דוח רצח חרירי ואיומי דמשק

הדוח האחרון של ועדת האו"ם החוקרת את ההתנקשות בראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, אומנם נמנע מלהצביע על סוריה כחשודה. אולם, המשך התקדמות עבודת הוועדה, ובמיוחד נחישות ממשלת לבנון בסיוע גורמי או"ם לקדם את הקמתו של בית דין בינ"ל מיוחד שישפוט את המואשמים במעשה, מעוררים כבר עתה את חששה של דמשק מהתהוות גל לחץ נוסף שעלול הפעם להסתיים בסנקציות נגדה שימחישו את נחישות הקהילה הבינ"ל לטפל במדינות סוררות (גם כמסר לאירן). ברם, מהלך כזה עלול לדחוק את סוריה דווקא להקצין את עמדותיה.

ב- 25 ספטמבר 2006 הגיש ראש ועדת החקירה לרצח חרירי, סרז' ברמרץ, למזכ"ל האו"ם את הדוח העתי שלו. הדוח התמקד בגורמים שהשתתפו בביצוע בפועל של ההתנקשות (אך לא לגבי המתכננים והיוזמים), תוך הצבעה על התקדמות בחקירה והותרת סוגיית המניעים להתנקשות (ומכאן גם זהות האחראים) לדוח הבא. סוגייה נוספת שנחקרה ע"י הוועדה היו 14 פעולות וניסיונות התנקשות שאירעו בלבנון מאז אוקטובר 2004, שלהערכת ברמרץ, קשורים זה לזה.

סוריה, החשודה העיקרית באחריות להתנקשות, הביעה שביעות רצון מהדוח (דובריה הגדירו אותו כ"מקצועי") מפני שהוא נמנע ממסקנות לגביה (בניגוד גמור לדוחות שהגיש ראש הוועדה הקודם, דטלב מהליס). בנוסף, הדוח ציין כי שיתוף הפעולה של סוריה עם הוועדה היה משביע רצון למרות שמניתוח האופן שבו הדבר נעשה, עולה כי סוריה בכל זאת לא יצאה מגדרה לסייע לוועדה וכי תרומתה לחקירה לא הסתיימה.

עם זאת, לא בטוח שלדמשק יש סיבה טובה להיות רגועה, שכן הדוח מגלה טפח ומסתיר טפחיים. ניכר כי ברמרץ, המנהל שיטת חקירה שונה לחלוטין מזו של קודמו, מחזיק את הקלפים קרוב לחזה ונמנע מלחשוף את כל המידע שברשותו כדי לא לתת לסוריה תירוצים לא לשתף פעולה איתו. אולם, מה שברמרץ לא אמר במפורש, מציינים פוליטיקאים ופרשנים לבנוניים, הסוברים כי פעולה מורכבת כזו, כפי שתוארה בדוח, לא יכלה להתבצע ללא מעורבותו של המנגנון הביטחוני הסורי בלבנון.

ניכר כי סוריה מוטרדת לא רק מחשיפת "האמת" ע"י הוועדה, אלא לא פחות מכך, מנחישות ממשלת לבנון בסיוע גורמי האו"ם לזרז את המהלכים הפרוצדורליים והלגאליים לשם הקמת בית דין בינ"ל מיוחד שיעמיד לדין את החשודים בהתנקשות. בהקשר זה סעד חרירי, יו"ר סיעת הרוב, "אלמסתקבל" (ובנו של ראש הממשלה המנוח), הצהיר כי "בית הדין יוקם ואלה שביצעו את הפשע (רמיזה ברורה לסוריה) לא יוכלו למנוע זאת למרות הלחץ והאיומים שהם מפעילים".

עם זאת, לא ברור אם בשלב זה יש בידי ברמרץ תשתית ראייתית מבוססת על-מנת להגיש כתב אישום נגד דרגי עבודה סוריים, קל וחומר נגד ההנהגה הסורית. נראה כי הוא מעוניין להשלים את הכנתם של לפחות חלק מתיקי האישום לקראת הדוח הבא בעוד שלושה חודשים.

מבחינת סוריה עבודת ועדת החקירה מצטרפת למסכת הלחצים שמופעלת על סוריה בשנים האחרונות מצד הזירה הבינ"ל, לרוב בהובלת ארה"ב. לחצים אלה כוללים הצבעה עליה כעל חלק מ"ציר הרשע" והאשמות בדבר הסיוע שהיא מעניקה לחיזבאללה ולטרור בעירק, בחישתה בענייניה הפנימיים של לבנון ותמיכתה בארגוני הטרור הפלשתינים.

עד כה סוריה הצליחה להיחלץ מהאשמות הללו בנזקים קלים מבלי שתשנה את התנהגותה "הסוררת", תוך שהיא בונה על חוסר נחישות מצד הזירה הבינ"ל בטיפול במדינות סוררות (אירן כמודל) ועל מעט עזרה מידידיה במועצת הביטחון (רוסיה וסין), שמנהלים אג'נדה מתריסה כלפי ארה"ב.

אולם, נראה שהנשיא בשאר אסד מבין כי בנסיבות הנוכחיות קיים סיכוי סביר ששמה של סוריה יעלה בסופו של דבר במסקנות הוועדה ויגיע לשולחנו של בית דין הבינ"ל. אמנם, ספק רב אם הוועדה תצליח לגבש ראיות מוצקות נגד ההנהגה הסורית ובייחוד נגד הנשיא בשאר כמי שנתן את ההוראה. עם זאת, גם אם דמשק - בגבור הלחצים עליה - תהיה מוכנה "להקריב" את אותם קציני מודיעין שפעלו בלבנון ושנחקרו ע"י הוועדה כחשודים, הרי שבכל מקרה, שמה של סוריה ושמו של הנשיא בשאר יוכתמו כמי שניהל מדיניות של טרור פוליטי בלבנון. זאת, באופן שימקד את תשומת הלב הבינ"ל להתנהלותה הבעייתית בכלל, וכלפי לבנון בפרט.

המשמעות היא אפשרות להגברת הלחצים הבינ"ל על סוריה ואולי אף מאמץ מצד ארה"ב להטיל סנקציות על סוריה חמורות מאלה שהוטלו עליה במסגרת "חוק האחריות הסורית" מדצמבר 2003, המטיל שורה של מגבלות על הסחר האמריקני עם סוריה ושיושמו רק חלקית. במצב כזה, במידה ובית דין ירשיע גורמים סורים באחריות להתנקשות, גם "ידידותיה" של סוריה במועצת הביטחון יתקשו להתעלם מהפסיקה ומהשלכותיה.

סוריה ערה לסיכונים הללו ונראה כי היא נערכת לנטרל את האיום שמציבות בפניה השלכות עבודת ועדת החקירה. זאת, באמצעות תכסיסי השהייה מדיניים בסיוע "ידידותיה" במועצת הביטחון, או לחילופין מאמץ להסיט את האג'נדה הבינ"ל לכיוונים אחרים, כמו "הצהרות השלום" מצד הנשיא הסורי שצצות מחדש באחרונה.

לצד זאת, סוריה לא תבחל בדרכים פחות דיפלומטיות מול ממשלת לבנון בניסיון להניא אותה מלהמשיך לקדם את נושא בית דין בינ"ל, תוך שימוש באמצעי לחץ שונים (בהם כבר נעשה שימוש בעבר) - טרור וניסיון לערער את יציבות ממשלת לבנון באמצעות ידידיה ובראשם "חיזבאללה". מכאן, הדרך קצרה להחרפה נוספת במתיחות השוררת בלאו הכי בין משטרו של אסד לבין ממשלתו של פואד סניורה.

בשורה התחתונה, הגברת הלחץ על סוריה כתוצאה מעבודת בית דין כזה, דווקא עלול להקצין את עמדותיה של סוריה ולהדק את קשריה עם גורמים "סוררים" אחרים באזור. בכל מקרה, עצם התהליך יהווה נייר לקמוס למידת הנחישות מצד הזירה הבינ"ל לטפל לא רק ב"פשעי דמשק", אלא גם כלפי שותפיה ב"ציר הרשע".
________________________________________

מבט-על רואה אור על-ידי אוניברסיטת תל אביב
מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים www.tau.ac.il/jcss/

ומרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה
www.dayan.org/

באמצעות תרומתם הנדיבה
של שרי וישראל רויזמן, פילדלפיה