כזה לא חל חוק המשכון, שכן אין הקימעונאי יכול למשכן נכס שאינו בבעלותו כלל.
פסק דין טריומף (2)
טריומף סיפקה באשראי סחורה לחברת סליפ. לכל משלוח צורפה תעודה שקבעה "הסחורה המפורטת בחשבונית/תעודת משלוח זו הינה בבעלותה הבלעדית של טריומף, עד לפרעון מלוא מחירה - ועד אז הינכם מחזיקים בה בנאמנות עבור טריומף. טריומף מתירה לכם לעשות עסקות בסחורה במהלך עסקיכם הרגיל, בתנאי שהוראות אלה יחולו על כל תמוריה של הסחורה. היתר זה ניתן לביטול בכל עת".
הוגשה בקשה לפירוק סליפ. המפרק הזמני תפס את הסחורה ומכר אותה. טריומף פנתה לבית המשפט, בבקשה שיורה למפרק להשיב לה את הכסף שהתקבל ממכירת הסחורה. בקשתה נדחתה.
בית המשפט בחן את המקרה לאור הלכת קולומבו ושאל עצמו האם מדובר בעסקת קונסיגנציה "טיפוסית", או שמא בעסקה שכוונתה שעבוד נכס כערובה לחיוב.
בית המשפט למד על מהות העסקה לאור מכלול הנסיבות של המקרה הספציפי. שתי עובדות הובילו את בית המשפט לפסוק שמדובר בשעבוד:
1. בהסכם בין הצדדים נקבע ש"אין החלפות או החזרות של סחורה". מכאן למד בית המשפט שטריומף נפרדה מבעלותה בסחורה.
2. סליפ לא חויבה לדווח לטריומף על המלאי שברשותה או על היקף מכירותיה.
בית המשפט פסק, כי יש לבחון את מטרתה האמיתית של העסקה, וכי מכר באשראי כשלעצמו לא יחשב כמחייב את החלת הוראות חוק המשכון. כמו כן נקבע: נטל השכנוע כי מדובר בשיעבוד, מוטל על הטוען לקיום השיעבוד. רק אם הוכחה כוונת שעבד הנכס יחולו הוראות חוק המשכון.
סיכום
בעקבות הלכת קולומבו, הוטל ספק בכוחו של סעיף שימור הבעלות בעסקות מכר באשראי להבטיח את זכותו של המוכר כלפי נושים אחרים של הקונה. אומנם לא כל עסקת מכר באשראי הכוללת סעיף של שימור בעלות היא עסקת משכון, כדי להכריע בנושא יהיה צורך לבדוק את כוונתם האמיתית של הצדדים, אולם די בכך בכדי לגרום לאי-וודאות בחיי המסחר.
בעקבות הלכת קולומבו ניתן לומר, כי מוכר המעוניין להבטיח את זכותו בנכס, עד לקבלת התמורה מהקונה, יצטרך לפעול על-פי הוראות חוק המשכון. אולם, גם אם יפעל לרישום משכון, עדיין יתכן מצב בו הנכס כבר שועבד לטובת נושה אחר. בנוסף, רישום מלאי עסקי אינו דבר פשוט, מכירת חלקים מהמלאי ורכישת מלאי חדש יחייבו את שינוי הסכם המישכון, דבר הכרוך בטרחה ובהוצאות רישום רבות.
מן הראוי לציין, כי גם אם ירשם משכון לטובת המוכר, עדיין ייתכן והוא יהיה בעדיפות שנייה וכפוף לקדימות של שעבודים אחרים, ובין היתר לנושים בדין קדימה (שכר עובדים, מסים לרשות המקומית, מיסים לאוצר המדינה ודמי שכירות).
נכון להיום, אין פתרון חד-משמעי ויעיל לנושא. על המחוקק לעגן בחוק את עדיפותו של המוכר על פני נושים אחרים.
- היבט נוסף וחשוב של עסקת הקונסיגנציה, בו לא נעסוק, הינו נושא הביטוח והשאלה איזו מבין חברות הביטוח אחראית לנזק שנגרם לסחורה שנמסרה לחזקת הקונה אך נשארה בבעלות המוכר.
__________________________
(1) ע"א 455/89 קולומבו נ' בנק לסחר
(2) ע"א 4648/92 טריומף נ' הכונס הרשמי
ש. לרנר "מהותו של המכר המתונה" משפטים יג, 305
מ. דויטש "פומביות הקניין, חופש הקניין ותאימות השיטה - הצורך במודל וקווים לעיצובו" משפטים כג, 257
נ. זלצמן "דיני קניין" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ב-תשנ"ג, 561
