השווקים בערים הפלשתיניות שוקקים ומלאים ביהודים ותיירים מכל העולם, הישראלים צובאים לפתחן של השווקים הפלשתינים המתעוררים ומבקשים לקנות ולמלא את ביתם בכל טוב במחירים מצחיקים. נותני החסות העיקריים בערוץ 2 ובערוץ 10 הם חמשת בתי הקזינו של הפלשתינים, אשר ממוקמים לאורך כל הגבול. החמאס הפך להיות לתנועה ליברלית ודמוקרטית התומכת במדינת ישראל, כבר מספר שנים שאין פיגועים וישראל הפכה לאחד מאתרי התיירות המובילים בעולם ונמצאת במאבק צמוד מול פריז על המקום הראשון.
הצבא הישראלי הפך לצבא של שכירים, אין שירות חובה ולאכול חומוס בדמשק זה כבר ענין של מה בכך, שדרות הופכת לאתר היסטורי, שמוצגים בו שרידי הקסאמים, ומילת הגנאי "תלך לעזה" משנה את פניה והופכת לסמל סטטוס יוקרתי.
הערבים מסביבינו הפכו מזמן לידידנו הגדולים וכל מטרתם לעזור לנו לפתח את המזרח התיכון ולחיות בשלום .
הסברה אומרת שמרביתנו, אם לא כולנו, היינו מייחלים לסיטואציה דומה - הגיע הזמן לנחלה, אך האם באמת אנחנו קרובים לכך, או מתקרבים לכך, או שאולי מתרחקים?
בהסתכלות רציונלית התיאור שלעיל נראה הזוי וכנראה שיכול להתממש רק אם מדענים ישראלים ימציאו תוכנה של מציאות וירטואלית שמשתלטת על כל העולם, כאילו כולנו נמצאים ב"מופע של טרומן", סרט חמוד ובו מסופר על חייו של בחור שחי במציאות וירטואלית, שהיא למעשה תוכנית הטלוויזייה המרתקת את הצופים במשך שנים.
התקווה היא שכמו ש"במופע של טרומן" התרמית מתגלה וטרומן בוחר במציאות, גם הציבור הישראלי יחשוף את ההונאה ויחזור למציאות, גם אם היא לא פשוטה ושונה לחלוטין מהתיאור לעיל. לפיכך הציבור הישראלי צריך להתעורר עכשיו ולא לאחר הבחירות.
האמירה של מר אהוד אולמרט, בנאום בניו-יורק ביולי 2002, "אנחנו עייפנו מלהילחם. עייפנו מלהיות גיבורים, עייפנו מלנצח, עייפנו מלהכות את אויבינו", מעידה על תבוסתנות, חולשה ובריחה מהמציאות וחיפוש אחר פתרונות קסם שנעטפים באופן מדהים באופנת הספינים שהשתלטה על חיינו. למעשה גם תוכנית ההינתקות נבעה מהחשיבה הזו.
הרמטכ"ל לשעבר, בוגי יעלון, פרסם במעריב (23.02.2006) מאמר - "ההינתקות מן האמת ומן המציאות". לדידי כל אזרח ישראלי חייב לקרוא את המאמר הזה.
במאמר מתוארת קבלת ההחלטות בנושא ההינתקות ובחינת ההשלכות של התוכנית, רצ"ב המסקנות המפורטות במאמר:
"כאשר בוחנים את ההינתקות בדיעבד, ניתן לסכם את המאזן לגבי האינטרסים של מדינת ישראל כשלילי ביותר:
הרווח
א. במהלך זה יש פוטנציאל הכרעה פנים ישראלית באשר לגבולות הארץ והסכסוך הישראלי-פלשתיני.
ב. היוזמה הישראלית מנעה, ככל הנראה, יוזמות גרועות יותר.
ג. הפרישה הצבאית סביב הרצועה נוחה יותר מאשר בתוכה.
ד. מדינת ישראל זוכה, בשלב זה, לאמפתיה בינלאומית.
העלות
א. ישראל שילמה בקלף שהחזיקה במשך כ-38 שנה והתכוונה להשתמש בו תחת העיקרון "שטחים תמורת שלום" (עיקרון בעייתי כשלעצמו), ולמעשה ויתרה עליו בלי לקבל דבר מהרשות הפלשתינית ובלי שהרשות תיטול על עצמה איזושהי מחויבות. נוצר כאן תקדים בעייתי מבחינת מדינת ישראל להמשך.
ב. ישראל ויתרה, בלי לקבל תמורה, על עיקרון ה"פיקוח על הגבולות" שהיה, עד מימוש תוכנית ההינתקות, מהעקרונות החשובים לביטחונה של מדינת ישראל.
ג. ישראל ויתרה, בלי לקבל תמורה, על "עיקרון הפירוז" שהיה עיקרון חשוב נוסף לביטחונה של מדינת ישראל.
ד. ישראל נסוגה מכל מילימטר, כולל פינוי יישובים, בלי לקבל תמורה, ובכך יצרה תקדים בעייתי ולא הכרחי.
ה. ישראל אפשרה לכוחות מצרים להתפרש בסיני, בניגוד לנספח הצבאי של הסכם השלום עם מצרים, ובכך נוצר תקדים שלילי נוסף מבחינת ישראל.
ו. ישראל הסכימה לנוכחות כוח בינלאומי במעבר רפיח ובכך יצרה תקדים שלילי נוסף לעתיד. ערפאת תמיד דרש התערבות ונוכחות בינלאומית וישראל פעלה על-פי העיקרון הבילטראלי, מתוך הניסיון המר, כאמור, עם כוחות בינלאומיים.
ז. למרות העובדה שישראל פינתה את כל רצועת עזה ואף פתחה לפלשתינים מעבר יבשתי למצרים, הקהילה הבינלאומית, כולל ארצות הברית, לא שחררה את ישראל מאחריות לגורל הפלשתינים ברצועה.
ח. הפלשתינים לא שילמו מחיר מדיני כבד על פתיחתם במלחמה בספטמבר 2000, אלא להפך: הם קיבלו חינם את רצועת עזה. בכך הוחמצה הזדמנות היסטורית ונזרע הזרע להמשך העימות המזוין. ולזה ייקרא הינתקות".
חברים הגיע השעה, הזריחה באופק, השחר עולה והחלום נגמר, התעוררו ובקשה נוספת לי אליכם, אנא חישבו לפחות פעמיים לפני בחירתכם בבחירות הקרובות, אין לי ספק שכל מי שיתעורר ויבחר להתמודד עם המציאות יבחר נכון.
