שלום לך שרת החינוך של ישראל. המתנתי זמן מסוים עד אשר הרשתי לעצמי לפנות אלייך. פשוט רציתי לתת לך זמן מה להתארגן במשרדך החדש ולראות לאלו כיוונים תפני. ברצוני לומר לך שההתנהלות עד היום היתה די מאכזבת לטעמי, אך לא זאת הנקודה, כבוד השרה, יש לך עבודה רבה לעשות והזמן קצר ביותר. קצר יותר מכפי שאת מסוגלת אפילו לשער.
מינוי מנכ"ל למשרד: כבוד השרה אני לא מכיר את המנכ"ל אותו מינית באופן אישי, ציפיתי שסוף סוף ימונה מנכ"ל אשר יהיה שם דבר במערכת החינוך. אדם אשר היה מורה. היה מחנך, היה מנהל. עבר דרך כל המערכת. איש אשכולות אשר למד אי אלו שנים באוניברסיטה את תחומי החינוך השונים. פרסם בתחומי החינוך אי אלו מאמרים או מחקרים. שהצליח לשנות במערכת החינוך אי אלו דברים. שהטביע את חותמו על החינוך בישראל. אדם שמכיר את מערכת החינוך לפני ולפנים. אך מה לי לצפות, נבחר אדם ממש שלא עבר את כל השלבים הללו.
אולי הוא איש ניהול מעולה. אולי הוא חבר טוב שלך. אולי את חייבת לו מחויבות פוליטית זאת או אחרת, אך לנו במערכת החינוך אין זמן, כבוד השרה. מערכת החינוך כבר מזמן לא זועקת לעזרה. היא גוססת. היא מוכה מכל הכיוונים ממינויים כושלים של שרים שראו בה משרה רמה וחשובה להמשך הדרך. החלטות שגויות, מלחמות אין סופיות, קיצוצים וחיתוך לא בבשר החי, אלא קיצור קנה הנשימה ופגיעה קשה בלבה של מערכת החינוך. מכיוון שבבחירת מנכ"ל לקחת שיקול פוליטי צר ונמהר (אולי אני שוגה), אולי בהמשך הדרך תנסי לתת פתרונות חכמים ואמיתיים.
כבוד השרה יולי תמיר, אני אתן לך כמה נקודות שמערכת החינוך חייבת לפעול בהן מיידית. את כל הסעיפים אותם ארשום כבוד השרה אפשר לשפר במאות אחוזים אם תפעלי נכון. אם תראי בתיק החינוך לא תיק נוסף בקורות חייך אלא משימת חיים. או אז כבוד השרה נראה ברכה במינויך ולא נכנה אותך כצרת החינוך השנייה מאז קום המדינה. משרד החינוך צריך מידית להתארגן ולפעול בשלוש גזרות שונות.
הגזרה הראשונה שעליך לפעול בה מיידית היא האלימות. האלימות שפשטה בקרב בני הנוער היא לא גזרה משמים. אפשר להוריד את רמתה ואף למזער אותה עד לרמה שלא תורגש לחלוטין. האלימות כוללת מספר תחומי התייחסות. אלימות נגד רכוש. אלימות מילולית. כבוד לזולת. אלימות נגד בעלי חיים. אלימות נגד הסביבה. החזרת הכבוד למורה. לבית הספר. מתן כלים נאותים להנהלות בתי הספר להתמודד עם תופעות האלימות השונות.
הנהלת המשרד צריכה להפסיק עם כיסויי הישבן של עצמה בכל מה שקורה בתחום הכואב הזה. יש לקבוע מדיניות ברורה ולתת לה גיבוי. יש לבנות מערכות ומסגרות אשר יעזרו להנהלות בתי הספר לממש את המאבק באלימות ולהצליח במלחמה הזאת. נושא האלימות הוא בנפשה של החברה הישראלית. חוסר המעש. ו/או יותר נכון הדיבורים הריקים מתוכן בנושא ואי מתן כלים, הם מקור הבעיה. יש צורך לפעול בנושא הזה בסדר עדיפות עליון.
כבוד השרה, אם תפעלי נכון, את הנושא הזה ניתן לפתור, תאמיני לי שבבחירת הדרך הנכונה ובלא זיגזוג ובניסיונות להיות נחמדים אפשר לתת מענה לבעיה כואבת זאת. אין אני נותן לך כאן דרכי פעולה בנושא הנ"ל מכיוון שאת, כשרה, צריכה לתת לכך כיוון על-פי השקפות עולמך. לי יש השקפת עולם ברורה בנושא, אני יישמתי אותה כאשר כיהנתי כ- 25 שנים כמנהל בתיכונים וחטיבות הביניים השונות.
הנושא השני, כבוד השרה, שעליך לבחור ולטפל בו מיידית הוא הרמה הלימודית הירודה שבה מצויה מערכת החינוך. תיקון הרמה לא צריך לבוא באמצעות הורדת רמת בחינות הבגרות. הדרך אינה ללמד את ילדי כיתות ו' או ז' או כל שכבה אחרת של בני גיל ולהכינם כל השנה לבחינה זאת או אחרת, בכדי להיראות טוב בבחינות הרמה העולמית .
עצם המחשבה שצריך להוריד את רמת הלימודים, או להכין שנה שלמה תלמידים לבחינה זאת או אחרת מראה לנו מיידית את הכישלון העמוק שבו שרויה מערכת החינוך. כל תפיסת העולם הזאת שאנו צריכים לעמוד במקום טוב למעלה במחיר של הכנות של שנה שלמה להצליח בבחינה זאת או אחרת, זאת תפיסת עולם שגויה מראשיתה ועד סופה. מי שנוהג בדרך זאת מכשיל את מערכת החינוך מיסודה. את תפיסת העולם השגויה הזאת אשר דבקה בה שרת החינוך שהחלפת, צריך למחוק מהלקסיקון של מערכת החינוך.
מערכת החינוך צריכה להתרכז בחינוך. בהוראה. בהעברת מסורת. בהעברת אינפורמציה. בהטמעת תהליכים אצל התלמידים. בלימוד איך לחשוב. איך לשאול שאלות. בפתרון בעיות. ביכולות ניתוח. בהתמצאות באינפורמציות אין סופיות. כבוד השרה, לא כולם צריכים ללמוד לבגרות. יש להחזיר את לימודי המקצוע ולתת גאווה לבעלי המקצוע, לא כולם יהיו פרופסורים ומהנדסים. החברה זקוקה גם לטכנאים. להנדסאים. למכונאים. לחשמלאים ולסתם פועלים. אין להתבייש בלהיות בעל מקצוע.
צאי לגרמניה, מדינה מתקדמת לכל הדעות. שם יש אלפי בתי ספר מקצועיים מפוארים ,לומדים שם את שלל המקצועות ותלמידיהם מאושרים. התלמידים מקבלים כלים לחיים. מקבלים מקצוע שבו הם יתפרנסו בכבוד ויתנו כבוד לעצמם ופרנסה מכובדת למשפחתם. אין זאת בושה להיות אופה או מסגר. הכול נלמד באהבה ובגאווה מלאה.
כבוד השרה, מאידך אין להזניח את המצוינות. יש לפתח בתי ספר מצוינים, תחרותיים. יש לטפח את המצויינים כפי שיש לטפח את בתי הספר המקצועיים. תלמידים מוכשרים יתנו את הפיתוח הטכנולוגי והמדעי למדינה ויתנו עבודה וכבוד לעוסקים במלאכות הפשוטות יותר. ללא מצוינות אין עתיד למדינה. יש לטפח ולהזרים תקציבים רבים לבתי הספר לפיתוח המעבדות. לפיתוח הלמידה, הספריות המסורתיות ואלקטרוניות.
כבוד השרה, הדבר הוא לא בשמיים הוא בידינו. יש צורך להפסיק את המרוץ להצלחה בבחינות המיצב, זה יגיע לבד. בלי צורך לבזבז שנת לימודים על חרדה מפני תוצאה של בחינה זאת או אחרת. יש תחילה להבריא את המערכת שהיא כבר לא חולה, היא חולה אנושה אם לא גוססת. תאמיני כבוד השרה אם תראי את הדברים לא בראיה שבעוד שנה יש בחירות וכל שאני רוצה זה להטביע את חותמי על המערכת הזאת ותראי ראיה רחוקות טווח, אני מבטיח לך שתרשמי על דפי ההיסטוריה של החינוך בישראל כמי שהתחילה לרפא גוסס זה הנקרא מערכת החינוך.
הנקודה השלישית שעליה עליך לשים דגש ברגע קשה זה שבו שרויה מערכת החינוך, היא ביסוס הערכים החינוכיים שעליהם אנו צריכים לגדל את בני הדור הבא. צריכה לקום ועדה שתפעל, לא מהיום למחר כפי שפעלה הוועדה בתקופתה של שרת החינוך הקודמת וכל מטרתה הייתה להפנות אור וזרקורים כלפי ראשי המערכת, את הסיבות לכשלונה לא ילמדו באף פקולטה לחינוך מכיוון שמרגע הקמתה ידענו כי היא תאופסן במהירות במגירות מלאות אבק והיא תעלה במהרה כורי עכביש אשר יעלימו אותה כרעה חולה, אף על-פי שאני בתחילה תמכתי בה מתוך ייאוש שיש לזעזע את המערכת ולא חשוב כיצד.
המערכת החינוכית לא גוססת, היא כבר כמעט פגר. יש להקים ועדה שתהיה מורכבת מאישי דעת. פילוסופים. אנשי חינוך. הורים. מנציגים מארגוני המורים, מהנדסים. אנשים מוכשרים מכל התחומים ואף לשלב בה תלמידים. ועדה שלא תפעל אד הוק. שפעולתה תהיה אין סופית כאין סופיות של החינוך, היא תחקור. בכל זמן שתחליט תיתן חוות דעת ותביע את דעתה בצורה משוחררת מהיושב בראשות משרד החינוך. היא תגבש בלא לחץ ובלא כל מחויבות אידיאולוגיות ותפיסות עולם שלאחר גיבושן יובאו לדיון על סדר היום הציבורי, לאחר שישמעו את דעת הקהל יוחזרו לוועדה להמשך דיון ולגיבוש המלצות, המלצות שגם אם יהיו כואבות לשר זה או אחר במשרד החינוך, יחייבו אותו ואת המערכת.
הוועדה לא תהיה פופוליסטית. לא תהיה גוף מת כפי שיש ועדה לדורות הבאים בכנסת. שגם שם פועלת ועדה בתחום החינוך. רק שאף אחד לא שמע על הנעשה שם למעט היושבים בדיונים או המקורבים לוועדות הללו שמפרנסות יפה את העובדים בהן. אין לשים יעדים או גבולות לפעולה לוועדות הללו. יש לתקצבן מראש בלי יכולת איום עליהן מצד שר זה או אחר. הוועדה הזאת, אם תיבנה נכון, תוך כעשור שנים תיתן את מרב הפתרונות לכל תכני החינוך וההוראה בארץ.
מי שיקים וועדה כגון זאת יחקקו את שמו על אנדרטת נפילי החינוך כפי ששמו של דינור או אלון או בן-גוריון שבזכותו יש לנו את החינוך הממלכתי במדינת ישראל. על כן שמם חקוק על מצבת הנפילים הזאת. אני תקווה כי תתרחקי מהדרך שהתוו לך השרים האחרונים. הנפילות הקשות של המערכת הזאת התחילו מכהונתו של השר לוי ואני תקווה שהסתיימו בשרה שאת החלפת. מערכת החינוך זקוקה לשר חינוך במשרה מלאה. ולא שר שהחינוך הוא חלק מפעילותו הפוליטית. אם את רוצה להצליח תשכחי בתקופת כהונתך הזאת מהפוליטיקות הקטנות במפלגתך. תשכחי מהביטחון. ממדיניות חוץ. תהיה במלא זמנך והווייתך שרת חינוך.
כבוד השרה, את הסעיף הראשון של האלימות אפשר להפסיק בפחות משנתיים ימים עם עובדים נכון. את הסעיף השני של ייצוב הרמה הלימודית וביסוס הלמידה והידע והעלאת רמת ההוראה אפשר ליישם בתוך כ- 5-6 נשנים ,את הסעיף השלישי בתוך 10-15 שנים. אם את רוצה להיות שרת חינוך על תצפי לתוצאות למחר בבוקר, במערכת החינוך זה יהיה פופוליסטי כפי שקרה לאלו שהחלפת אותם. משרד החינוך צריך שרת חינוך עם ראיה לטווח ארוך, את צרי האופק כבר קיבלנו ונכשלנו. ואנו כבר גוססים. ירדנו לשפל המדרגה. עכשיו אנו רוצים לנסות ולשרוד ולנסות ולשקם את המערכת נכון, לא לראות את הבחירות הקרובות.
נמאס לנו חוסר התכנון והראייה קצרת הטווח. האמיני לי שרת החינוך, אני מכיר את המערכת לפני ולפנים. אל תקחי משימות נוספות, אלו מספיקות. אם תצליחי בהן אז הבאת גאולה לגוסס הזה שנקרא מערכת החינוך. בהצלחה.
