אקדח לרקת מערכת המשפט

לו היה עורך דין מן השורה נשאל מה הסיכויים להביא לביטול ו/או אי אישור פסק בורר, שניתן על-ידי שופט בית המשפט העליון בדימוס ואשר במהלכו הסכימו הצדדים מראש, כי הפסק לא ינומק היה עונה שהסיכוי אפסי.

בכלל בתי המשפט עושים כל מאמץ לבסס את סמכותו של מוסד הבוררות ואין הם רואים בעין רעה את העובדה שבוררים פוטרים עצמם בהסכם הבוררות מלנמק את פסק הבורר. יש גם שופטים לא מעטים המעדיפים בוררים שאינם מנמקים את הפסק. אי הנמקת פסק בורר מצמצמת מאד את עילות ההתערבות והאפשרות לביטול פסק הבורר.

למרות זאת כאשר גוף עסקי מחויב בפסק בורר קצר ובלתי מנומק בסכום עתק של 95 מיליון ש"ח, ניתן להבין שלא יאהב את התוצאה הקשה וילחם נגדה בכל אמצעי חוקי. כך היה צפוי שחברת הביטוח כלל תנהג ועד כאן לא צריכות להיות כלפיה טענות. הבעיה שמאז פסק הבורר של שופט בית המשפט העליון בדימוס מלץ, שברו חברת הביטוח כלל וגורמים אחרים את כל כללי המותר והאסור. ניתן לומר בברור, כי אין אנו עוסקים בהליך שיפוטי, המנסה כדין להביא לביטול פסק בורר, אלא עניין לנו במסע שיסוי והפחדה נגד מערכת המשפט שכמותו לא זכור לי.

יש לומר גלויות, כי חברת כלל ותומכיה מנהלים מערכת תעמולה, הנראית כמתואמת, שמטרתה אחת והיא להביא לביטול פסק הבורר, למרות הקושי המשפטי הרב. יתכן מאד שהדבר נובע מהערכה שבמישור המשפטי הרגיל אין סיכוי רב לבקשה לביטול הפסק ולכן נעשה ניסיון בוטה לזכות במערכה מחוץ לכותלי בית המשפט.

ראשית מעשה כינס מנכ"ל כלל, מר אביגדור קפלן, מסיבת עיתונאים מיוחדת ובה כינה את הפסק כפסק בורר הזוי והבהיר (על-פי הפרסומים), כי כלל תסרב מכאן ואילך לקיום הליכי בוררות. בהמשך החל העיתון גלובס בפרסום כתבות שבהן הוגדר התובע כעבריין שהילך אימים על הבורר ועל ההליך בכללותו. העיתון לא בחל לספר, כי התובע היה נכון לפשרה נמוכה בהרבה ואף בחלומותיו הורודים לא צפה את תוצאת הפסק ולא קיווה לה.

בהמשך "נרמז" לבית המשפט, כי אם יבטל את הפסק מי שיפסידו הם בעיקר עורכי הדין של התובע, שלהם מגיעים 80% מהפיצויים. בכך לא מיציתי ולו חלק קטן מהפרסומים המגמתיים בפרשה מטעם העיתון גלובס, ונראה כי גורמים נוספים התגייסו לשרת תחת דגלה של חברת כלל.

לטובת כלל התגייס, למרבה הפליאה, גם יו"ר המוסד לבוררות עסקית, השופט בדימוס אמנון שטרסנוב, אשר מתח ביקורת נוקבת וחסרת תקדים על הפסק הבלתי מנומק, למרות שלא היתה כל חובה לנמקו.

אי אפשר שלא לתמוה על מניעיו של השופט שטרסנוב ,האם אין הוא סומך על בית המשפט שיידע לפסוק כראוי בסוגיה? דבריו היו ניסיון בוטה להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט. בדבריו הוא מסייע ביודעין לכלל ליצור אוירה שאכן פסק הבורר הוא הזוי ולא ניתן להעלות על הדעת שבית משפט כלשהו בישראל לא יבטלו. האם הושפע שטרסנוב מהסכנה למוסד הבוררות העסקית עקב איומיו של מנכ"ל כלל? האם באמת הוא יכול לטעון, כי כיו"ר המוסד לבוררות עסקית עמדתו היא נטולת פניות? מדוע מתערב השופט הנכבד בריב לא לו?

רמזים עבים ומכוערים גם הושמעו בתקשורת ביחס לגילו של השופט מלץ ו"מצבו המנטלי", וניתן להעריך כי בכך טרם הושלם המסע האגרסיבי של חברת הביטוח כלל ותומכיה. להערכתי אנו עומדים במערכה הראשונה וכלל תגייס עוד תומכים רבים תחת דגלה. כאשר מרגיזים את חברת הביטוח הגדולה בישראל ואת אילי ההון העומדים מאחוריה ניתן בהחלט לצפות לתגובה קשה.

יש לראות את המתרחש בבהירות רבה. חברת כלל מבהירה למערכת בתי המשפט, כי כל תוצאה מלבד ביטול פסק הבורר, אינה מקובלת עליה וכי תגיב בחומרה אם לא יבוטל פסק הבורר. האיום אינו בהכרח איום סרק. חברת כלל מתדיינת מדי שנה באלפי תיקים ובהחלטה מנהלית פשוטה היא יכולה לשתק את מערכת בתי המשפט. די אם תחליט החברה כי היא לא תתפשר בשום הליך ותנהל כל תיק עד להכרעה בו, על-מנת שמערכת המשפט תושבת מכל פעילות. כאשר חברת ביטוח מחליטה להתנהג בצורה כוחנית אבוי למבוטחיה, אבוי למערכת המשפט ואבוי לכולנו.

למרות שאין לזלזל כלל בכוחה של חברת כלל, שכוחה והשפעתה משמעותיים הרבה יותר מכוח התובע בהליך הבוררות, אני סבור שעל מערכת המשפט לעמוד איתן ולטפל בהליכים הקשורים לפסק הבורר ממש כמו בכל הליך אחר. לחברת כלל אציע, כי תתעשת ותנהל את מאבקיה באופן ראוי לחברת ביטוח החייבת לזכות באמון הציבור.