|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על הדיון וההחלטה בנוגע לשיכון משרדי ממשלה בבניין מרכז האנרגיה
|
מינהל הדיור הממשלתי הגיש בקשה לאישור שימוש חורג למשרדים עבור נציבות שירות המדינה בבניין מרכז האנרגיה בקריית בן-גוריון בירושלים. הוועדה המקומית לתו"ב ירושלים נתנה את האישור, אולם נציבות שירות המדינה התנגדה לכוונה לשכנה באותו הבניין והגישה ערר על ההחלטה לוועדת ערר מחוז ירושלים.
ועדת הערר ציינה, כי בעת הפקדת התוכנית לבניין נקבע בהחלטת הוועדה המחוזית כי "בבניין המיועד למרכז אנרגיה לא יהיו משרדים שישמשו את משרדי הממשלה, אלא משרדים לתחזוקה והפעלה של האתר."
מתברר כי היה ניסיון לאכלס בבניין את מינהל מקרקעי ישראל וכשזה לא צלח קבע בית המשפט בעתירה שהוגשה כי השימוש במרכז האנרגיה למטרת משרדי מינהל מקרקעי ישראל נוגד את הייעוד שנקבע בתוכנית.
ועדת הערר קבעה, כי "מבחינה תכנונית נועד בניין מרכז האנרגיה להרחיק את עצמו ולנטרל את עצמו משאר הבניינים שבהם עובדים מאות ואולי אלפי אנשים, מאפשרות של השפעה שלילית שבו בבניין אחד מרוכזים כל המרכזים הטכניים אשר הפעלתם מהווה סיכון בטיחותי, ביטחוני וכיו"ב. לפיכך, התכנון המקורי שבו מרוכזים כל האלמנטים הללו בבניין אחד המרוחק מבניינים אחרים הינו חיובי, ואל לנו כועדת הערר, בהליך של שימוש חורג... לשנות ממדיניות תכנונית ראויה זו, ובניגוד להשקפת עולמן של הוועדה המחוזית ושל הוועדה המקומית."
עוד סבורה ועדת הערר כי הבקשה לשימוש חורג היא סטייה ניכרת מהתוכנית משום שהיא משנה את הייעוד ומשפיעה על הסביבה הקרובה בעוד ששינוי ייעוד יש לעשות בדרך של הכנת תוכנית. לכן, קיבלה הוועדה את הערר.
|
|
האמור מהווה מידע ראשוני בלבד, ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
כל הזכויות שמורות לחברת "י.ט.ב הוצאה לאור בע"מ" ולמשרד יגנס, טויסטר, בירן ושות', עורכי דין.
|
|
| תאריך:
|
08/11/2006
|
|
|
עודכן:
|
08/11/2006
|
|
שירי מור-בלכר
|
|
|
רבות נכתב בעבר על העדפתה של מהות כלכלית-תכליתית על פני צורה משפטית ופרשנות דווקנית של לשון הסעיף. בשנים האחרונות הפכו סעיפי החוק פעמים רבות לנקודת מוצא בלבד (לעיתים - לא ממש מחייבת), לאור העובדה שפרשנותם של בתי המשפט יוצקת תוכן שונה מן הלשון הפשוטה בנימוק שיש להתאים את פרשנות הסעיף למציאות היום יומית. בהקשר זה ידועות במהלך השנים הפסיקות בעניין קלס (ע"א 900/01) מ.ל. השקעות (ע"א 4271/00) אינטרבילדינג (ע"א 1527/97) וורה דבורה שכטר (ע"א 5359/92), אשר אכן העדיפו את המהות הכלכלית על פני צורתו המשפטית של החוק, וקבעו כי גם לשון החוק עשויה להיות בגדר חזקה הניתנת לסתירה.
|
|
|
|
|
מאז מלחמת העצמאות אנו מצויים בעיצומה של התמודדות כוחנית בין שני חלומות לאומיים. החלום של התנועות הלאומיות הערביות. שהוא, מחיקת היישות הציונית. או בשפת העם, זריקת היהודים לים. והחלום, של התנועה הלאומית היהודית, שהוא חלום הגאולה. שבבסיסו, יישובו מחדש של העם היהודי בארץ ישראל השלמה.
|
|
|
|
|
שחררו את הילד. עכשיו. לאלתר. שחררו אותו מהסיוט, מהזוועה, מהגיהינום. אותו ואת משפחתו. שחררוהו. בשם אלוהים (לא, זו אינה טעות,לא בשם אללה, הקריאה הזו מופנית אל בכירי-הבכירים שלנו, לא שלהם).
|
|
|
|
|
רוממה מלאה צרות כרימון והצלחתו של מנכ"ל במציאות החוקתית היא כמעט בלתי אפשרית, בעיקר כאשר היא נובעת משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים.
|
|
|
|
|
עת לדבר ועת לעשות. על היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לבית המשפט שבה יודיע על "עיכוב הליכים" נגד השר לשעבר חיים רמון ולחקור את כל ההתנהלות בפרשה. עת להאזנות סתר (חוקיות) ועת לעקור את הנגע של האזנות בלתי חוקיות. על ציבור עורכי הדין ולשכת עורכי הדין מוטלת חובה מקצועית ומוסרית לא לשתוק. וגרוע מכך - העלמת ראיות מבית המשפט ומהסנגוריה, בטענות מופרכות של חיסיון, שיבוש, חומר לא רלוונטי, חומר מודיעיני, שכחנו, טעינו, משפטית זה צודק אבל - טענות מסוג זה פוגעות בשלטון החוק, פוגעות בהליך שיפוטי, פוגעות בכללי הצדק הטבעי, בשוויוניות בין תביעה, סנגוריה ובקיצור בדמותה הדמוקרטית של המדינה ומכרסמות באמינותה של המשטרה והפרקליטות.
|
|
|
|
|
