זוכרים את אסון "ורסאי", אולם השמחות הירושלמי, שרצפתו שקעה מתחת לרגלי הרוקדים? זה ארך כמה שנים, אך לבסוף נערך משפט ובית המשפט קשר את הקשר בין הבנייה הפגומה והמרושלת לבין ההרוגים והפצועים והעניש את מי שנמצא אחראי. תשאלו, מה רבותא יש בסיפור השגרתי הזה, ואשיב לכם שהוא מבדיל בין אדם לבהמה שגם לה קורים דברים שונים, אך היא אינה מסוגלת לקשור ביניהם. לנגד עיניה המטומטמות כל ארוע מצטלם בנפרד והיא אינה מסוגלת להבין שהאחד גורם לשני.
קחו, קוראים יקרים, את דעת הקהל בישראל. הנה, נפלה רקטת קסאם על קיבוץ כרמיה, פגעה בקרווילה, פצעה כמה בני משפחה, וביניהם תינוק שנפצע קשות בראשו. בהמה אינה מסוגלת ליצור את הקשר בין גירושה של המשפחה מניסנית למגוריה בקרווילה בכרמיה, לקבוע שאילו לא גרשוה לא היתה נפגעת.
לא כל שכן, אין לתבוע מן הבהמה לקשור בין מקום שיגורן של רבות מן הרקטות - אותם מקומות עצמם שמהם גורשו הפליטים - לבין עובדת נפילתן בדרום אשקלון. בני האדם, הולכי על שתיים, קוראים לזה "סיבתיות", סיבה ומסובב, וכל התפתחות המין האנושי התחילה בהצגת השאלות, מה גרם למה - ואת התשובות נותנות הדתות, נותנים המדעים, נותנת חוכמת המדינאות.
ואיך הגיבה דעת קהל בישראל על הגירוש השני של המשפחה שנפגעה ע"י הקסאם? שהרי כל שוכני הקרווילות בכרמיה פשוט קמו וברחו צפונה, לאשקלון, וכך גורשו בפעם השניה: הראשונה בידי ממשלת שרון-אולמרט, השניה בידי המחבלים הערבים. תודו, שאין זה דבר של מה בכך, ובכל זאת - דעת הקהל בישראל לא קשרה כלל בין שני הגירושים והיא לא עשתה את הדבר הפשוט והמתבקש, אותו עשה כבר אדם-המערות לפני מליוני שנים - לקשור בין גירוש לגירוש ולומר, שגירוש ראשון גרם לגירוש שני.
כיצד קרה הדבר? דעת הקהל הישראלית, בעזרתם האדיבה של יוצרי דעת הקהל, השליטים התחמנים והתקשורת המגוייסת שלהם, התבהמה - ירדה לדרגת אינטליגנציה של בהמה. וכך, איש אינו מקשר בין הטרור המתחדש לאזהרתו של הרמטכ"ל הקודם, יעלון, כי הנסיגה, הריסת היישובים והגירוש, יגרמו להגברת הטרור. כזכור, הוא השתמש בביטוי "רוח-גבית".
ובתקשורת מדווחים שבמקום שבו עמדה נווה דקלים יבנו אוניברסיטה חמאסית, שבמרכזה בנין המועצה ומבנים צבוריים אחרים שישראל השאירו על תילם, ואיש אינו קושר לכל זה את העלבון, את הזעם ואת הלקח המתבקש, מפני שדעת הקהל הורדה לדרגת בהמה שאינה יודעת לקשור עילה וסיבה.
והתקשורת מדווחת שנשק, גם נשק "שובר שוויון", זורם ללא הפרעה ממצרים לתוך הרצועה, ושום כתב או פרשן אינו קושר זאת עם נסיגת צה"ל מציר פילדלפי שחצץ בין מצרים לרצועה, ולא כל שכן איש אינו קושר בין ההכרח שנוצר לסגת מן השרוול הצר של פילדלפי, לבין זה שעורפו - גוש קטיף - נחרב וננטש בידי צבא ישראל.
ואיש אינו קושר את השתלטותו של החמאס, בבחירות חופשיות, כלומר מרצונו הדמוקרטי של הבוחר הפלשתיני, עם נצחונו של החמאס במלחמת הטרור, שהתבטא בפרי שהניב: בריחת ישראל מ-25 יישובים וגירוש תושביהם. כמו שאיש אינו קושר בין אוסלו ל-1,500 הרוגי מלחמת-אוסלו.
אולם, אם אין קושרים, אין אשמים, ולכן הבהמה נחשבת תמימה, חפה מכל אשמה, פטורה מאחריות.
וזה מסביר לנו, לשם מה המניפולטורים, דוקטורי הספין של השלטון גרמו להתבהמותה של דעת הקהל הישראלית: כדי לפטור את הקברניטים מאחריות. על חטא אולמות ורסאי עומדים לדין. על פשעים גדולים פי אלף, אין דין ואין דיין.
על כן, מי שמשער, שאם יהיה עוד יותר רע, אם למשל ייפלו קסאמים מן השומרון על נתניה ותל אביב, אם תהיה בריחה מאשקלון ואשדוד כמו היום מכרמיה, אם שלטונות ת'א יצוו על "הינתקות" מאצבע הגליל או מחלקים מן הנגב, או כל דבר מסמר שערות שהדמיון יכול להמציא, אז - יבינו, אז - יסיקו את המסקנות הנכונות, ישנו כיוון, ואנחנו - העם היהודי החכם והנבון, נחזור אל עצמנו, אנחנו מציעים שלא לשגות באשליות. איש לא יקשור את הקשר, אף אחד לא ישא באחריות, לא יתן את הדין, לא יפיק לקחים, לא ישנה כיוון. הבהמות תישארנה בהמות - עד הסוף.
תופעת ההתבהמות של דעת הקהל אינה חדשה. היא אופיינית למשטרים דיקטטוריים, היכן שדעת הקהל מאורגנת, מתועלת, מתוזמרת, ממושטרת - מלמעלה. כולנו מכירים את התמונות ממשטרים פשיסטיים, ממשטרי חונטות דרום-אמריקניות וממשטרים קומוניסטים כמו סין וצפון קוריאה: המונים צועדים בסך או מבצעים תרגילים או תנועות יחד, כגוף אחד, בהמה אחת בת מליוני ראשים. לכל המשטרים הללו, מימין ומשמאל, מכנה משותף אחד, אשר בגרמניה, בימים ההם, קראו לו "עקרון המנהיג". כלומר - איש אחד,והוא בלבד, קובע.
והבהמות, בטרם נפלו בהמוניהן כתוצאה ממעשיו של אותו איש אחד, הריעו לו, שמחו שסוף סוף השליט סדר ומשטר במקום הבלגן הדמוקרטי, סוף סוף נמצא מישהו שגם מחליט וגם מבצע. הנמשל היא מפלגת "קדימה", אשר הציבור טרם נתן דעתו לעומק, לשם מה הוקמה ומה היא מבשרת לנו.
אנשים שמו לב, שבעוד מפלגות אחרות מתחבטות בשיטת בחירת נציגיהן לכנסת - ע"י פריימריז, ע"י מרכזים, ע"י ועדות מינויים - ב"קדימה" אין כל בעייה, והתהליך כולו מתנהל ביעילות מפליאה. איך? איש אחד מחליט! את השיטה המציא שרון, מייסד המפלגה, והוא - ביחד עם בנו או בניו (גם זו תופעה נפוצה בדיקטטורות) - הכין רשימה על דף נייר, וזהו. היום, ללא שרון, איש אחד בלבד משלים את הרשימה. גם לו שני בנים, אך האחד השתמט מן הצבא וברח מן הארץ לצרפת, והשני - שמאלן קיצוני וסרבן שטחים - ירד אף הוא, לארצות הברית.
ולכן, אולמרט לבדו יושב על הרשימה ובחוץ מחכה תור של מועמדים, מצויידים בקורות חיים, כמו בתוכנית "כוכב נולד", ואולמרט רושם, מתקן ומוחק - הכל לבדו ועל דעת עצמו, ובמפלגתו, וגם בדעת הקהל הרחבה, התהליך הזה, האנטי-דמוקרטי, מתקבל כדבר טבעי ושגרתי. כלבי השמירה של הדמוקרטיה באקדמיה ובתקשורת ישנים, מפני שהמפלגה היא מפלגת-אתרוג, שחייבים לשמור עליה כדי שתניב את 40 המנדטים, שבאמצעותם תוכל לבצע את המשימה שלשמה נוצרה: החרבת ההתישבות היהודית ביהודה, בשומרון, בירושלים ההיסטורית ובגולן.
אילוף וטימטום דעת הקהל בידי מומחי החווה ושיטת המינויים הדיקטטורית שהונהגה ב"קדימה", הם רק חלק מן התמונה. ב"קדימה" גם אין מוסדות, אין חוקה או תקנון, ובקיצור - אין תהליך קבלת החלטות.
אין צורך, מפני שרק איש אחד מחליט וההמון שהתבהם, מצקצק בלשונו ומתפעל מן הסדר, מן התיפקוד החלק, מהעדר סקנדלים וריבים ומחלוקות וחיכוכים, והעיקר: מיעילות הביצוע. הרבה מן הנשאלים בסקרים השיבו שהם נתנו לשרון 40 מנדטים בגלל הנחישות שלו: אמר שיבצע את ההינתקות - ועשה. המשיבים לא התעמקו בשאלה, האם ההינתקות היתה נחוצה ומוצדקת. אותם עניין רק התיפקוד היעיל, הביצוע החלק. ברגישות, ובעיקר - בנחישות.
וכך הגענו לשאלה,לשם מה הוקמה "קדימה"? לאיזו תכלית התאחד שמעון פרס עם שרון ואולמרט, חבר חיים רמון לציפי לבני? מה משותף ביניהם, אם לא ההחלטה הנחושה לבצע עכשיו ומייד, עוד בקדנציה של הנשיא בוש, את חלוקת הארץ לשתי מדינות, ובלשון הזהב של אולמרט: "לקבוע סופית את גבולות הארץ".
וגם זה משותף - הניסיון לנסח מחדש את הפרוגרמה של המדינה שהיתה פעם יהודית וציונית, לנסח מחדש את הציונות גופה, ע"י הפיכתה על פיה, כפי שאכן שמענו מפיהם של אולמרט ולבני: הגשמת הציונות, אמרו, היא בהקמת מדינה פלשתינית; הצלת הציונות תלוייה בחלוקת הארץ.
"קדימה" הוקמה מפני ששרון הגיע למסקנה, שאת המשימה של גירוש 200,000 יהודים - 100,000 בשלב הראשון מבמת ההר, ואח"כ היתר, דפורטציה במימדים של גירוש ספרד - לא ניתן לבצע באמצעות הליכוד, גם לו השיג שוב 40 מנדטים בבחירות.
מפני שכמה שהליכוד לא "יתמרכז", וכמה שלא יקנו, ישחדו וישחיתו את חברי המרכז שלו, המבנה הדמוקרטי שלו יעכב ויחסום ביצוע חלק ומהיר של משימה כוחנית אדירה כזאת. מישהו חשב עד הסוף והגיע למסקנה, שלשם ביצוע משימה כזאת נחוץ כלי שניתן להפעילו באמצעות "עקרון המנהיג", ולכן רוסק הליכוד ותחתיו קמה מפלגת-השלטון החדשה, "קדימה", שמנהיגה החדש, בנאום הבכורה שלו בכנס הרצליה, הכריז עליה שמטרתה היא קביעת הגבול והשלמת הגדר, קרי: קביעת הגבול על הגדר.
המנהיג אולמרט אף לא היסס לומר, שבשטחים המפונים לא יהיו יהודים. ספור ומנה, כמה יישובים ומאחזים וכמה יהודים יש מעבר לגדר, ותגיע למשהו כמו פי עשר מהיקף האסון הלאומי שפקד את חוף עזה וצפון השומרון.
"למה כלה נכנסת לחופה" - הסביר יפה מאד ברדיו הפרופסור אריק כרמון, ראש אחד מעשרות המכונים לדמוקרטיה המוחאים היום כפיים ל"קדימה", הייצור הדיקטטורי, האנטי-דמוקרטי ביותר שקם אי פעם בישראל.
בדברו על מאורעות עמונה אמר כרמון, שביום הבחירות יתקיים בישראל משאל עם על גורל ארץ ישראל, על חלוקת ארץ ישראל. מי שהשתוקק כל כך למשאל עם, הוסיף בקורטוב של לעג, עכשיו יקבל אותו! כרמון הציע לקדימה לפרט כל כמה שאפשר ממה ייסוגו, מה יפורק ומי יגורש, כדי שלא תהיינה עוד טענות "אין לך מנדט", וכדי שמנדט החורבן והגירוש שיוענק למפלגת קדימה יהיה ברור וחד-משמעי. זה, כך אמר, ימנע "עמונות" נוספות. האמנם?
מה שהפרופסור לדמוקרטיה, כרמון, מנסה לומר לנו הוא - קבלו את דין ה"דמוקרטיה" של מפלגת-שלטון דיקטטורית שתיבחר בבחירות חופשיות. שכן, רצונה של "קדימה", אם תעמוד בראש הקואליציה השלטונית הבאה, יתורגם לחוקים של הכנסת, להחלטות ממשלה ולפסקי דין של בתי משפט - ואתם, קורבנות הגירוש העתידי, תידרשו לציית להם.
במענה, ניתן להפנות את תשומת ליבו של הפרופסור לכתובת שזעקה מעל גבי אבן אחת בעמונה: "גם בסדום היו חוקים ומשפטים!", רוצה לומר, שגם כנסת וממשלה שנבחרו באופן דמוקרטי, ואפילו בתי המשפט, כללי הדמוקרטיה מגבילים את כוחם: הם אינם יכולים לפגוע בזכויות-יסוד של האדם והאזרח, ובמדינת היהודים הם גם אינם רשאים לשנות את הפרוגרמה, את התשתית הרעיונית, האידיאית, של המדינה היהודית-הציונית.
בכל דמוקרטיה, גם רוב אינו יכול לבצע ג'נוסייד ואינו רשאי לערוך גירוש המוני או שלילה המונית של זכויות-יסוד, וכל רוב, שעפ"י רצונו של "מנהיג" יעשה זאת - יחדל ממילא מלהיות רוב-דמוקרטי. המדינה כולה תהפוך ל"קדימה" אחת גדולה, ארגון הפועל לפי "עקרון המנהיג". במדינת היהודים שום רוב אינו רשאי לשלול מהיהודים את ארצם, ארץ ישראל, ולמוסרה לריבונות זרה, ושום רוב אינו מוסמך להפוך רבבות יהודים לפליטים בארצם.
ולכן, הפרופסור כרמון טועה. גם משאל עם לא יחייב יהודי נאמן ואדם הגון לבצע פשעים נגד הלאום ופשעים נגד האנושות, ועל כן "קדימה" יכולה לנצח בבחירות, כפי שהחמאס ניצח אצל הערבים, ועדיין תהיינה הרבה עמונות. מה יעשו? ישלחו קלגסים במדים שחורים לפצח ראשים? פרקליטות מגוייסת תשליט טרור משפטי? שופטים צייתנים יטילו עונשים דרקוניים? זה אינו חדש, ואף הוא אופייני לחונטה מן הסוג של "קדימה".
אלא, שכבר היו דברים מעולם. עמים רבים עברו רודנויות, חלקן בלבוש כביכול-דמוקרטי, ותמיד נמצאו לוחמי חופש ושוחרי חרות שלא השלימו עם הרוע והרשע והיו נכונים לשלם את המחיר.
בעמונה הוכח, הודות לנוער האמיץ שצמח לנו, שלא כל היהודים בישראל התבהמו. להיפך. אותם הראשים שבהם הלמו הקלגסים באלותיהם, הם הם שהתעקשו להבין, לקשור סיבה ומסובב, להגות אידיאלים ואמונות. ראשים של הולכים על שתיים, ראשים חושבים, ראשי ה-"הומו סאפיינס".
שרק יהיו לנו בריאים.
