עיקרון "התא המשפחתי" בדיני המס מניח, כי בני זוג נשואים המנהלים משק בית משותף מהווים יחידה כלכלית-מיסויית אחת. שאלת גבולותיו של עיקרון זה נדונה במאמרים קודמים שלנו ובמספר רב של פסקי דין.
פסק הדין המנחה ניתן בפרשת פלם (ע"א 3185/03). באותו מקרה רכשו בני זוג דירת מגורים משותפת, כאשר לאחד מהם היתה דירה קודמת מלפני הנישואין (דירה זו נשארה בבעלותו המלאה והבלעדית מכח הסכם ממון). נקבע כי בן הזוג השני יזכה לשלם מס רכישה מופחת ביחס לחלקו בדירה שרכשו בני הזוג, מתוקף ראייתו כרוכש "דירה יחידה" על אף חזקת "בני זוג כרוכש אחד".
בין השיטין, מביע בית המשפט העליון את דעתו כי תפיסת התא המשפחתי כיחידה כלכלית משותפת אחת ללא הכרה באפשרות לגיטימית אחרת, לפיה בחרו בני זוג נשואים הגרים יחד וחיים בהרמוניה לנהל את ענייניהם הקנייניים והכספיים בנפרד - איננה ראויה. גישת הרואה בעיקרון התא המשפחתי עיקרון מוחלט, עלולה לפגוע בזכותו של הפרט לאוטונומיה ובזכותם של בני זוג, הגם שנישאו זה לזה, להתייחסות נפרדת ועצמאית (ע"א 900/01 קלס).
מאז ניתנה הלכת פלם מנסות רשויות המס לאבחן ולנגח אותה. ניסיון החיים מלמד כי רבים המקרים הנושקים לנסיבות אותה פרשה ועל כן הפסיקה בנושא זה רבה. עד עתה, כך נראה, ניסיונות רשויות המס לא צלחו - אלא להיפך - הלכת פלם הלכה והורחבה בשורה של פסקי דין בועדות ערר (ו"ע 1038/03 רוזנשטיין; ו"ע 3036/04 נוי, כשפס"ד אחרון זה אף החיל את פס"ד פלם למרות שלא נחתם הסכם ממון).
ברשימה זו נסקור את פסק הדין האחרון שניתן בסוגיה זו (מיום 10.7.06), ונעמוד על תרומתו לשיח בנושא זה (ו"ע 1013/05 קידן). במקרה זה העורר רכש שתי דירות מגורים ואשתו רכשה דירה אחת, בטרם נישאו. בני הזוג חתמו על הסכם ממון ובו קבעו הפרדה רכושית מלאה לגבי אחת מדירות העורר ולגבי דירת האישה. עוד נקבע כי דירתו השניה של העורר תשמש למגורי המשפחה ובני הזוג ישאו יחדיו בתשלומי המשכנתא על דירה זו. בשנת 2000 נמכרה דירת המשפחה ובני הזוג עברו להתגורר בדירת האישה. בשנת 2004 רכש העורר דירה לצורך מגורי המשפחה, וזו נרשמה על שמו בלבד (להלן: "דירת הערר"). בסמוך לאחר מכן, מכר העורר את דירתו שלגביה הוסכם על הפרדה רכושית מלאה במסגרת הסכם הממון.
השאלה שנדונה היתה האם זכאי העורר למס רכישה מופחת הניתן לרוכש 'דירה יחידה' בגין רכישת דירת הערר, על אף החזקה הקבועה בחוק לפיה יראו 'רוכש ובן זוגו כרוכש אחד'.
מנהל מסוי מקרקעין הסכים שהעורר עמד במגבלות המועדים הקבועים בסעיף 9 לחוק, במסגרתם היה עליו למכור את דירתו הקודמת (שיוחסה לו מכח הסכם הממון) על-מנת שדירת הערר תיחשב כ'דירה יחידה' לצורך החיוב במס הרכישה. עם זאת, טען כי לצורך בחינת היות דירת הערר דירתו היחידה של העורר, אשר תזכה אותו בשיעור מס מופחת, יש לבחון את מצב נכסי התא המשפחתי בכללותו. מנהל מסוי מקרקעין טען כי אין די בכך שכלפי חוץ יציג התא המשפחתי מצג של הפרדה רכושית, בעוד שבפועל, ינהג בערבוב "הנכסים הנפרדים" תוך עשייתו בהם כבתוך שלו.
ועדת הערר דחתה את רוב טענות המשיב, חזרה על ההלכה שנקבעה בפלם ואף הרחיבה אותה בשני היבטים: בהיבט נטלי הראיה ובהיבט הפרשנות שנתנה לתכלית הטבת המס.
בפס"ד פלם נקבעו שתי תכליות לקביעת חזקת "בני זו כרוכש אחד" כשוללת ההקלה ממס רכישה: תכלית אחת היא מניעת תכנוני מס בלתי לגיטימיים (רכישת מספר דירות מגורים שייוחסו לבני המשפחה השונים כדי לזכות שלא בצדק בשיעור המס המופחת המוענק ל'דירה יחידה'). תכלית שנייה עניינה הענקת הקלה במס רכישה למי שורכש את דירתו היחידה, וזאת מטעמים סוציאליים.
בעניין קידן, טען המנהל, שכאשר בבעלות התא המשפחתי יותר מדירה אחת, אין הצדקה סוציאלית-חברתית להעניק לתא המשפחתי את ההקלה במס הרכישה. נטען, כי מאחר שבאותו מקרה דובר בזוג מרובה נכסים, היה על העורר להוכיח כי בנכסיהם הנפרדים של בני הזוג אין כדי להשפיע על מצבו הכלכלי-סוציאלי של התא המשפחתי כיחידה אחת.
חבר הוועדה מרגליות דחה טענה זו וקבע כי הצגת מצג על-ידי העורר של רישום בעלויות נפרדות וכן קיום הסכם ממון מהווים ראיה לכאורה המעבירה את נטל ההפרכה אל כתפי המנהל - והוא שהיה צריך להוכיח כי נכסים הרשומים על שם בן זוג אחד, אכן משפיעים על מצבו הכלכלי של התא המשפחתי, או ליתר דיוק של בן הזוג השני לו אין כל זכויות בנכס.
חבר הוועדה צבי פרידמן, הוסיף וטען כי בבסיס ההקלה בשיעור מס הרכישה ל'דירה יחידה' אומנם עומדת תכלית כלכלית שנועדה להקל עם רוכשי "דירה יחידה" במשאביהם המצומצמים, אך לא בכל מקרה של יישום הלכת פלם יש לבדוק את מצבה הכלכלי של המשפחה או של היחיד הרוכש דירה יחידה, והמבחן הרלוונטי הוא היות בן הזוג רוכש דירה יחידה ללא קשר למצבו הכלכלי.
כשם שתכלית החקיקה בעניין תשלומי קצבאות הזקנה וקצבאות הילדים הינה תכלית כלכלית/סוציאלית ומאותם תשלומים נהנות גם משפחות מבוססות, עשירות ובעלות חוסן כלכלי, כך אין לקבוע מסמרות ולטעון כי מצבו הכלכלי של התא המשפחתי הוא המבחן הנוהג לעניין יישום הלכת פלם. יו"ר הוועדה, השופט זמיר הסכים להערת החבר פרידמן, ואנו גם כן תומכים בה. הרי גם אדם בעל ממון רב ביותר, הרוכש דירת מגורים יחידה - ההקלה במס רכישה מוענקת לו ללא קשר למצבו הכלכלי.
נציין כי מנהל מסוי מקרקעין לא יצא בידיים ריקות. ועדת הערר קיבלה טענתו החלופית והעניקה לעורר ההקלה במס רכישה רק לגבי מחצית דירת הערר, וזאת בשל השימוש המשותף של בני הזוג בה.
