יש להודות שמלחמתנו בעזה ובלבנון הסתיימה במפלה. מסתבר שאולמרט, פרץ, חלוץ וחבורתם גיבורים גדולים נגד חלוצים ישראלים, אך הם אחוזי תבוסתנות מטורפת מול אויבי ישראל הנחושים. שטיפת המוח השמאלנית השתלטה כליל על שכבת האוליגרכים השולטת בישראל. ללא תמורה ערכית יסודית, עלולה המדינה להתדרדר לתהום.
דווקא מלחמה זו תרמה רבות להתפכחות העם היושב בציון. ברור כיום לרבים שנסיגה אינה מביאה שלום או ביטחון, אלא רק מעודדת תוקפנות מסוכנת. רוב העם מבין כרגע שאין פתרון מדיני לג'יהאד המתחולל נגדנו ושמוכרחים להלחם בו מלחמת חורמה, גם אם זו תהא קשה וארוכה. ברור כעת לרבים שהבעיה אינה נעוצה ביכולתנו המעשית להכות באויב, אלא בחולשתה המוסרית והנפשית של האוליגרכיה הפוסט-ציונית בישראל.
הכל כבר נאמר ע"י חכמים ומומחים, אך השאלה העיקרית עדיין לא עלתה לדיון: מהי האלטרנטיבה?
מאז מהפך 77, נכשלו כל ראשי המחנה הלאומי בהנהגת העם בדרך הנכונה. מרגע שהגיעו לשלטון, נקטו מנהיגינו במדיניות שהמשיכה את דרכו של השמאל. בגין מסר את סיני; שמיר הכשיר את אש"ף במדריד ופגע בהרתעה הישראלית כשלא הגיב על הסקאדים של סדאם; נתניהו מסר שטחי מולדת ועד היום מוכן למסור שטחים תמורת פיסת נייר; התעלה על כולם שרון שביצע טרנספר נפשע נגד בני עמו. מדוע? מה קורה להם כשהם מגיעים ללשכת ראש הממשלה?
פשוט, אין למחנה הלאומי אלטרנטיבה. אנחנו טובים בלשכנע נגד טירוף השמאל הסהרורי, אך משתתקים כאשר שואלים אותנו: "אז מה אתם מציעים?" אחדים מאתנו ממלמלים משהו על טרנספר; אחרים מציעים להשען על חסדי שמיים; ויש כאלה שמדברים על מצבים שאין להם פתרון ושצריך לחיות אתם. כל זה אולי נכון, אבל הציבור רוצה אלטרנטיבה מעשית שיש בה תקווה. בלי תוכנית רצינית לא נצליח לזכות באמון עמנו ולא נדע מה לעשות אם כן נזכה בו.
אחרי המלחמה עלינו לפתוח בדיון רציני. כל חוגי הימין חייבים להתעשת ולחפש תוכנית חדשה למדינת ישראל. האחריות לעתיד האומה חייבת להדריך אותנו ביוזמה לאיחוד חוגים רחבים בישראל סביב תוכנית לאומית חדשה ומוסכמת.
ברצוני להציע כמה עקרונות יסוד ליוזמה כזו.
ארץ ישראל אינה ניתנת לחלוקה - לא מבחינה מוסרית, לא מבחינה היסטורית, לא מבחינה אמונית, לא מבחינה כלכלית, ולא מבחינה ביטחונית. כל הארץ שייכת לעם ישראל ומדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי בלבד. בין הירדן והים יהיה שלטון מרכזי אחד וכוח צבאי אחד בלבד. ישראל תספח מיידית את יש"ע ותצא מיד למלחמת חורמה לגירוש כל גורם עוין משטחה. יש לפעול בנחישות להשגת תמיכה בינלאומית ולהסביר שמדיניות הפייסנות, החל מאוסלו והנסיגה מלבנון ועד לעקירת קטיף וצפון השומרון, הובילה להגברת התוקפנות נגד ישראל בפרט וארצות המערב בכלל.
הבעיה הדמוגראפית אינה רלוונטית - כי דמוקרטיה אמיתית אינה מבוססת על רוב אתני. רק משטרים גזעניים וריכוזיים מביאים שיקולים כאלה בחשבון. עלינו לחתור להפיכת מדינת ישראל לדמוקרטיה ליברלית אמיתית, שבה תגן החוקה על זכויות הפרט של כל אזרח, אך לא תכיר בזכויות לאומיות של אף אחד פרט לעם ישראל. כל מי שלא יישבע אמונים למדינה היהודית, לא יקבל אצלנו אזרחות.
המשטר הריכוזי הוא שורש הרע - הן מבחינה מדינית-לאומית והן מבחינה חברתית ותרבותית. מיעוט פוסט-ציוני קטנטן השתלט על כל מנגנוני השלטון, במיוחד על השרות הצבורי, מערכת המשפט וכלי התקשורת, ומשם הוא מעקר את המערכת הדמוקרטית ופועל נגד טובתו של העם היהודי. מיעוט אוליגרכי זה יוחלש אם נבזר את שיטת הממשל הישראלית.
יש להפוך את מדינת ישראל לרפובליקה פדרלית - ובכך נחליש את השלטון המרכזי ונעצים את האזרחים ואת מגוון הקהילות המרכיבות את החברה הישראלית. מרגע שתופחת עוצמתו של הממשל הפדרלי, תוקטן מאד התלות המעשית והנפשית של אזרחי המדינה בשלטון המושחת. למשל, גרוש קטיף לא היה מתבצע אילו קטיף היה חבל אוטונומי ואזרחיו לא היו תלויים נפשית ומעשית בממשלת ישראל.
המבנה הפדרלי יאפשר למיעוטים (הנאמנים למדינה) שלטון עצמי במישור האזרחי. אין לנו עניין לנהל את בתי הספר בטייבה ובג'נין, אך אין להרשות להם להטיף נגד מדינתם היהודית. מיעוטים שאינם מוכנים להיות נאמנים למדינה היהודית תמורת אוטונומיה אזרחית, מוזמנים לבטא את רגשותיהם הלאומניים בסוריה או בסעודיה.
המשטר הפדרלי מבטא נאמנה את מורשת ישראל. עמנו נוצר כפדרציה סולידרית של תריסר שבטים אוטונומיים, כל אחד עם דגלו, נשיאו ושופטיו. המשטר הפדרלי כמובן עולה בקנה אחד עם כללי הדמוקרטיה הליברלית במיטבה. משטר זה יאפשר הסכמה לאומית רחבה בין כל חלקי העם. עם זאת, האוטונומיה הקהילתית תאפשר לצבור האמוני להקים משטר תורני מלא - בלי להפרד מן המדינה שלנו.
המחנה הלאומי חייב להציע לציבור הישראלי פתרון יסודי לבעיותיו. המדיניות ההרסנית בתחומי הביטחון והחוץ אינה אלא סימפטום למחלה עמוקה של החברה. חוגים רחבים התנתקו מערכיו ומורשתו של עמנו. זהו שורש הבעיה המחליש את כושר עמידתנו ומפתה את הצבור לנהות אחרי מקסמי שווא סהרוריים. אין טעם לטפל רק בסימפטומים. גוף חולה מתקשה להתמודד עם התקפות של וירוסים חיצוניים. יש להבריא את העם כדי שיעמוד על נפשו בנחישות ויבנה לו בית לאומי לתפארת.
הצעתי להעצים את הפרט והקהילה באמצעות משטר פדרלי עשויה לאחד חוגים רחבים מאד בעם סביב מנהיגות לאומית ראויה ולהציע לעם ישראל אלטרנטיבה חיובית, שתבלום את האוליגרכיה השמאלנית המובילה לקריסת ישראל.
