מבקר המדינה, השם אמור לומר הכול. התפקיד הבכיר ביותר שיכול להיות בשמירה על ההתנהלות החוקית והתקינה של עובדי המדינה, שומר הסף שאמור למנוע מהשחיתות הציבורית לעבור בשער, ולמגר את תופעת השחיתויות שנוצרות מעשה שבשגרה.
כמו רוב אזרחי ישראל גם אני מעיין בכותרות העיתונים מיד לאחר פרסום "דוח מבקר המדינה". באותו זמן המדינה רועשת וגועשת. "איזו שחיתות! איזה גועל! חייבים למגר את התופעות!" זועקות הכותרות באותיות של קידוש לבנה, והאזרח ה"פשוט" בטוח: "הפעם יהיה שינוי, השחיתויות נחשפות, עכשיו יענשו המושחתים, עכשיו יירתעו המושחתים בפוטנציה, עכשיו מדינת ישראל תצא לדרך חדשה, לדרך אחרת!" האומנם כך הדבר?
עובר יום, עוברים יומיים, חודשיים, שנה חלפה דוח נוסף פורסם וכלום לא השתנה. לא השתנה? בעצם כן השתנה והרבה, מכיוון שהמושחתים לא נענשו כראוי, מעגל מושחתים נוסף נחשף, אין עונשים, לכאורה איש אינו משלם את המחיר, איש אינו מחויב לאחריות אישית, אם כך גם אין ממה לחשוש.
נכה צה"ל כתב בהתרגשות והרבה תקווה למבקר המדינה ושאל: "עובדי אגף השיקום לא מתייחסים למכתבים/פניות/פקסים שלי אפילו בנושא של תרופות קריטיות! תוך כמה זמן חייב עובד ציבור להשיב לפנייה על-פי הוראות התקשי"ר, ומה העונש למי שאינו מבצע את הוראת התקשי"ר?" התשובה שקיבל אותו נכה היתה לדעתי מבישה (ויש ברשותי את המסמך) הרבה מלל אך תשובה אין, אפילו לא ברמז קל.
מכיוון שאין אכיפה הולמת, ממשיכים עובדי ציבור רבים להפר בראש חוצות וללא בושה את הוראות התקשי"ר. מינויים לא הולמים, משרות שמוענקות ללא מתאימים, מכרזים מותאמים, משכורות עתק, תנאי עבודה משופרים, כל אלה ועוד הם לכאורה מעשה שבשגרה בשירות הציבורי. האזרחים שהם בעצם משלמי המשכורות של עובדי הציבור סובלים ומושפלים במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע "זוכים" להתעללות אכזרית. לרוב האזרחים אין אמצעים מיותרים לשכור עו"ד מומחה שיגן על זכויותיהם, וכך עומדים אזרחים רבים חסרי אונים כנגד רמיסת זכויותיהם ברגל גסה וללא מושיע. אין ישועה אפילו ממבקר המדינה. לכאורה חוץ מדוחות מסודרים וחושפניים אין אכיפה, פשוט בדיחה עצובה.
יום אחד שוחחתי עם עוזר בכיר של מבקר המדינה (השם שמור אצלי) בנושא השירות שנכי צה"ל מקבלים או אמורים לקבל מאגף השיקום, להפתעתי שמעתי ממנו טיעון משונה: "אגף השיקום הוא כמו מתווך בין הנכה לגורמים המטפלים", אתם מבינים? אגף השיקום הוא מתווך! אם אגף השיקום הוא מתווך אז מדוע הוא נקרא "אגף השיקום" ולא "אגף התיווך"? אני ורבים כמותי חשבנו לתומנו שהוא אמור לשקם?! לבדוק אם הטיפול מתאים, לחפש את הטיפול הטוב ביותר לנכה שמגיע לו על-פי חוק. לדאוג שלא ידרדר מצב הנכה ומשפחתו.
אם אגף השיקום הוא "מתווך" אז גם כמתווך הוא גרוע ביותר. מישהו מעלה בדעתו שמתווך לא ילווה את הלקוחות שלו יד ביד וראש אל ראש עד לסיומה המוצלח של העסקה? נתתי כאן דוגמא של אגף השיקום כי זה קרוב אלי, אבל ברור לכולם שכך נוהגים ברוב משרדי הממשלה. לא פעם כתבתי לחברי כנסת ולשרים וביקשתי את תגובתם אך מעולם לא זכיתי לתגובה כלשהי. כן! גם ובמיוחד לא זכיתי להתייחסות מאלה שנושאים את "הדגל החברתי" בראש חוצות על-מנת להיבחר לכנסת!
לאחר הרהורים רבים בנושא זה אין לי אלא להסיק מסקנה אחת, למבקר המדינה אין שיניים (או שאינו מעוניין להשתמש בהן מסיבותיו שלו), מכיוון שכך הוא גם נמנע מהתייחסות לתלונות רבות וצודקות לכאורה, ומכיוון שכך איני מבין מדוע יש צורך במשרד מבקר המדינה? אם לכאורה נראה שחלק גדול מדוחות מבקר המדינה אינם מיושמים אז לשם מה? עוד בזבוז כספי הציבור? עוד הצגות מפוארות ומתוקשרות בבית הנשיא כל שנה? אולי נסגור את המשרד המפואר הזה ונאפשר לשחיתות להשתלט עלינו בשקט, "אם אי אפשר להלחם כנגדו, נצטרף אליו". בלי דוחות ובלי כותרות מרעישות שמפארות את העמודים הראשונים של העיתונים במשך יום ואולי יומיים, ולאחר מכן נעלמות בקול ענות חלושה.
יש עוד אפשרות, "דמיונית" אבל אפשרות, שמשרד מבקר המדינה יתחיל לתפקד!!! שתהיה לו סמכות להגיש מיד כתבי אישום מרתיעים בהתאם לדוחות, שיתאפשר בהליך מקוצר ומיידי לשלוח מושחתים לעונשים מרתיעים, מאחורי סורג ובריח בנוסף לקנסות כבדים. לאפשר למגר את השחיתות מקרבנו הרבה יותר בקלות ולהקיא את המושחתים מהשירות הציבורי ומהחברה.
דן מרגלית ואמנון דנקנר יצאו בזמנו במאמר חוצב להבות צודק ונכון על השחיתות, אבל בינתיים הכותרות נעלמו בקול ענות חלושה, שחיתויות נוספות מתפרסמות כמעט יום יום, אך ברוב המקרים לכאורה שום דבר מעשי אינו נעשה, הכותרת היחידה שנשארה היא שכנראה השחיתות משתלמת.
אני מתבונן סביבי קורא ורואה כיצד עובדי ציבור ו-או אנשי צבא לשעבר מתעשרים וצוברים רכוש עתק, איני מבין, כיצד ממשכורות "צנועות" בשירות הציבורי ניתן להגיע לרכוש כה רב? ניסיתי פעם להעריך רכוש (ממה שידוע לציבור) של אחד מעובדי המדינה הידועים, חישבתי את ערך הרכוש ביחס לשנות עבודתו מגיל 18, והגעתי לסכומים אסטרונומיים ולא הגיוניים. לכאורה רווחים של מיליוני שקלים בכל שנה! מהיכן הכסף? מהיכן הרכוש? מהיכן מכוניות הפאר? המשרתים? טיסות לחו"ל? מלונות מפוארים?
לעומת זאת כל שנה דוחות העוני יותר קשים, יותר כואבים. ילדים רעבים, משפחות הרוסות בגלל חוסר יכולת כלכלית מינימלית, עמותות לעזרה לנזקקים צצות כמו פיטריות לאחר גשם ראשון.
לדעתי (כך אני גם מקווה) אנחנו ממש קרובים למלחמה ממשית. לא רק עם אוייבינו החיצוניים, אלא עם אוייבנו הפנימיים, עם אלה שגוזלים את משאבי המדינה, אלה שמזלזלים באזרח "הקטן" כי יודעים שלא יענשו, אלה שיודעים שמקום עבודתם בטוח גם אם לא ימלאו את תפקידם כראוי. דרושה מהפכה חברתית ממשית, מהפכה שתגיע ותתפרץ כמו לבה רותחת דווקא "מפשוטי" העם, לא מהפוליטיקאים, ובוודאי שלא מההנהגה הנוכחית.
כדי לבנות ווילה לא ניתן להשתמש ביסודות הצריף הישן, חייבים למחוק את היסודות הישנים ולבנות יסודות חדשים המתאימים ל"ווילה" שכולנו חולמים עליה, הנהגה ישרה ואמינה בעלת ערכים חברתיים שוויוניים שתוביל אותנו בדרכים טובות ובאחריות אישית.
אנחנו חייבים מהפכה למען צדק חברתי ושינוי סדר עדיפויות לאומי הוגן! אנחנו חייבים למצוא דרך אחרת!
