באתי, ראיתי, נכנעתי

איש מהקהילה המשפטית לא הופתע מאופי כניסתו של מאיר שטרית למשרד המשפטים ומהחלטותיו שנועדו בברור לרצות את צמרת מערכת המשפט. היה ברור, גם לאור עברו בתפקיד, שהוא יהיה מנאמניה של המערכת, לא יחולל בה זעזועים ואפילו ירגיע אותה מהחשש לשינויים בלתי רצויים. ההיסטוריה מלמדת כי שר משפטים וכל נושא תפקיד אחר במערכת המשפט, שלא התיישר עם בית המשפט העליון ובכירי פרקליטות המדינה, לא שרד בתפקיד או כלל לא נבחר אליו (ריבלין) או שהיה נתון להתקפות חריפות עד שיישר קו.

השר שטרית, כקודמו צחי הנגבי, יודע כי משרד המשפטים הינו מקום מסוכן מאוד והמקסימום שניתן לקוות לו במשרד הוא להיחלץ בשלום וללא כתב אישום. ניתן לציין כי שטרית חווה על בשרו אישום פלילי ממנו נחלץ בדוחק ובוודאי שאין הוא רוצה לשחזר את החוויה. בסופו של דבר מי ששיתף פעולה עם האוליגרכיה המשפטית זכה לחסינות כל עוד כיהן בתפקיד, קיים חריג בולט אחד: יוסי ביילין - אך הוא שירת בתפקיד זמן קצר מידי.

אולם יש משהו בכניעתו המיידית של השר שטרית לתכתיבי המערכת המעורר אי נוחות רבה מהרגיל. מיד עם כניסתו ובטרם התכנסה הוועדה לבחירת שופטים כבר הוכרז כי השופטת ביניש מונתה "רשמית" לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון. לא ברור לי מדוע אם כן טורחים לכנס את הוועדה. ברור מדוע ביטל השר את החלטת הוועדה כי בדיוניה יירשמו פרוטוקולים, זאת בטרם יבש הדיו על ההחלטה ובטרם יושמה ולו גם פעם אחת. ייתכן, שהפרוטוקול היה מלמד אותנו דבר או שניים על דעתם של חברי הוועדה על התנהלות השר, מכל מקום המערכת המשפטית מעוניינת שהליכי בחירת השופטים יהיו חשאיים ובלתי מבוקרים . אני מנחש גם כי לא תישמע כל טרוניה מכיוון לשכת עורכי הדין בנושא זה.

על-מנת לשכנע את צמרת המשפט באמינות הכניעה, הבהיר השר שטרית כי הוא סבור שיש לקיים את שיטת הוותק ("הסניוריטי") במינוי נשיא בית המשפט העליון. לא ברור מדוע היה צורך להכריז על כך כעת. גם השר רמון הבהיר כי הוא תומך במינוי ביניש לתפקיד מטעמים של התאמה לתפקיד, כך שאת שאלת המינוי לפי ותק ניתן היה לדחות לעוד מספר שנים והיא אינה השאלה העומדת לדיון כרגע. הטעם היחיד להצהרות השר נעוץ ברצונו להסיר כל ספק שבכוונתו להיכנע למערכת המשפט ולציית בכל לנשיאת בית המשפט העליון, לצמרת המשרד ולצמרת פרקליטות המדינה.

קראתי השערות פרועות על מניעי השר וישנם פרשנים הקושרים זאת לצורך של ראש הממשלה בבית משפט עליון אוהד, בימים קשים אלו בהם עלולה לקום ועדת חקירה ממלכתית. איני יודע אם יש להשערות בסיס. באופן אישי אני משוכנע שרק מניעים של הגנה עצמית פרטית עמדו לנגד עיני השר. משרד המשפטים הוא אכן מקום מפחיד מאוד. מעולם לא ציפיתי מהאיש הרדוד הזה לעשייה בעלת ערך ולא התאכזבתי. מדובר בפוליטיקאי שהפך ל"דמות מופת" לצעירים בעלי שאיפות בתחום הפוליטי, המצהירים שהם לא יהיו כמוהו כשיגדלו.

דרכו של שטרית במשרד המשפטים צפויה. הוא יקדם על-פי מצוות אדוניו את "רפורמת" ועדת אור שתכליתה היחידה היא הקלת הנטל מעל בית המשפט העליון מבלי להתחשב בהרס בתי המשפט הנמוכים ובהידרדרות השירות המשפטי הצפויה עקב החלתה. בהמשך ישוב שטרית לרעיון הנואל והבזבזני והמיותר בדבר הנהגת המשמרת השנייה בבתי המשפט. אין כל מקום לספק - מאיר שטרית יהיה משרתה הנאמן של הנשיאה ביניש ובוודאי יזרקו לו עצם פה ושם.

איני יכול שלא להעיר משהו בעניין השר הקודם חיים רמון. אני משוכנע כי השר לשעבר יזכה לייצוג משפטי מהמעלה הראשונה, אף על-פי כן אייעץ לרמון עצה אחת: אם רצונך בסיכוי לזכות במשפטך (ולו היית נאשם רגיל היה לך סיכוי טוב), הכרז כבר כעת כי אין בכוונתך לחזור למשרד המשפטים. איני מתכוון לומר דבר מעבר לכך, או לרמוז לקנוניות אפלות כלשהן; אני פשוט מציע לנהוג בחשדנות ובזהירות מרבית.