יואל מרקוס יחצ"ן שחיתות

אם רמתם המקצועית של רופאי ישראל, היתה זהה לרמתם המוסרית של מנהיגי ישראל, היה פחד אלוהים להיות חולה במדינת היהודים. לקחתי את הרופאים כדוגמא - ולא בכדי. שחיתות היא מחלה חברתית ממארת. אם לא ימצא הגורם שיבלום אותה, פגיעתה אנושה. כמו שזה נראה, אנחנו במדרון חלקלק. אין מנוס מהשאלה: איך הגענו לזה?

לא מוכרחים לדבר בשבחה של השחיתות, כדי לגרום להתפשטותה. אפשר להפליג בשבחו של מנהיג מושחת, והיא תתפשט מעצמה. וזה מה שעשה יואל מרקוס, מאז אותה ארוחת בוקר משותפת לו ולשרון, שבה נתן לו את סקופ ההינתקות ("הארץ", 2.2.04). פולחן אישיות סביב מנהיג מושחת, הוא בפירוש פרסום שיווק והפצת שחיתות.

אני נמנה עם אלה הבטוחים, שהשחיתות וההינתקות חד-הם. כמו כן, אני מכיר את המחלוקת לגבי התוצאות של ההינתקות. המתנגדים (בוגי יעלון ואחרים) בטוחים שהיא שהביאה את החמאס לשלטון, ותומכי ההינתקות בטוחים, שדווקא השחיתות של מנהיגי הפת"ח, היא שהמאיסה אותם על הפלשתינים, שהחליטו להענישם.

גם אם נאמץ את גרסתם של תומכי הגירוש שאכן, השחיתות היא שגרמה לניצחון החמאס, אני שואל את יואל מרקוס וחבריו ל"כת שומרי האתרוג", האם לא מציפה אתכם כלימה לנוכח סילוק המושחתים מהשלטון ברשות הפלשתינית, בשעה שהפופולאריות שלהם אצלנו הרקיעה שחקים?

אין סוף מילים השחית מרקוס על המושחת שרון. למרות שדיבר בו סרה עשרות שנים, החליט בעיתוי מדויק להיצמד אליו ככלב שמירה אישי. אחרי פרסום ההדלפה על המלצתה של פרקליטת המדינה להעמיד את שרון לדין בפרשת סיריל קרן, נזדעק מרקוס אל המקלדת. שימו לב מה כתב האמסטף, במאמר שכוון למזוז: "דין ראש ממשלה, אינו כדין בוזגלו. בוודאי לא בעיתוי הזה... הנזק שיגרם לתהליך ההינתקות עם ראש ממשלה מתפטר הוא כה גדול, שאם מזוז אינו בטוח במאתיים אחוז בהרשעה, עדיף שלא יגיש כתב אישום" (הארץ, 9.4.04).

מאתיים אחוז. מאה אחוז סיכויי הרשעה, לא סיפקו את אביר טוהר המידות. גם לא מאה חמישים. אפילו לא מאה תשעים - רק מאתיים אחוז. הוא גם לא התבייש לקשור בין הרף הבלתי אפשרי להרשעה, לבין אידיאולוגיה מדינית. ובתרגום חופשי: מנהיג פושע - אם יתחייב לבצע את המדיניות של מרקוס וחבריו, מובטחים לו שירותי קילוס, הגנה ואבטחה תקשורתית. ולאלה יקרא כלבי שמירה. שמירה על מי?

ארבעה עשר חודשים אח"כ, וחודשיים לפני הגירוש, כשהסולדים מהשחיתות, רקדו מסביב שרון את מחול החרבות, כתב מרקוס (שימו לב): "המלחמה בשחיתות חשובה, אך היא יכולה לחכות. קודם נצא מעזה" ("הארץ", 17.6.05). אתם הבנתם את זה? קודם נצא מעזה. הנה לכם הקשר, בין השחיתות להינתקות.

למרות ששרון הוא היסטוריה, מרקוס ממשיך. במאמריו התכופים הוא כותב עליו: "מנהיג אידיאלי", "מנהיג עם אומץ לב פוליטי", "המנהיג שהוכיח שיש לו תעצומות נפש", "אבי האומה", "איש שלום בעל הילה יוצאת דופן", וכו' וכו'. נברתי בשפע המחמאות, ולא מצאתי אחת שתדגיש את יושרו של הדיקטטור שרון. הסיבה ברורה: אפילו כלב חצר כמו מרקוס, לא מוכן לשבור את שיאי ההתבזות של התועמלן אמנון אברמוביץ'.

מסיבות מובנות, לא הייתי טורח להזכיר את שרון המושחת, אלא שקדימה מתעקשת להשתמש בדמותו המיתולוגית, כדי לנצל את אהבת ההמונים אליו. עצוב לי, שיהודים מעריצים מנהיג מושחת (ויש אפילו המוכנים להישבע שהיה פושע). ההערצה הזו, היא הישג מפוקפק של יחצן השחיתות יואל מרקוס, ו"כת שומרי האתרוג".

בחמש השנים האחרונות הרייטינג של המוסר וניקיון הכפיים, צלל לתהומות שלא ידענום. הציבור כרע תחת "פולחן האישיות" שעשו לשרון יואל מרקוס וחבריו, עד כי יכולנו לשמוע מכל אזרח את הקלישאה המסגירה כניעה וייאוש: "עזוב, כולם מושחתים. הדג מסריח מהראש".

במהלך הקדנציה של שרון, טיפסה ישראל עוד כמה שלבים בטבלת המדינות המושחתות. נכון לעכשיו, רק מקום אחד מפריד בין ישראל למקום הראשון בעולם הדמוקרטי. אמרתי שאנחנו במדרון חלקלק, אפשר לומר שעם אולמרט, אנחנו מטפסים במעלה טבלת השחיתות העולמית. ואם יש בינינו כאלה שחולמים על הפסגה, להם אני אומר: יש מקום לאופטימיות.

עוד לא היה פוליטיקאי בישראל שישב מול חוקרי משטרה, יותר פעמים ויותר שעות מהצלופח הזה אהוד אולמרט. אפילו לא צחי הנגבי. רק בזכות ערמומיותו ותחכומו, ידע לחלץ את עצמו, מהשיניים (התותבות) של חוקרי משטרת ישראל.

(אגב, שמענו מספר פעמים בימים האחרונים, שמר אולמרט הגיש תביעות דיבה נגד עיתונאים שכתבו עליו דברי בלע - ושילמו מחיר. אני יודע דווקא על מקרה הפוך. דהיינו, מר אולמרט דיבר סרה בעורך המקומון הירושלמי "כל העיר", שכתב עליו את האמת. זה תבע אותו במשפט דיבה, וזכה בעשרת אלפים שקלים. לעיתונאי הזוכה קוראים יוסף כהן, והכתבה פורסמה ב"ידיעות-אחרונות", (18.8.04).

עכשיו יואל מרקוס קורא לציבור לתמוך בו. ברור שהקריאה הזו, יש לה קשר הדוק עם כוונתו של אולמרט להמשיך באותה דרך שהתחיל בה שרון. רק אחרי שייווכח לראות, שעקירת ישובים ללא תמורה, תביא עלינו אסון מדיני/ביטחוני, יבין יחצן השחיתות יואל מרקוס, שחלקו בהתדרדרות המוסרית בישראל, לא יסולא בדם...