המדיניות ומטרות המלחמה

לסיום מן הראוי לעמוד על שתי החלטות אסטרטגיות שקיבלה הממשלה עוד בתחילתה של המערכה. הראשונה, לא לערב את סוריה ולהגביל את הפעילות הצבאית נגד חזבאללה לשטחה של לבנון בלבד. השנייה, להתמקד בהתקפות מן האוויר ולהימנע ככל האפשר מפעילות קרקעית בדרום לבנון.

שתי ההחלטות נתונות בוויכוח ויש המערערים על תבונתן. באשר להחלטה הראשונה, אשר הממשלה נאחזת בה בעקשנות, יש הסוברים כי הדרך היחידה לפגוע אנושות בחזבאללה היא בהסרת החסות של סוריה מעליה, ואת זה אפשר להשיג אך ורק בפגיעה צבאית בסוריה. לעומתם, המצדדים בעמדת הממשלה טוענים כי בידודו של חזבאללה ועצם העובדה ששום גורם בעולם הערבי או האיסלאמי אינו נחלץ לעזרתו מהווים מרכיב חשוב בהחלשתו.

באשר להחלטה השנייה, נראה כי הממשלה עצמה לא דבקה בה לאורך זמן. כבר בתום השבוע הראשון ללחימה התברר, כי אין ביכולתו של חיל האוויר לבדו לצמצם במידה משמעותית את מתקפת הקטיושות והטילים על העורף הישראלי ואין מנוס מהכנסת כוחות קרקעיים לדרום לבנון. לא מעט קולות מבקרים את הממשלה על שלא הורתה לצה"ל עוד בתחילת המערכה לכבוש את מעוזי חזבאללה הסמוכים לגבול, להשתלט עליהם ולהשמיד פיסית את מערכי הקטיושות במעוזים ובכפרים אלה.

בימים אלה מרחיב צה"ל את היקף הפעילות הקרקעית בדרום לבנון. יש סימנים רבים, ביניהם גיוס מילואים נרחב, המצביעים על כך שאנו צפויים לראות בימים הקרובים הגברת הלחימה הקרקעית בדרום לבנון.

לא קל להגדיר את מטרות המלחמה. המדינאים, כדרכם, הגדירו שלוש מטרות כלליות, והן: ריסוק חזבאללה, החזרת כושר ההרתעה של ישראל ושינוי המציאות בלבנון. המטרות הללו מנוסחות, כאמור, בצורה כללית מאוד ולא ממוקדת, ולמעט החזרת כושר ההרתעה של ישראל - שכבר הושגה במידה רבה - לא ברור כלל אם שתי המטרות האחרות הן בנות השגה. יש עוד כמה מטרות ספציפיות וממוקדות, שהשגתן או אי-השגתן ומידת השגתן יהוו אבן בוחן להצלחת המבצע. מטרות אלה הן: א. החזרת שני החיילים החטופים בלי לכרוך בה שחרור של אסירים פלשתינים; ב. פגיעה רצינית בכושרו הצבאי של חזבאללה, בהשמדת חלק גדול מהאמל"ח, בעיקר הרקטי, ופגיעה במספר גדול ככל האפשר של לוחמיו, ובראש וראשונה בהנהגתו הבכירה; ג. החלשת מעמדו של חזבאללה בלבנון בפרט ובעולם הערבי בכלל, כתוצאה מפגיעה בכושרו הצבאי, בסמליו ובדימויו; ד. הרחקת חזבאללה מהגבול עם ישראל, ירידת צבא לבנון לדרום ומימוש ריבונותה של לבנון וסמכותה של ממשלתה הנבחרת על דרום לבנון; ה. יצירת מנגנון שיפעל הן לפירוק חזבאללה מנשקו הכבד - הרקטי - והן למניעת אספקה מחודשת של אמל"ח מאירן וסוריה לחזבאללה.

מטרות אחדות מבין אלה - פגיעה בכושרו הצבאי של חזבאללה, החלשת מעמדו והרחקתו מהגבול עם ישראל - ניתנות להשגה, בחלקן או במלואן, באמצעים צבאיים. המטרות האחרות ניתנות להשגה, בחלקן או במלואן, אך ורק באמצעות הסדר מדיני בגיבוי בינלאומי. נראה כי ממשלת ישראל מודעת היטב לעובדה זו ופועלת בכיוון זה. ראש הממשלה, שר הביטחון ושרת החוץ הבהירו כי ישראל תפעל בו-זמנית ובמקביל בערוץ הצבאי ובערוץ המדיני. המהלכים המדיניים נכנסו להילוך גבוה עם ביקורה של מזכירת המדינה של ארה"ב, ד"ר רייס, באזור. יש להניח כי כל הסדר מדיני יעוגן בהחלטה חדשה של מועצת הביטחון, ועיקרי ההחלטה הם חזרה על החלטה 1559 והקמת כוח רב-לאומי, שיתפרס בדרום לבנון ויסייע בפריסת צבא לבנון עד לגבול עם ישראל.

בשלב זה קשה להעריך את התוצאה הסופית של המערכה הצבאית. אין ספק כי חזבאללה ספג פגיעה קשה ונחלש, אך עדיין מוקדם לדבר על הכרעה צבאית. התמונה הסופית תלויה בגורמים רבים, חלקם נעלמים. יתכנו גם התפתחויות בלתי צפויות, העשויות להשפיע באופן משמעותי על הדימוי של התוצאה הסופית. התפתחויות אלה יכולות להיות, מצד אחד, הפתעה של חזבאללה או, מצד שני, הצלחה ישראלית בחיסולו של נסראללה או של אישים בכירים אחרים בהנהגת חזבאללה. עם זאת, במאזן הכולל של המערכה יש לייחס משקל רציני לחוסן הלאומי של העם בישראל. העורף הישראלי ספג במשך שבועיים - עד עתה - פגיעה בהיקף ובעומק שלא היו כמותן מאז מלחמת העצמאות. אף על-פי כן מראים הסקרים כי 90%! מהציבור תומכים במלחמה, כ-85% רואים בחיוב את תפקודו של צה"ל, ובעיני יותר מ-70% תפקודם של ראש הממשלה ושר הביטחון טוב או טוב מאוד. כמקובל וכצפוי בדמוקרטיה האופוזיציה התייצבה אף היא לימין הממשלה והיא מעניקה לה גיבוי מלא. בגילויים אלה יש תרומה רצינית לכושר ההרתעה של ישראל.

באשר להסדר המדיני, גם בערוץ זה קשה מאוד להעריך בשלב זה את הסיכויים למימושו. כל הסדר מדיני צריך להיות מעוגן בהחלטת מועצת הביטחון, ומתחייבת מכך הסכמה של חמש החברות הקבועות בה, הסכמה בשתיקה של המדינות הערביות המתונות והסכמה של ממשלת לבנון, וכמובן של ישראל. במשוואה הזאת ממשלת לבנון היא החוליה החלשה, וקשה להעריך את עמדתה הסופית, מה עוד שמדובר בעצם בשתי ממשלות - זו של סניורה וזו של הנשיא לאחוד.