הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   מדיני/פוליטי  משפט  עיתונות וברנזה  תקשורת 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
חבר כנסת
מיקי מכלוף זוהר (נולד: 28 במרס 1980) פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת בכנסת ה-20 בסיעת הליכוד.
צחי הנגבי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
שר
צחי הנגבי (נולד: 26 בפברואר 1957), פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת והשר לשיתוף פעולה אזורי בממשלה ה-34, מבכירי מפלגת הליכוד.
[צילום: חליל סנסוי/ AP]
נשיא מצרים
עבד אל-פתאח א-סיסי (נולד: 19 בנובמבר 1954, שמו המלא - עַבְּד אֶל-פַתָּאח סַעִיד חוסיין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הטרור הנשכח באפריקה
23/10/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
מקדמה על החשבון?
23/10/2017   |   אפרים הלפרין
 
 
 
הטרור הגיע גם לקנדה
23/10/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
האם ADHD מתפתח בגיל מבוגר
23/10/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
כנשת נכבדה
23/10/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
אחד על אחד עם עמית סגל
יש יותר מדי חנופה
"מתחרה של שרון בתחום הפוליטי"

עמית סגל

"לא נדונה שאלת אופיו"

"מודל לחיקוי"

"מקום חשוב"

שאלת האופי של מישאל חשין לא נדונה מעולם בצורה רצינית, האיש ידוע כג'ינג'י מהיר חימה, ובכל זאת מעולם לא נבחנה השאלה: האם יש לו מזג שיפוטי המאפשר לו לשבת על כס המשפט. לא נדונה השאלה: כיצד ייתכן שביהמ"ש העליון מורכב מחמישה מתלמידיו של "משפטן מאוד ידוע מירושלים". אם נשווה את זה לכנסת, זה ידמה למצב אבסורדי, שבו 40 חברי כנסת הם עוזרים פרלמנטריים של אופיר פינס...

כך מגדיר עמית סגל, הכתב הפרלמנטרי של גלי-צה"ל את הסיקור של מערכת המשפט באמצעי התקשורת, בראיון בלעדי ל-Nfc

▪  ▪  ▪
עמית סגל, נולד לפני 24 שנים בעופרה, הוא בנו של העיתונאי ואיש המחתרת היהודית לשעבר, חגי סגל. למד בישיבה התיכונית נתיב-מאיר ובתיכון הימלפרב בירושלים. את דרכו התקשורתית החל ככתב לענייני חינוך במקומון הירושלמי 'כל העיר' וכתב לענייני תקשורת בגלי צה"ל - שם הוא משמש עד היום ככתב פרלמנטרי וכמגיש לסירוגין של תוכנית האקטואליה הפופולרית "מה בוער". במקביל לעבודתו בגל"צ החל סגל השנה לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

לסגל התוודעתי מהצד השני של המיקרופון כאשר שימשתי כדובר בכנסת היוצאת. כעת אנו מתחלפים בתפקידים, כאשר אני אמון עתה על השאלות.

מדוע פנית ללימודי משפטים?

זהו מקצוע חשוב, שיש לי כבוד אליו.

האם הלימודים נותנים לך כלים מיוחדים בתחום העיסוק שלך?

הם בהחלט נותנים לי רקע חשוב. מפתיע לראות שפעמים רבות הגדרות המחוקק מתמוססות אל מול החקיקה השיפוטית.

האם יש לך שאיפות מיוחדות בתחום?

כן, להשלים את התואר בין מערכת בחירות אחת לשנייה.

אפרופו מערכות בחירות, מה הלו"ז של כתב פרלמנטרי כמוך בתקופת הבחירות?

במפתיע תקופת הבחירות היא דווקא תקופה יותר רגועה עבורי, כשהכנסת עובדת זה טירוף מוחלט, יש שלושה ימים של עבודה מטורפת. הבחירות מאפשרות לי קצת רגיעה.

מה מאפיין עבודה בתקופת בחירות?

המון ספינים. אני לא אוהב מערכת בחירות. היא כוללת המון ספינים שאי אפשר לבחון את אמינותם. לכל הודעת ביפר ישנה מטרה סמויה. לכל כדור יש כתובת.

יש יותר חשיפה לך ככתב בתקופה שכזו?

כידוע לך הכנסת לא סובלת מחוסר סיקור.

לסגל בטן מלאה על הסיקור הלקוי, כהגדרתו, של מערכת המשפט באמצעי התקשורת השונים. לטעמו, יש שם "פחות מדי תחקירים ויותר מדי חנופה ויראת כבוד". סגל אף פירסם לפני כשנה מאמר נוקב בנושא, במגזין התקשורת המקצועי "העין השביעית". בין היתר נכתב שם כך:

"גן הוורדים המטופח חוצץ היטב בין מבנה בית המשפט העליון למשכן הכנסת הסמוך. התקשורת הישראלית, לעומת זאת, מקפידה על חלוקה ברורה של הגן בין שתי הישויות: הקוצים לחברי הכנסת, השושנים לעוטי הגלימות מהיכל המשפט והצדק"


עמית, מהו השוני בין הסיקור של עולם המשפט לבין הסיקור הפרלמנטרי?

ההבדל המרכזי הינו שיתוף הפעולה מצד המקורות. בניגוד לח"כ שאני יכול לתפוס במסדרון, לטפוח על שכמו ולציין את שמו הפרטי, שופטים ככלל אינם משתפים פעולה. ביהמ"ש בחר סגנון סיקור שמשקף ריחוק. אגב מבחינה מקצועית, זוהי החלטה נכונה - כל יועץ אסטרטגי מתחיל ימליץ למעט בחשיפה. בכנסת, מטבע הדברים, כל ח"כ מעוניין בהתבלטות.

מדבריך יוצא, שדווקא מי שמשתף פעולה יוצא נפסד...

ישנה משוואה אכזרית בעולם התקשורת לפיה מי שמשתף איתך פעולה הוא ראוי לבוז. ישנה התחייבות של ביהמ"ש העליון לבחון המלצות של ועדה לפתוח את ביהמ"ש לסיקור. בגלל המלצות הוועדה זהבה גלאון גנזה חוק, שחייב את בית המשפט להיפתח לסיקור חופשי. בינתיים השופט ברק מתעלם מההמלצה.

איך עמית סגל היה מסקר את התחום אחרת?

עמית סגל לא יותר מוכשר מהעיתונאים שמסקרים את ביהמ"ש העליון. אני מעריך מאוד את הכתבים לענייני משפט, אבל אני אולי הייתי מנסה לבחון מניעים של פסיקה, לאפיין פסיקות של שופטים לפי דפוסים מסוימים. חסרה לי נקיטת יוזמה.

מדוע הכתבים המשפטיים אינם מצליחים בכך?

התנאים שלי ככתב פרלמנטרי טובים לאין שיעור מתנאיו של כתב משפטי. אם שופט יגנוב פאנל אנו לא נדע על זה.

אתה חושב ששופט יגנוב פאנל? האם החומר האנושי שמגיע לביהמ"ש לא טוב מזה של חברי הכנסת?

חד-משמעית לא. החומר של חברי הכנסת מייצג את הציבור. השופטים, בלי להיכנס לשאלה איך הם צריכים להיבחר, אינם איכותיים יותר.

מה חסר לך בסיקור המשפטי?

ישנם הרבה דברים שמוצנעים, אתן לך מספר דוגמאות: למשל, שאלת האופי של מישאל חשין לא נדונה מעולם בצורה רצינית, האיש ידוע כג'ינג'י מהיר חימה, ובכל זאת מעולם לא נבחנה השאלה: האם יש לו מזג שיפוטי המאפשר לו לשבת על כס המשפט. לא נדונה השאלה: כיצד ייתכן שביהמ"ש העליון מורכב מחמישה מתלמידיו של "משפטן מאוד ידוע מירושלים". אם נשווה את זה לכנסת, זה ידמה למצב אבסורדי, שבו 40 חברי כנסת הם עוזרים פרלמנטריים של אופיר פינס...

הכנסת היוצאת התאפיינה בריבוי חקירות, חשדות למעשים פליליים והגשת כתבי אישום כנגד חברי כנסת מכהנים. פרשות כמו סיריל קרן, האי-היווני, ההצבעות הכפולות, פרשת סיטי-טאוור וגניבת הפאנלים ממחסן הכנסת נחשפו בכנסת דבר יום ביומו. סגל, במקום לדווח על דיוני ועדות חשובות כחוץ וביטחון וחוק ומשפט מצא את עצמו כמעט ככתב פלילי.

לא הביכו אותך הפרשיות הפליליות מהכנסת האחרונה?

גניבת המוח וההצבעות הכפולות הן בהחלט תופעות מטרידות אבל הן סוקרו בהרחבה, תופעות דומות לא מסוקרות לגבי ביהמ"ש העליון או הפרקליטות. אין שום תיעוד לשאלה מדוע נפתחות לפתע חקירות נגד אישי ציבור כמו אביגדור ליברמן או רפול.

בכל זאת, לא נתקלת בכנסת הקודמת באנשים שמקומם אינו בבית המחוקקים הישראלי?

ראה, הכנסת סובלת כיום מדימוי שלילי. יש בוז לכל מי שהולך לעסוק בפוליטיקה. יש כאן מעגל קסמים: מצד אחד אנשים בזים לכנסת, ומאידך, אנו בוכים שאנשים איכותיים לא הולכים לעסוק בפוליטיקה. התקשורת במו ידיה גורמת לרמיסת הכנסת והממשלה, ומרוממת את בית המשפט - זהו תהליך ארוך שנים.

אז לטעמך, כדי לרומם את מעמד הכנסת עדיף להתעלם מפרשות כמו גניבת הפאנלים?

צריך לתת לציבור את הסיקור ההוגן בלי לפגוע בדמוקרטיה. יש לסקר גניבת פאנלים, אבל לא להאשים את כל הכנסת בכך. אני לא אאשים את כל השופטים שהם רתחנים-ג'ינג'ים בגלל אופיו של השופט חשין.

אתה ככתב לא תורם לכל התופעות הללו?

אני לא מסיר מעצמי את האשמה. אני משתדל לדבר גם על החוקה על משברים פוליטיים על ההכרעות שהכנסת קיבלה. אני לא יכול לדבר על כלי תקשורת אחרים, אבל אם נתייחס לסיקור בגלי-צה"ל מתוך 100% של סיקור, 75% נגעו להליכים דמוקרטיים וענייניים כמו ההינתקות, התקציב וכו', 20% תפסו הפרשיות הפליליות, ועוד 5% סיפורים צהובים.

אם נעזוב לשנייה את המתמטיקה, הרושם המרכזי שנותר אצל המאזין המצוי הוא שהכנסת היא מקום של תככים מזימות ופרשות פליליות, הלא כן?

אני מקווה, שמאזין גל"צ הממוצע מתרשם שהכנסת זה מקום שבו מתקבלות ההכרעות החשובות ולא מקום שבו רק אוכלים במזנון ומצביעים הצבעות כפולות.

אינך מתרשם שישנו לאחרונה שינוי לטובה בסיקור מערכת המשפט?

בהחלט כן, לאחרונה נחשפו פרשיות של השופטות הילה כהן, ולאופר, התחקירים של מוטי גילת ב"ידיעות אחרונות"... אלו בהחלט ניצנים של התפתחות חיובית בסיקור המשפטי.

ממה זה נובע?

אני קושר את זה לסיום עידן ברק. לא ניתן להסתיר עוד את חילוקי הדעות במערכת המשפט. בנוסף, ישנה ירידת הדורות אצל השופטים. המערכת פחות נרתעת מלבקר את השופטים.

האם הכתב המשפטי לא אמור לתת כבוד לבית המשפט?

צריך לתת כבוד לביהמ"ש; צריך גם לתת כבוד לכנסת, אבל כבוד אין פירושו טיוח. הייתי רוצה לראות יותר תחקירים על מה שעומד מאחורי המינוי של דורית ביניש כנשיאת בית המשפט העליון. הנשיא הבא של ביהמ"ש העליון הוא אשר גרוניס - הוא לא נילי כהן ולא גביזון הוא לא מעורר ביקורת, ולכן כנראה הוא הגיע לפוזיציה הזו. מה הציבור יודע על אשר גרוניס? איך אדם אלמוני מגיע לראש הפירמידה? תאר לך ששלום שמחון יהיה ראש הממשלה הבא, בעיני זה משונה.

איפה יהיה עמית סגל בעוד 10 שנים?

שאלה גדולה מאוד. לפני עשר שנים הייתי בכיתה ח' אני חותם על התקדמות מקבילה.

האם יש סיכוי שנראה אצלך קפיצה למים הפוליטיים בסגנון שלי יחימוביץ'?

זה לא נראה סביר כרגע. אני בעד, שאנשים איכותיים ייכנסו לתוך המערכת הזו, אבל בשביל לעשות את זה אתה צריך דברים שבוערים בך ואני לא מזהה אצלי משהו כזה.

עמית, בוא נסיים את הראיון במשחק אסוציאציות קצר. מה דעתך על האיש/המוסד הבא:

גלי צהל - סלע קיומנו
הכנסת - מקום חשוב
אריק שרון - הפוליטיקאי הטוב ביותר שהתהלך בישראל מעולם
חגי סגל - אבי מורי
רזי ברקאי - מודל לחיקוי
אריה דרעי - בספק אם הוא אי-פעם יחזור
אהוד אולמרט - ימים יגידו...
נדב פרי - קולגה ראויה לציון
אהרן ברק - מתחרה של שרון בתחום הפוליטי
האוניברסיטה העברית - מערכת הבחירות האחרונה פגעה בנוכחות

תאריך:  25/04/2006   |   עודכן:  26/04/2006
מתן פריידין

מועדון הבלוגרים עוקבים: 2לקבלת רשימות מתן פריידין לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
יש יותר מדי חנופה
הודעות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
משה, עורך-דין
25/04/06 22:45
 
פרקליטה
26/04/06 08:28
2
סטודנט ירושלמי
26/04/06 06:30

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
מפלגת העבודה, בראשותו של פרץ, נחלה מפלה צורבת בבחירות לכנסת האחרונה ואף ירדה מתחת לעשרים המנדטים. אף על-פי כן, נחגגו כל החגיגות והיה ניסיון לא רע להראות כאילו הבחירות האחרונות היו הצלחה אדירה, על אף שריחו הרע של הכישלון נישא באוויר.
25/04/2006  |  אלכס לוין  |  מאמרים
ילדי תלמודי התורה החרדיים השכימו הבוקר ליום לימודים רגיל לכל דבר. על יום הזיכרון לשואה ולגבורה הם לא שמעו. איש לא טרח להסביר להם. למה? כי הציבור החרדי לא מתרגש במיוחד מיום הזיכרון לשואה ולגבורה. היום שנקבע על-ידי הכנסת אינו מבטא בעבורם כהוא זה. בזמן הצפירה בת שתי הדקות שנשמעה הבוקר המשיך אורח החיים בשכונות החרדיות להתנהל כסידרו. צלמי העיתונות לא הגיעו לשכונות החרדיות לתעד בתקתוק מצלמות את ה"זילות" החרדית ביום המקודש. אל דאגה, הם יבואו - ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מצלמותיהם יבזיקו ללא הרף כאומרות: החרדים מבזים את זכר חיילינו.
25/04/2006  |  עידן יוסף  |  מאמרים
רכב השייך לחברת אל בר סטה ממסלולו, פגע ברכב שנסע לשמאלו ונהדף לעבר רכב של חברת דן. רכבה של אל בר היה מבוטח בחברת הביטוח איילון. חברת דן פנתה לאיילון, אולם זו סירבה לפצות את דן עבור הנזקים לרכבה.
25/04/2006  |  עו"ד חיים קליר  |  מאמרים
הזיכרון הוא מהגורמים העיקריים להישרדות. בעל חיים שלא זוכר שלבני מינו הניחו מלכודות, עתיד ליפול במלכודת. בעל חיים שלא מזהה טורף שטרף את בני מינו עתיד להיטרף.
25/04/2006  |  אורי נטע  |  מאמרים
אבא ואימא שלי כבר אינם ומעט הפרחים בגינת הבית שאבא תיחח את אדמתה אחת לעידן - אף הם קמלו, מן הסתם. בבית המשפחה שלנו מתגוררת כיום משפחה אחרת.
25/04/2006  |  אברהם שרון  |  מאמרים

פורומים
מדיני/פוליטי
משפט
עיתונות וברנזה
תקשורת
כתבות מקודמות
אתר ריזורט
צימר יוקרתי לך ולאשתך
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט