רבין, תכונות חסרות

אני רוצה לומר משהו כאזרח ישראל תושב מטולה מלא געגועים לדמותו ומנהיגותו של רבין הגעגועים רק גוברים לאור תוצאות הלחימה בלבנון והשחיתויות שנחשפות חדשות לבקרים.

• בפתח העשור השני לרצח יצחק - השכחה וההשכחה מרימים ראש. לא מעט בינינו מנותקים מהעבר ואפילו העבר הקרוב מאוד. אם בני נוער חושבים שבגין היה רה"מ הראשון - גם שטר של 500 ש"ח הנושא את דמות רבין לא יעזור. אך אין לנו להלין על הנוער אם אחד מכל שלושה ישראלים בעד שחרור הרוצח עמיר ואם מפלגת העבודה מוכנה לשבת עם ליברמן.

• כמה סמלי שלראשונה מאז ליל הרצח - נופל הרביעי בנובמבר שוב במוצאי שבת. באותה מוצאי שבת כמו כולנו גם אני לא אשכח היכן הייתי בהיוודע הבשורה המרה, ההודעה על מותו. לא ידעתי את נפשי מרוב צער וכאב. אך ידעתי גם ידעתי שייעוד חשוב נוסף גם לחיי. מה שנחשב טבעי ומוחלט למחרת הרצח, נחלש ונתעמעם בחלוף השנים.

• על מורשת לא נדבר היום... רבין עצמו ודאי היה מגיב למילה מורשת - בתנועת יד מבטלת, ובחיוך הביישני המפורסם כל כך אומר: "דברו לעניין. דוגרי, בלי הגזמות". כך נעשה. נזכיר ארבע תכונות שלו שכל כך חסרות כיום.

1) הדאגה לצעירים ולדורות הבאים. שלא יעברו מה שהוא ובני דורו עברו. ודאי היה מתפלא לשמוע על משרה חדשה בכנסת: נציב הדורות הבאים, שתפקידו לבחון כל הצעת חוק בראי הדורות הבאים. הרי כל מחשבתו של רבין ממילא היתה נתונה לעתיד - ללא צורך בגוף מיוחד שישמור על האינטרסים של העתיד מפני ההווה.

2) הירידה לפרטים. דרישה וחקירה עד העניין הקטן והשולי ביותר. הביטוי השנוא עליו היה דוקא הישראלי מכולם: "יהיה בסדר". רק בנושא אחד חרג ממנהגו הזהיר, החשדן והמקצועי - בטחונו האישי. כמו כולנו - לא האמין שיהודי יפגע בו.

3) לקיחת אחריות. בעת כישלון - כמו ניסיון שחרורו של החייל החטוף נחשון וקסמן הי"ד - לא הניח לראשי הצבא להסביר ולהופיע במקומו, אלא אמר באומץ: "אני הוריתי על המבצע. האחריות הכוללת שלי היא". לעומת זאת במקרים מוצלחים יותר - כמו במבצע אנטבה - אז כיהן כראש ממשלה, לא דחק עצמו לאור הזרקורים ולא ביקש לעצמו תהילה.

4) צניעות ויושר. העובדים בצמוד לו תמיד התפעלו מאורחותיו הפשוטות. שום דרישות חומריות או פינוקים כלשהם. בלי שחיתות ואפילו בלי ארוחות שחיתות. כשנהגו הפסיק לעשן לא הוציא סיגריה אחת בכל נסיעותיהם הארוכות. כזה היה האיש. בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה התפטר בגלל חשבון דולרים זניח של אשתו - והפגין רמה מוסרית שניתן רק להתגעגע אליה כיום.

• סעודת מלווה מלכה במוצ"ש, שהיא הסעודה הרביעית שלאחר שלושת סעודות השבת - מיוחסת לדוד המלך. לפי המסורת נאמר לדוד שיום מותו יחול בשבת. לכן כל שבוע - משיצאה השבת ונוכח כי הוא בחיים, הודה לאל. הבטחה שכזאת לא הגנה על יצחק. אנו לא זכינו. ואם לא השכלנו לאבטח אותו בחייו לפחות נבטיח לו במותו - כל עוד חיים אנו ממשיכי דרכך - לא ניתן לה להיפסק. ממשלת ישראל לעולם לא תודיע בתדהמה על מותה של דרכך יצחק. דרכך יבוא השלום. זכרך בלבנו לנצח.