באשר למלחמת הקריקטורות סביב הנביא מוחמד ודת האיסלאם, ברור שהדבר משמח רבים במחוזותינו, שכן אנו רואים כיצד האירופים פונים כנגד האיסלאם כולו, והאחרונים מצידם, משיבים מלחמה שערה, באופן קצת פרוע, אומנם.
וכך מתלקחת ביתר שאת מלחמת הציויליזציות בין האיסלאם למערב, ואנו שבעי רצון, שהרי, "האויב של אויבי הוא אחי". מה טוב מזה? אלא שעלינו לעצור לרגע, שהרי אין, בקריקטורות הללו, כנגד דתם של מיליארד ושלוש מאות מיליוני מאמינים, אלא גזענות לשמה, ובמובנה המכוער ביותר - המובן הכלכלי, כשחושבים על זה מעט.
שהרי מה עומד בדרך כלל מאחורי עמדה גזענית? סתם ככה, לשם שמיים? לא. עמדה גזענית, כמו כל עמדה אחרת הממעיטה ממשקלו הסגולי של הזולת, מטרתה אחת - כלכלית. שהרי אנחנו יצורים גשמיים בשר-ודם בעלי אינטרסים מוגדרים; ומשום כך לא תמיד אנו נוקטים בעמדות למטרות ערטילאיות.
כשאתה ממעיט ממשקלו של האחר בעילה כלשהי (כשם שעושה הגזענות, המאפסת את משקלו ומעמדו של קורבן הגזענות), הדבר מאפשר לך להשיג את תוצרתו ושירותיו באפס מחיר.
הערבים באירופה עובדים זרים? וגם חסרי מעמד באופן שאינם יכולים להגן על האינטרסים שלהם? ובאים מארצות שאינן נחשבות לבעלות יוקרה במישור הבין לאומי? ורוצים להוזיל ככל שניתן את עלות עבודתם? אין בעייה - גזענות היא המפתח לכך. כך גם עשו האשכנזים בני הזרם ה"סוציאליסטי" מהעלייה השנייה לעולים מתימן, ראה פרשת המושבה כינרת בשנות הישרים, כאינדיקצייה מאלפת.
באורח דומה נוחשלו רבים מהמזרחים שעלו לכאן אחר קום המדינה, באופן שמנע מהם ליטול חלק במשאבי האומה בהתאם למספרם, או לרכוש השכלה מעולה בהיקף המתבקש ולתפוס מקומות בדרגים גבוהים בהתאם לכשרונם הפוטנציאלי ושיעורם באוכלוסיה.
והרי יהודי המגרב שהיגרו לצרפת - צרפת בעלת הגישה הערכית והחוקתית המקפידה מאז המהפכה הצרפתית ותקופת נפוליאון בונפרט, זה 200 שנה, על כבוד האדם וזכויות הפרט - הגיעו להישגים גבוהים בתחומי הרוח, המדעים, הכלכלה והחברה, לאין שעור יותר מעמיתיהם בישראל.
ז'אק דרידה (שנפטר השנה), שנחשב לגדול הפילוסופים הצרפתים בן זמננו ולאחד מענקי-הרוח הגדולים במערב, היה יהודי אלג'יראי. כזה הוא גם הפילוסוף הדגול ברנר אנרי-לוי. ומה שיעור המזרחים שהגיעו בישראל למעמד לאומי ובינלאומי כזה?
לאחרונה נחשף חומר מדהים על כך שאף הגזענות הנאצית - מטרה מרכזית שלה היתה חמס במאות מיליארדי מרקים של רכוש וקנייני יהודי גרמניה, פולין ויהדות אירופה בכלל.
רבים מבני יהדות אירופה היו אנשים מוכשרים ביותר שתרמו במישור המדעי והטכנולוגי, כמו גם במישורים אחרים תרומת ענק חסרת תקדים. הנאצים רצו אם כך, בחסות הגזענות, לנכס את רכושם אך גם את תוצריהם בתחומי הרוח והמדע, ובמקביל להשמידם או "להעיפם". וכך, לתת את הזכויות, העמדות, הכוח וההשפעה המגיעים להם בדין עקב תרומתם (עמדות בכירות והשפעה ניכרת במוסדות מחקר ומדע; באקדמיה; במוסדות חברה ותרבות; בממשל) למקורבי המשטר הנאצי ולגרמנים "טהורים".
נישול כלכלי ורוחני - זהו שם המשחק מאחורי הגזענות. ותכופות גם - ניחשול, מניעת מיצוי הפוטנציאל האנושי של קרבנות הגזענות. ניחשול לדורות, במעין נבואה המגשימה עצמה בשרשרת המתגלגלת וחוזרת על עצמה שוב ושוב במהלך השנים.
גזענות: נישול וניכוס רכוש, מעמד ועמדות כוח והשפעה. ניחשול: כאשר עקב מניעת משאבים וההדרה מהם, כמו גם מניעת חינוך ברמה סבירה, קורבן הגזענות אינו יכול למצות את הפוטנציאל האנושי שבו, ופונה לעיתים לדרך האלימות והפשע כמישור חילופי להשגת כוח, כסף והשפעה, וכך הוא מצדיק את הסטראוטיפ הגזעני, בבחינת נבואה המקיימת את עצמה.