בחצות נפתחת רשמית המלחמה עם עירק. האמריקנים תוקפים מטרות בעירק מהאויר כבר מזה זמן רב, אך בחצות חוצה יחידת רגלים ראשונה את הגבול עם עירק. סדאם מגיב מיד במטח טילים על הבטן הרכה של ישראל. בישראל פחות ממאה נפגעים. שרון מכנס את קבינט המלחמה, ומורה לצה"ל שלא להגיב. דובר צה"ל מודיע על ביטור רצועת עזה לשלושה חלקים שווים (כמו כל דבר בצה"ל). חיל האויר, מפגין נוכחות, ומרבה לטוס בשמי גוש דן.
נפילת הטילים העירקיים משמשת אות לפתיחה של אירועים נוספים מקבילים.
כנופיותיו של ערפאת מרכזים כוחות, ופותחים בנסיון כיבוש "התנחלויות מבודדות" ביהודה (כרמל), שומרון (איתמר וגבעותיה), וחבל עזה (מורג). במקביל נעשה מאמץ טרור מרוכז בבטן הרכה של ישראל (גוש דן). קרבות קשים מתחוללים סביב היישובים. בהוראת שר הביטחון צה"ל איננו מזרים תיגבורות כדי שלא לגרום להסלמה ולהרחיב בכך את הלחימה לאזורים נוספים. ריבוי הפיגועים באזור המרכז משבש את גיוס המילואים. לפחות שני פיגועי מתאבדים גורמים לנפגעים רבים במרכזי גיוס.
תאי "ההתנגדות" בגליל יוצאים ל"הפגין" וחוסמים את כל הכבישים המובילים לצפון. כביש נחל עירון נחסם לכל אורכו, כביש ואדי מילק נחסם בפארדיס, ניסיון לפוצץ את הגשר מעל כביש החוף בג'אסר א-זארקה והכביש נחסם לסירוגין, הכביש לטבריה נחסם על-ידי אנשי כפר קנה וטורען. שוטריו של עוזי לנדאו, כלקח מהעבר, שומרים על איפוק, ומאבטחים את המפגינים כדי שלא לגרום לאבדן חיי אדם. בינתיים כל הצפון מנותק. תושבי סחנין עולים וכובשים את ישובי גוש שגב. אין כל מידע לגבי שלום האזרחים. כרמיאל במצור מכיוון מג'ד אל כרום ודיר אל אסד. ניסיון לפינוי הילדים מדרום, דרך נחל חילזון.
החיזבאללה פותח בירי טילים מאסיבי אל עבר אזור מפרץ חיפה, מתקני בתי הזיקוק, מתקני כי"ל, רפא"ל, גדות, הנמל וחברת החשמל. הירי משבש לחלוטין את הפעילות באזור וגורם לחסימה של כביש חיפה-עכו. צה"ל מגיב בהרעשה ארטילרית לאורך כל הקו ובמספר גיחות ראוה של חיל האויר. חיל האויר איננו מתעסק עם ארבע מאות לוחמי החיזבאללה. שומרים את החיל לפעילות נגד אויב ראוי (עירק, אירן).
בשאר אסד מבצע ניסיון מחטף של רמת הגולן. כוחותיו שוטפים את הרמה אל עבר הירדן. הזרמת כוחות מילואים מתעקבת עקב השיבושים במרכזי הגיוס (מחבלים מתאבדים), ובכבישי הצפון (מפגינים "לא אלימים" מהכפרים השכנים). גבורת לוחמי הקו מזכירה את הגבורה וההקרבה של לוחמי חטיבה 7 בימי מלחמת יום הכיפורים. שרון מתהדר בלוחמי הקו ברמת הגולן אך אינו שולח תגבורת. השגריר האמריקני מתווך ומציע לסורים את הגולן כולו תמורת פינוי ללא פגע של האזרחים היהודיים שנלכדו שם במהלך הקרבות ושל קומץ החיילים אשר נותר בחיים. שרון מקבל את תנאי מחלקת המדינה, אך אסד רוצה גם את טבריה.
אל-קאעידה או אל מישהו-אחר מבצע מתקפת מחשבים דרך האינטרנט ומצליח להפיל סרוורים מרכזיים (נטוויזן), בנקים, בזק, משרד הביטחון והתעשיה הצבאית. מערכות שלמות משותקות למשך שעות רבות. צה"ל מפוצץ בתגובה את המבנים הנותרים במוקטעה כלשהי (ג'נין, רמאללה או שכם). בתקשורת העולמית מוצגים מחשבים פלסטינאים מנותצים ומשדרים בשידור חוזר את הסרט "ג'נין, ג'נין".
אחד הבנקים הגדולים קורס. תורים ארוכים של אזרחים בכל סניפי הבנקים בניסיון למשוך כספם במזומנים. מחבלים מתאבדים מוצאים מקומם בתורים וגורמים להרג רב נוסף בקרב האזרחים. בנק ישראל מזרים סכומי עתק לבנקים. שוד מוצלח של אחד הרכבים המוביל כסף לבנק, מצית סדרה של מעשי ביזה בגבעתיים. המשטרה יורה למוות בשני יהודים הנחשדים בביזה אך עומדת חסרת אונים במבול המשימות, ואזרחים נוטלים את החוק לידיים ופותחים באש כדי להגן על ביתם, נשותיהם ורכושם. מעשי הביזה מתרחבים ומקיפים את כל גוש דן. מילואימניקים רבים אינם מתייצבים למרכזי הגיוס, מעדיפים להישאר בבית ולהגן על משפחותיהם.
במהלך כל השבוע הראשון של הלחימה בשש חזיתות (עירק, ערפאת וכנופיותיו, סוריה, חיזבאללה, ערביי ישראל, וכנפיות שוד וביזה בערים המרכזיות של ישראל) ממשיכה התקשורת הישראלית לדון בשחיתות בליכוד, בברוך מרזל ה"כהניסט", במצע של ליברמן הרווי בהסתה, ובאתי מהבנק וקשריה עם איש מרכזי במפלגת ימין גדולה (שם המפלגה שמור במערכת אך היא ידועה בקשריה עם העולם התחתון).
דעת הקהל העולמית, תומכת רובה ככולה במאבק לשיחרור של העם הפלשתיני והתקשורת העולמית חוגגת בסיפורי גבורה של הילד הערבי הטובח סוף סוף ביהודים השנואים ומונע בכך את השתלטותם על העולם. הפגנות ענק נערכות בכל בירות אירופה בתמיכה במאבק נגד הנוגש הציוני. שילמדו לשחות.
לאחר שבוע, מודיע מובארק בפומבי על העברת כוחות לסיני במטרה להגן על הפלסטינאים הנדכאים. שרון מודיע על כניעה ללא תנאי ומוסר את המפתחות למיגל מורטינוס המרכז כח "שלום" אירופי (גרמני). בשידור דרמטי לאומה הוא אומר ש"איפוק הוא כח" וש"ניאלץ לויתורים כואבים".
_________________
" מי זה מוזי?
משה (מוזי) פינקל איננו קצין בכיר (מיל.), משפטן צמרת, רב רפורמי, או חוקר במכון מחקר יוקרתי (ע"ש נוכל נורבגי). הוא איננו מומחה לטרור, לנשק להשמדה המונית, ללב"ב, לפק"מ או לבבל"ת. מוזי הוא אזרח פשוט, חפ"ש של הציונות שמזמן הפסיק להאמין לכל הנ"ל.
