אהוד שלום,
בסדרת המאמרים שפרסמתי בחודשים האחרונים באתר החדשות העצמאי והבלתי תלוי Nfc, דנתי בתכונותיך השליליות הרבות, בניסיון להתריע שאינך כשיר למלא תפקיד כה הרה גורל כמו תפקידו של ראש ממשלת ישראל, שביכולתו לחרוץ את גורל המדינה ואזרחיה. על יסוד היכרותנו הממושכת ועל יסוד מעקב צמוד אחר פעילותך הציבורית - שתמיד השכלת, בעקלקלות, לשלב בינה לבין עסקים פרטיים - קבעתי שאתה מושחת, עבריין, שקרן, שרלטן, יהיר, פוחז, נצלן, ערמומי, נהנתן, מאחז עיניים, כפוי טובה, גונב דעת, מניפולאטור ובעל פה גדול. תכונות אלה ותכונות שליליות נוספות מקרינות על אורחות חייך והתנהגותך.
קוראים לא מעטים חלקו עלי וכעסו עלי, סברו שאני מגזים בתיאורים אלה וטענו שלא ייתכן שכל התכונות המגונות הללו מתקיימות באדם אחד. מן הסתם, חלקם אולי הצביעו עבורך מתוך הנחה שאני רודף אותך על לא עוול בכפך. מספר התמימים במדינה רב מדי.
שליחים אלמוניים שלך לדבר עבירה, נעדרי אומץ להזדהות בשמם האמיתי, חירפו וגידפו אותי עד כדי רצח אופי, ומן הסתם יעשו זאת - אולי תמורת תשלום - גם בתגובה למכתב זה. אתה הרי לא רגיל לעיתונאים השוחים נגד הזרם העכור שלך ומבכר מלחכי פנכה וחנפנים. מי ששוחה נגד הזרם העכור שלך, דינו הכפשה או נידוי, כפי שאפרט בהמשך.
המלחמה האחרונה טפחה על פנינו והפכה את ישראל תוך חודש ימים למדינה שונה. אין לי עניין לטפוח לעצמי על השכם ולומר: "הזהרתי אתכם מפני אהוד". עידן האזהרות תם. כעת חובתי היא לעשות הכל כדי שתסתלק בהקדם ובבושת פנים מן הבימה הפוליטית ותשחרר אותנו מעולך.
מלחמה זו דירדרה אותנו שנים אחורה, הורידה את מפלס מצב הרוח הלאומי ועוררה ספקות לגבי כוח ההרתעה של צה"ל ומוכנות העורף. תנוח דעתך, אהוד: זיכרונו הקצר של הציבור, שעזר בעבר לאישי ציבור להיחלץ ממצבים לא נעימים, לא יסייע לך הפעם. השבר גדול מדי, והוא ילך ויתעצם עד שתפנה את כיסאך ותשחרר אותנו מהתנהלותך המתועבת. אל תתבשם מכך שלא קמה תנועת מחאה של רבבות אזרחים, ואל תתפתה לחשוב שבעזרת ספינים, יועצי אחיתופל והשקרים שאתה מפזר על ימין ועל שמאל תצליח לשרוד.
המשנה שלך, שמעון פרס - שקרן ותיק, בעל פנקס קבלות בתחום הזה - סייע לך בימים האחרונים לתחמן את תושבי הצפון, כשסיפר שהצליח לגייס מאות מיליוני דולר לצרכי שיקום. אתה עצמך התרוצצת השבוע בגליל, תעתעת בתושבים ובראשי המועצות, פיזרת - כדרכך - הבטחות סרק ולא שכחת לשבח את פרס על הביצה שטרם נולדה, וספק אם תיוולד. מי כמוך יודע שלא עולה כסף לפזר הבטחות. אתה בטח זוכר שלפני כמה שנים גייס פרס מאה מיליון דולר להקמת אוניברסיטה בגליל. עד היום לא נפתחו שעריה, ולא הונחה לה אפילו אבן פינה.
פרס מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולא בכדי: הוא חפץ, כפי שהוא מצהיר חדשות לבקרים, שהממשלה בראשותך תכהן עד לתום הקדנציה שלה. אני, במקומך, לא הייתי סומך עליו עד הסוף. אם הוא ירגיש שאתה נחלש, הוא ינטוש אותך. דליה איציק תדבר בפומבי על ממשלת חירום לאומית, אבל מאחורי גבך תנסה בהזדמנות ראשונה להקים ממשלה חליפית בראשותו של פרס. היא שולטת בו, ומבחינתה הוא יכול לשמש לה מקפצה לתפקיד מנהיגותי בכיר. היא חולמת להפוך לגולדה שנייה. בשלב הזה, היא תסתפק אולי בתפקיד של נשיאת המדינה בפועל, במקרה שקצב יושעה. יו"ר ועדת הכנסת, רוחמה אברהם, כבר מנסה לסלול לה את הדרך למינוי הזה.
המלחמה האחרונה חשפה תכונה נוספת שלך, שהצלחת להסוות במשך כל השנים: אתה פחדן מועד. חשדתי בכך מאז שנמנעת להגיש נגדי תביעות דיבה לאחר שחשפתי את מעלליך הגלויים והסמויים וכיניתי אותך, שחור על גבי מסך, "הפוליטיקאי המושחת ביותר בתולדות המדינה". אבל כיום, בתום המלחמה, התגלית כפחדן מסוג בזוי הרבה יותר. הורים ששכלו את בניהם ביקשו כמה פעמים להיפגש איתך כקבוצה, אבל התחמקת מכך בשיטתיות. עוזריך הודיעו לאנשים האומללים האלה, שעולמם חרב עליהם, שאתה מוכן להיפגש רק עם כל זוג הורים בנפרד. תתבייש לך, פחדן שכמוך. אתה סבור שאני לא מכיר את השטיקים שלך? אתה פוחד להתעמת עימם כקבוצה, שמא יצליחו לחשוף את התחסדותך וצביעותך, ומעדיף לנסות ל"סבן" בתורו כל זוג הורים שיישב מולך.
התנגדותך האובססיבית להקמת ועדת חקירה ממלכתית מקדשת בעיניך את כל האמצעים הלא-כשרים ומעידה כאלף עדים על פחדנותך. אתה פוחד שהאמת שתיחשף תגלה את קלונך ברבים ותביא להדחתך ולקטיעת הקריירה הפוליטית המפוקפקת שלך, שהפכה אותך למיליונר.
אל חשש, גורלך לא יהיה כגורלו של אריק שרון בתום מלחמת לבנון הראשונה. הוא הודח מתפקיד שר הביטחון, אך חזר בגדול; אתה תודח בתום מלחמת לבנון השנייה ולא תחזור, אפילו לא בקטן.
במסיבת עיתונאים שכינסה השבוע עמותת אומ"ץ, הסבירו עורכי-הדין פרופ' מיכאל קורינלדי ושמואל שנהר - שעתרו בשמה לבג"צ בדרישה שיורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית - כי ועדת הבדיקה הממשלתית שהקמת ואיישת איננה חוקית, הן משום שהממשלה לא אישרה מראש את הקמתה ואת הרכב חבריה, והן משום שבראשה לא מונה שופט (מכהן, או בדימוס). אבל כדרכך מימים ימימה, אתה מתעלם מסעיפי החוק ועוקף כללים של מנהל תקין.
אגב, באותה מסיבת עיתונאים קבלתי על כך שבאחד מסיוריך האחרונים דיברת בגנות תושבי תל אביב, שישבו בבתי קפה בזמן שמאות אלפי תושבי הצפון שהו במקלטים מאימת מטחי קטיושות. נראה שעשית זאת בעצת היועץ אחיתופל ספין, בשיטה המקייאוולית של "הפרד ומשול". אבל אנו כבר יודעים - בזכות עמיתי יואב יצחק [
אולמרט עסוק, 24.07.06] - היכן היית אתה באחת השבתות בעיצומה של המלחמה, כאשר מתינו היו מונחים לפנינו, ומספר חללינו הלך וגדל משעה לשעה. בליל אותה השבת נכחת באירוע חברתי בתל אביב. למחרת בבוקר אירחת במעונך בירושלים, בזה אחר זה, שני אילי הון, מקומי וזר, שהיו מחוברים אליך בעבר, ואולי יהיו מחוברים אליך בעתיד. מדוע שהמלחמה תפסיק את התחככותך באילי ההון?
בשל יחסי הגומלין שלך עם אילי ההון התעקשת שאברהם הירשון יכהן כשר האוצר ומנעת מעמיר פרץ את התפקיד, מתוך חשש שהוא ישמור על קופת המדינה ויפריע לך להמשיך במעלליך. העדפת להפקיד בידיו חסרות הניסיון את משרד הביטחון. התוצאות ניכרו במלחמה. בהזדמנות הראשונה תהפוך אותו לאחד משעירי העזאזל שלה, יחד עם הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ. שניהם כבר חשים שאתה נושף בעורפם. בגלל פחדנותך, אתה עושה זאת באמצעות "מקורביך". אין לך אומץ לצאת בגלוי נגד שר הביטחון, על-רקע תמיכתו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. במקום זאת אתה שולח אנשים מטעמך להודיע שהצעתו דבילית ומעידה על חוסר ביטחון עצמי.
מעל בימת הכנסת, בנאום לאומה, אמרת במפורש שאתה נוטל אחריות בלעדית על כשלי ומחדלי המלחמה בחזית ובעורף. אני שואל אותך: מה הפירוש המעשי של הצהרתך החגיגית? אם כוונותיך אכן כנות - ואני לא חושד שהפכת לדובר אמת אחרי שנים כה רבות של אמירת שקרים - חובתך לעשות אחת מן השתיים: או להתפטר מיד, כפי שתובעים חיילי המילואים וההורים השכולים, או להסכים להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אבל המציאות מלמדת שתמיד נהגת בחוסר אחריות. זו היתה אמירה של מס שפתיים מפיו של מי שלא תמיד שילם מס אמת. לא התכוונת למה שאמרת.
מה לך ולאחריות? תמיד הכחשת מעורבות בכל המעללים והעבירות שיוחסו לך. בעבר היו מקרים לא מעטים שבהם לא הבחנת בין אחריותך כאיש ציבור לבין התנהלותך האישית והעסקית. אך מה כבר ניתן לצפות מאדם שהוא גם שקרן וגם פחדן - שילוב קטלני שעליו חל ללא ספק הכלל הבדוק "שומר נפשו ירחק". אבל אתה יודע שאני לא אתרחק ממך.
פחדנותך נוסקת באחרונה גם אל החקירות שבהן אתה נחשד לכאורה בביצוע מעשים פליליים אשר דינם כמה שנות מאסר. פרשת השוחד בסך חצי מיליון הדולר שקיבלת במהלך רכישת ביתך החדש עומדת להתפוצץ בקרוב, ונראה לי שלא תצליח לצאת ממנה יבש.
התנפלותך האחרונה על מבקר המדינה לא היתה מקרית. עשית זאת בעקבות פרסום דוח המבקר, בראשית השבוע, על מעורבותך במינויים פוליטיים ברשות לעסקים קטנים בתקופת כהונתך כשר התמ"ת. חרה לך שהמבקר העביר את הדוח שלו ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לבחון האם עברת עבירה פלילית. פניתי אל היועץ בדרישה שלא תהיה איפה ואיפה בינך לבין השר לשעבר צחי הנגבי (כיום יו"ר ועדת החוץ והביטחון), שנגדו הוגש כבר כתב אישום בגין מינויים פוליטיים שביצע בתקופת כהונתו כשר לאיכות הסביבה.
לא רק בגלל פחדנותך נמנעת מלקחת אחריות גם במקרה הזה וטענת שלא היית מעורב במינויים. כעורך-דין ממולח, אתה יודע היטב כי בניגוד לקבלת אחריות מדומה במישור המדיני והביטחוני, קבלת אחריות כאן משמעותה הודאה באשמה, על כל המשתמע מכך.
תקפת את המבקר גם בגלל תגובתו הנמרצת ל"מינוי" שהענקת לו: לבחון את תפקודו של העורף במלחמה. ראשית, המבקר החל בביקורתו על מהלכי המלחמה בחזית ובעורף שבועיים קודם לכן; שנית, לא שמורה לך הסמכות להורות לו לחקור נושא זה או אחר. הממשלה רשאית לפנות אליו בבקשה ליתן חוות דעת, אך אין בסמכותה להורות לו לערוך בדיקה ולהגיש דין וחשבון. המבקר פועל באופן עצמאי ומדווח על ממצאיו לכנסת.
כל הסימנים מעידים שהתנפלותך על המבקר נועדה להרתיע אותו ואת אנשי צוותו לקראת זימונך הממשמש ובא לחקירה בפרשת השוחד הכרוכה ברכישת הבית ברחוב כרמיה. אל חשש, הוא לא נבהל ממך. פחדן אינו יכול להפחיד אחרים - אפילו אם יש לו פה גדול.
בסוף השבוע פרסם עיתון הארץ תחקיר על פעילותו השנויה במחלוקת של עורך-הדין אורי מסר, שותפך לשעבר במשרד הפרקליטים, שבמשך השנים ינק בהנאה מעטיני משרדי הממשלה והגופים הממלכתיים, המוניציפאליים והציבוריים שבראשם עמדת. מבקר המדינה עורך בחודשים האחרונים חקירה יסודית נוספת בדיוק בעניינים אלה. עמותת אומ"ץ העבירה בשעתו למבקר מידע חיוני בנושא. כשיפורסמו הממצאים, תחוויר מולם כתבת התחקיר של הארץ.
נהניתי מאוד לקרוא את הכחשותיך החוזרות ונשנות לגילויים שנחשפו בעיתון. איך לא? הבנתי היטב מדוע אינך לוקח אחריות גם במקרה הזה: אתה חושש להפליל את עצמך.
לסיום, הערה קטנה: העיתונאי דן מרגלית, אחד החסידים החכמים שלך וחברך הקרוב מזה שנים, חש באחרונה על בשרו עד כמה אינטרסנטי אתה. אחרי שמתח עליך ביקורת - לגיטימית, למרבה ההפתעה - נידית והחרמת אותו, בסיוע חסידיך התקשורתיים האחרים.
לאורך השנים היו לי ויכוחים רבים עם מרגלית, שקבל על כך שאני נוהג בך כאדם רקוב מן היסוד. הוא שב וטען שמעולם לא הורשעת. זו טענה דחוקה מצד מי שיודע כיצד פועלים אנשים מסוגך מאחורי הקלעים. הוא הרי יודע, למשל, שאינך בוחל לקנות עדים, כפי שעשית בפרשת משפטך על החשבוניות הפיקטיביות של הליכוד.
לא האמנתי למקרא דבריו. לרגע חשבתי לתומי שהוא חזר בתשובה והחל להיות עיתונאי עצמאי, עד שקראתי את טורו האחרון בעיתון מעריב, בו חבר אליך מחדש וניסה להטיף מוסר למבקר המדינה ולהנחותו כיצד לסכם את החקירה בפרשת ביתך החדש.
אהוד, עשה עמדי חסד אחד: הענק למרגלית חנינה, לנוכח מעשהו האמיץ. עוד תזדקק לו בקרוב, בשבועות הבאים, ככל שכיסא ראש הממשלה ילך ויתנדדנד תחת גופך, עד שיקרוס.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
