אולמרט מסוכן לישראל

במסגרת הסדרה "פרקי אולמרט" שפרסמתי לפני הבחירות, סקרתי בהרחבה את מעלליו הרבים והמגוונים של אולמרט כנבחר ציבור מושחת ברמה הגבוהה ביותר, חסר עכבות של מוסר בסיסי - שהפך למיליונר כבד על חשבון הקופה הציבורית, תוך עימותים בלתי פוסקים עם החוק שמעולם לא היה נר לרגליו.

במקביל התמקדתי בכתבות תחקיר אלה בנושא הון ושלטון. הבהרתי שאולמרט הוא הפוליטיקאי הישראלי המחובר ביותר אל כל אילי ההון הגדולים במדינה ואל אילי הון זרים ידועי-שם, ואין לו כל בעיה עם חלק מהם - מושחתים לא פחות ממנו, שצברו את הונם תוך ביצוע עבירות. אחרי הבחירות, כאשר היה ברור שאולמרט עומד להיבחר כראש הממשלה, פרסמתי סידרה שנייה - "ימי אולמרט", שבהן הצבעתי על החיבורים של פרשות השחיתות מן העבר להווה. עמדתי על אופיו האישי כאדם חכם פיקח, ערמומי, מתוחכם, אופורתוניסט חסר מעצורים, שלגביו המטרות מקדשות את כל אמצעים, גם הפסולים שבהם.

בין השאר הסברתי, כי לא במקרה חבריו הטובים ביותר של אולמרט הם דווקא אנשי תקשורת ותיקים בולטים ותמימים, שבמשך השנים משלים את עצמם שאולמרט מעריך, מוקיר ומכבד כל אחד מהם, והם מסוממים מדברי השבח והמחמאות המזויפות שלו. הם לא מבינים ולא מעכלים עדיין שאולמרט בחר בכל אחד מראש ובכוונה זדונית - ככלים להגשת מטרותיו, והם מהווים למעשה כלים בלוח השחמט שלו. הם מספקים לו את הסחורה התקשורתית המתחנפת בשפע ואת ה"שקט התעשייתי" בתחום זה. סברתי לתומי, שאחרי שאולמרט יחל לכהן כראש הממשלה, הוא ייטול פסק זמן אפילו זמני ממעלליו, יחדל ממסע ההתעשרות הבלתי נלאה שלו, יהפוך לאדם ממלכתי, וחרף חוסר הניסיון שלו ישקיע עצמו רק בענייניה הסבוכים והקשים של המדינה בתקופה זו שבה מאוימת ישראל הן מצד הגרעין האירני והן מצד ממשלת החמאס.

בפועל התברר לי, לתדהמתי ולצערי, שלא רק שצדקתי בתחזיות הקודרות שלי, אלא שאולמרט, בתפקידו החדש, שיכלל את התכונות השליליות שלו לממדים מפלצתיים. אולמרט חש עצמו עתה מורם מעם. הוא ממשיך למלא את קופת השרצים הגדולה שלו בשרצים נוספים, כשהוא מטיל אימה ופחד לא רק על שרי הממשלה, חברי כנסת, ועובדי ציבור בכירים, אלא מנסה להלך אימים גם על גופים העוסקים באכיפת החוק.

אולמרט אינו מוטרד יותר מהביקורת הציבורית ומהחיטוט בפרשות שלו, ומהתנהלותו הבעייתית כראש ממשלה שעומד בראש קואליציה רעועה. הוא יודע היטב, בחושיו הערמומיים, שהתקשורת הישראלית התמסרה לו מרצונה החופשי ולעולם לא תוכל לטעון שאולמרט אנס אתה. העובדות המדאיגות שהולכות ומתרבות לא רק מדברות בעד עצמן, הן זועקות:

• תוכנית ההתכנסות אינה ברורה די צרכה לרבים משרי הממשלה והדרגים הממלכתיים, ואולי גם לא לנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש. אלא שלאולמרט אין בעיה בכלל לאחז עיניים. התוכנית נועדה במקורה להתבצע בעוד שנתיים, אך באחרונה החלה התוכנית צוברת תאוצה, ומועד ביצועה הוקדם לראשית השנה הבאה. כידוע, החיפזון הוא מן השטן, בעיקר כאשר מדובר בפינוי של רבבות אזרחים מבתיהם. אם ההתכנסות לא תתבצע בדרך ממלכתית מבוקרת, הדרגתית ואחראית, צפויה מלחמת אחים. ההינתקות עלולה לשמש רק כ"יומן", לסרט הימים שמצפה לנו חלילה.

איני רוצה לחשוב שכל התוכנית הזו משמשת כפעולת הסחה, בניסיון לדחוק את גופי אכיפת החוק למערבולת ביטחונית-מדינית שבה עומדת טובת המדינה וביטחונה מול שאלת העבירות על החוק שביצע ראש הממשלה, שהטיפול בהן יכול אולי להידחות ולהמתין. מה בוער? הרי אין איום של התיישנות. אולמרט אימץ את הפטנט של מורו ורבו, אריאל שרון, שיזם את ההינתקות בעיצומן של החקירות נגדו ונגד בני משפחתו, אלא ישכלל וישדרג אותו.

• לא הייתה לאולמרט בעיה למנות את עמיר פרץ, שלא צבר כל שעות ביטחון במישור הפרלמנטרי והממלכתי, לתפקיד שר הביטחון בתקופה קריטית זו. ובלבד שלא להפקיד בידיו את תיק האוצר, שאותו העדיף אולמרט למסור למקורבו הנצחי ושותפו בעבר לביצוע עבירות בכספי ציבור, ושותפו בהווה ובעתיד ל"טיפול" בקופה הציבורית. הקלקולים הראשונים בתיפקודו של פרץ לא מבשרים טובות. ה"נזיפות" הפומביות שספג פרץ מאולמרט לא יישארו זמן רב ללא תגובה, וחוזר חס וחלילה.

• אולמרט פעל בימים האחרונים מאחורי הקלעים, באמצעות שליחיו ועושי דברו בתקשורת ובגופים אחרים, כדי לשחוק את תדמיתו של מבקר המדינה השופט (בדימ.), מיכה לינדרשטראוס, באמצעות מיתקפה החזיתית והכפשת המבקר. פעילותו נעשתה בעצם הימנעותו מלטפל בנציב שירות המדינה, שמואל הולנדר. אחרי הכל, את הנציב ממנה הממשלה והוא אמור לסור למרותה. אולמרט אף העניק תמיכה לנציב, שזכה לביקורת חריפה של מבקר המדינה, בגלל עבירות על התקש"יר ומינויים תפורים שהוא היה שותף פעיל להם. אולמרט עשה זאת כאות תודה להולנדר, שהכשיר לו בעבר מינויים בעייתיים בתפקידים שונים. שותפה פעילה למאבק במבקר המדינה ובתמיכה המאסיבית במבקר הייתה לא אחרת מאשר היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין - ידידה קרובה של הנציב, שסייעה בעבר לתפור את המינויים בשירות אולמרט. היועצת לא התביישה לבצע "איסוף מידע" גם על ראש יחידת החקירות של המבקר, ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, שהיה בעבר מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה וידוע ביושרו האישי.

• אולמרט הוכיח בפעם המי יודע כמה כי האינטרסים של בעלי ההון לא משים מנגד עיניו. כך היה כאשר החליט, בדקה התשעים, לפני שנטש את משרד התמו"ת, לייקר את מחיר הלחם. בכך ביקש אולמרט לרצות את משפחת אנג'ל הירושלמית השולטת בענף הלחם ומקורבת אליו - כפי שפיצה בעבר שורה של משפחות, אילי הון, ובהן: עופר, דנקנר, ורטהים ואחרות.

• מסירת האחריות על מינהל מקרקעי ישראל לטיפולו של השר מאיר שיטרית, השנוי במחלוקת מבחינת רמת המוסר האישית שלו, לא הייתה מקרית. האחריות על המינהל המופקד על קרקעות המדינה, השבחתן, הפשרתן ופיתוחן, כרוכה בגלגול של מאות מיליוני שקלים. שרון נטל את המינהל לכל המשרדים הממשלתיים שבהם שירת. בסופו של דבר מסר את המינהל לאולמרט, שהוא בצלמו ובדמותו. אולמרט העביר את המינהל לאחריותו של שיטרית שהולך בתלם החרוש של קשרים עם אילי הון ויספק ללא ספק לאולמרט את השירותים הנדרשים.

• אולמרט הקים השבוע את "פורום חווה" שלו. אחד הכוכבים הוא לא אחר מאשר עורך הדין אורי מסר, שהפך ליועץ בלתי רשמי של ראש הממשלה, חרף העובדה שהינו חסר כישורים בתחום זה. אבל לדידו של אולמרט זו עובדה שולית. העיקר הוא שהכסף מרוח אצל הפרקליט הנאמן.

עורך הדין מסר היה בעבר שותפו למשרד הפרקליטים. עורך הדין מסר היה צמוד אל אולמרט גם אחרי פרישתו הפורמאלית מהמשרד לאורך כל תפקידיו הציבוריים. מי שרצה לחפש קיצורי דרך ללשכותיו של של אולמרט בעיריית ירושלים ובמשרדי הממשלה, היה מודע היטב לכך שאם יפנה אל משרד הפרקליטים של מסר וישלם שכר טירחה נאה, יצא עם מבוקשו.

לא בכדי בודק מבקר המדינה, בימים אלה, את מערכת הקשרים התמוהה בין אולמרט ומסר, שלא פסקה, ובעיקר את החשדות שלפיהם הקשרים העסקיים בין השנים לא נותקו גם אחרי שאולמרט התמנה כשר. העובדה שאולמרט המליץ על עורך הדין מסר בפני המיליארדר גאידמק, שרכש את קבוצת בית"ר ירושלים, בהמלצת אולמרט, הדליקה נורה אדומה נוספת בתחום זה.

בשלב זה לא ברור אם רעייתו של עורך הדין מסר - עו"ד דוידה לחמן-מסר, המשמשת כמשנה ליועץ המשפטי של הממשלה, מודעת לחשדות בנושא קשריו של בעלה עם אולמרט, והאם היא מקפידה למדר את עצמה מהמידע שזורם אל היועץ, בתחום זה.

התמונה הכללית שמצטיירת בתקופת כהונתו של אולמרט, כראש ממשלה, מדאיגה למדי. כלפי חוץ, וכאמצעי של הסחת הדעת וזריית חול בעיניהם של אזרחי המדינה, מחויב אולמרט, כביכול ל"מלחמה בשחיתות". כך הוא הצהיר בנאום ההכתרה שלו בכנסת, וכך יאמר ללא ספק מעל בימתה של התנועה לאיכות השלטון שמבקשת להעניק לו טיהור רטרואקטיבי.

אבל בפועל עלול אולמרט לנקוט צעדים מדיניים וביטחוניים כדי ליצור לעצמו רשת ביטחון. ואין לו בעיה להמשיך את קשריו עם אילי ההון, בבחינת שלח עוגתך על פני המים. אולמרט נחשף בהדרגה כאדם מסוכן, חסר מעצורים, שאינו בוחל בשום דבר כדי להישרד בתפקידו כראש הממשלה והאיש הכי קובע ומשפיע במדינה.

בדומה לביוגרף שמנסה לתהות על דמותו של גיבור ספרו לעומק ולרוחב, אני מכיר את דרכי התנהלותו הציבורית, העסקית והאישית של אולמרט למעלה מ- 30 שנים. משום כך אני מרשה לעצמי לקבוע כי הוא מעדיף את טובתו האישית על פני טובת המדינה.

מלכך הפנכה הוותיק שלו שר הפנים, רוני בר-און, אף הוא דמות שנויה במחלקת, טען השבוע שאולמרט נבחר כראש ממשלה לעשרים השנים הבאות. אולמרט חכם הרבה יותר מבר-און, ויודע היטב שהו מצוי עדיין בעיצומה של תקופה קשה שבה מחכות לו כמה חקירות לא נעימות, שעלולות לקצר את תקופת כהונתו ואולי לא יסיים אפילו את הקדנציה הנוכחית.

החקירה הבולטת ביותר היא בנושא השוחד בסך מיליון דולר שקיבל מהחברה הקבלנית, בעת שרכש את ביתו החדש ברחוב כרמיה בירושלים. אולמרט ינקוט, קרוב לוודאי, באמצעות שליחיו, בדרכים סמויות שונות כדי לשבש את החקירה ולהשפיע על עדים ובעלי תפקידים שונים. בעבר כבר נחשד במעשים דומים, אחרי שהוגש נגדו כתב אישום בפרשת חשבוניות המס של הליכוד.

מבקר המדינה נהג לפנים משורת הדין בדוח האחרון שלו בעניין מעורבותו התמוהה של אולמרט כאחראי על מינהל מקרקעי ישראל בעסקת מכירת נמל יפו לעיריית אביב. אבל אין זה סוף פסוק. המבקר ממשיך בחקירת עסקות גדולות נוספות בתל אביב, בהן היה מעורב המינהל בעידן אולמרט. לא במקרה מגלה ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, עצבנות רב, ומנסה להפעיל לחצים על אנשי המבקר. חולדאי נחקר בחודשים האחרונים כבר במשטרה לגבי כמה מהפרשות האלה.

גם מרכז ההשקעות המסונף למשרד התמו"ת מצוי על הכוונת של המבקר. גם כאן מככב, איך לא, עורך הדין אורי מסר - חברו לחיים של אולמרט. ואולי יתגלו פרשות חדשות נוספות שבהן מככב אולמרט ואנחנו עדיין לא יודעים אודותן.

אולמרט לא ייכנע בקלות. הוא יצפה לסיוע של שר המשפטים, בן בריתו חיים רמון, שינשוף בעורפם של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ופרקליט המדינה, ערן שנדר. אולי ייהנה אולמרט מכך שתת-ניצב מידי גולן, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יחא"ה), שהביאה בשנה החולפת להעמדתם לדין של כמה אישי ציבור, שוחררה השבוע מתפקידה כאחד מפעולותיו הראשונות של השר החדש לביטחון פנים, אברהם דיכטר. זהו אות מבשר רע.

הפרשנים הפוליטיים טוענים שהקואליציה הרעועה הנוכחת תחזיק מעמד שנה וחצי. אני לא קונה זאת. אולמרט התחבולן ימצא דרכים לשמר אותה, וזאת בדומה לשרון שהחליף מפלגות בממשלתו כמו גרביים. אבל אני תולה עדיין תקווה בכך שקיצה של ממשלה בראשות אולמרט יבוא מכיוון אחר, ומאמין שבסופו של דבר ייקוב הדין את ההר אולמרט. שאם לא כן, כולנו ניפול לתהום של מדינה מושחתת ורקובה מוסרית עד היסוד ואז לא תהיה לה תוחלת.