ישראל - "קוו-וואדיס"?

פורסם בתקשורת, כי בארמונו של מלך ירדן בעקבה, הורגש ריח רע שמקורו כנראה בחוות ההסגר שבקיבוץ אילות, המאחסנת בקר מיובא לפני אישור כניסתו לארץ. הבעיה היא - שהריח הזה בא לא רק מאילת והוא מורגש בכל הארץ - מחקירות המשטרה על הנעשה במשרדי ממשלה, מתחקירי צה"ל על מלחמת לבנון 2, מהנעשה בצה"ל, על מה שלא נעשה בטיפול בעורף בזמן המלחמה ועל הנעשה במשטרה עצמה.

במאמרי "לפרק את המדינה ולבנותה מחדש", ציינתי כי ההרגשה בחלק לא מבוטל של הציבור בישראל, לאור מה שקורה ביום יום, שיש מקום לפרק את כל המנגנונים ולהרכיבם מחדש, משל היו בנויים מלגו. להזכירכם האימפריה הרומית נפלה, קרסה והתפרקה בגלל ריקבון חברתי ושחיתות שלטונית.

הדבר דומה לאדם שמתקשר עם מהנדס, קבלן, ארכיטקט והם מבטיחים לו לבנות את בית חלומותיו. הם שולחים לו תמונות על התקדמות הבנייה והעשייה, פיתוח סביבתי, תשתיות וכו', אבל כשמגיע לביקור פתע מתברר לו לתדהמתו, כי השלד רעוע, יש סדקים, יש חורים רבים לא גמורים, וחוות הדעת שהוא מקבל ממומחים - שכדאי לחשוב על הריסת המבנה ובנייתו מחדש, בסטנדרטים חדשים, מודרניים ואמינים.

הבעיה היא שבניין אפשר להרוס, לבנות מחדש וגם לתבוע את המהנדס, הארכיטקט והקבלן ולחייב אותם בבנייה חדשה. במדינה להרוס יותר קל מאשר לבנות, אם בכלל. כאשר לאדם יש סרטן ומגלים אותו בבדיקה מוקדמת, אפשר לרפא אותו ולסלק את המטרד. כאשר התפשטו גרורות בכל הגוף, לפעמים, המצב לאחר ייאוש.קשה ועצוב לחשוב שהמדינה שלנו חולה וגרורותיה מתפשטים, אבל עדיין יש זמן, מקום ואנשים שיכולים להחזירה למסלול של עשייה, קידום, ביטחון תוך מתן אמון בעתיד. אסור להתנהג כאילו מדובר "בימי פומפיי" האחרונים. אנו עוברים עכשיו תקופה לא נעימה, האדמה רועדת מרוב חקירות, בדיקות, וועדות חקירה. הגל העכור של מעשים לא חוקיים, לא מוסרים, אנטי ממסדיים ודמוקרטיים, נראה לכאורה כהולך ומתגבר, אבל עדיין יש בנו הכוחות והרצון, לעצור את השיטפון ולמנוע צונאמי של שחיתויות.

אחת הדרכים היא החלפת המנגנון, האחראים, הקשורים, התומכים המתלהמים לריק, כאשר הציבור דורש ממנהיגיו, דוגמה אישית, אחריות ציבורית ואישית, לפני בחירות ואם יש צורך ע"י בחירות. כשמסתכלים סביב ועושים סקר מהיר על הנעשה במדינה, המצב נראה מדאיג ביותר:

א. המשטרה בחקירה - וועדת זיילר, בני סלע, לפני בריחה ואחרי התפיסה, כולל הקרקס של מסיבת העיתונאים וצילומים של האנס הסדרתי; רצח הילדה בקצרין - ושוב קרקס עיתונאי, עם הצהרות וצווי איסור פרסום.

ב. איך "לדפוק" חקירה סמויה על רשות המיסים - חוקרים ומאזינים לחשודים כולל שולה זקן, רל"ש ראש הממשלה, משך כמעט שנה בסתר, ואז עולים במקרה על שיחה שולית, לא חשובה, בעניין החיילת ה' בפרשת רמון - מעבירים לחוקרי רמון משם לסניגורים, משם לבית משפט (קודם מכחישים ומסתירים), וכאשר הדבר מתגלה ויוצא לאור, מתברר "שדפקו, את חקירת רשויות המס לפני שהתבשיל היה מוכן. שיקול דעת מוטעה - כן, החלטה שגויה ופזיזה - כן ואולי בכלל חלמאות?

ג. חקירת רשות המיסים - עם איתן רוב, ג'קי מצא, שולה זקן ואחיה ואחרים - כואב כואב, אם זה נכון. בינתיים, העובדה שהשופטים האריכו את מעצרם בתקופות משמעויות 8-6 ימים. מצביעה כי יש כנראה דברים בגו - וזה לא נראה טוב ולא מריח טוב (והריח מגיע אפילו עד עקבה).

ד. חקירת ראש הממשלה, שרים - שרים חשודים, שרים עומדים לדין, מצב כזה לא היה במקבץ מרוכז וחמור כל כך, מאז קום המדינה, למרות שהיו פרשיות לא מעטות.

ה. חקירת נשיא המדינה - מוסד הנשיאות הושפל, בוזה ונרמס. תראו לאן הגענו.

ו. חקירת צה"ל והממשלה - ע"י וועדת ווינוגרד שכולם מחכים למסקנותיה. שר הביטחון - פרץ, הרמטכ"ל - חלוץ וגם ראש הממשלה - אולמרט יודעים שאם הוועדה תצביע עליהם, על כישלונותיהם בהחלטות, בניהול, בניווט המלחמה, יהיה עליהם לתת את הדין לציבור ע"י התפטרות ולקיחת אחריות. פרץ וחלוץ - כבר הצהירו בפומבי על כך. אולמרט יעשה זאת גם - בכפוף לתוצאות וניסוח מסקנות הוועדה. נחכה ונראה - בינתיים זה לא נראה טוב ולא פועל לטובתם.

ז. התחקירים על צה"ל - של כל הצוותים עד כה, כולל תחקיר דן שומרון על המטכ"ל, לא מצאו הרבה אור אבל הרבה מנהרות והרבה "חורים שחורים" - בהכנת צה"ל למלחמה, בניהול המלחמה, בניהול ופיקוד על מערכות ומבצעים מקומיים, במסגרת המערכת הכללית, באכזבה גדולה מצמרת צה"ל ומפקדיו הבכירים, כאשר הדגש הוא שהחיילים וצמרת הפיקוד הבינונית עד דרגת סא"ל ובחלקים גם אל"מ - היו טובים, אמיצים, גילו עוז רוח אומץ לב, חברות רעות וראיית שטח וחיילות טובה - הרבה מעבר למפקדים הבכירים - מח"טים, ראשי מטות ואוגדונרים.

צריך לנצל את הטכנולוגיה והקדמה במירב היכולת אבל לא על חשבון מנהיגות ודוגמה אישית

מצב כזה, בכמות ובעומק כזה, לא היה מעולם בצמרת צה"ל. יש לזכור, צמרת הפיקוד של מלחמת לבנון 2 - באה מתוך שורות צה"ל ורובם היו עד לתפקידם האחרון - לוחמים עזים אמיצים, חדורי מוטיבציה שבאו מכל חילות צה"ל - ביניהם קצינים מעוטרים ביחידותיהם. אבל כנראה, בשל אי הכנה ולמידה מספקת, קידום בתפקידים ודרגות מהיר ולא פרופורציונאלי ליכולת וללימודים שהושקעו בהם - או שהגיעו לקצה גבול יכולתם המקצועית אינטלקטואלית, או כשלים בסיסיים בהכנתם והכשרתם לתפקיד. לא יתכן ולא מתקבל על הדעת, שמפקדי אוגדות, במיוחד אוגדות שריון, לא יקבלו הסבה ולימוד מעמיק בתורת השריון הפעלתו, וידע שריוני מקצועי.

יחד עם זאת, היו הרבה הצלחות בשטח הצבאי והמדיני, שאסור לשכוח. כבר ציינתי במאמרים קודמים בנושא: "ניצחון או כישלון", "ההפתעה הכפולה" ובמאמר המוביל בתחום "מנהיגות ודוגמא אישית" - את העקרונות שהובילו את צה"ל בכל שנותיו, את המנהיגות והדוגמה האישית שנתנו המפקדים, בכל שדרות הפיקוד. מפקדים שתמיד היו עם החיילים בשטח בראש או באמצע הכוח, חיילים שתמיד ראו ושמעו מקרוב את מפקדיהם והאמינו בהם, גם כשהיו במצבים קשים ונואשים. לא קציני ומפקדי "פלסמה" - שישבו מאחור וניהלו את המלחמה והיחידות שלהם באמצעות העכבר. תא"ל קהלני, לא היה מקבל את אות "גיבור ישראל" והגולן לא היה ניצל משיטפון השריון הסורי, כך גם אל"מ בן-שוהם ז"ל, מח"ט חטיבת שריון, בעל עיטור העוז שנפל בקרב על הגולן, כך סרן צביקה (כוח צביקה) - בעל עיטור גיבור ישראל שעצר בגפו מתקפת שריון סורי - וכך רבים אחרים טובים ואמיצים.

אין להבין מכאן, שיש לזלזל בטכנולוגיה וקדמה, ההיפך הוא הנכון - צריך לנצלה במירב היכולת אבל לא על חשבון מנהיגות ודוגמה אישית, אלא ככלי עזר חיוני להצלחה.

צה"ל הוא העוגן של החברה בישראל, הממונה על הביטחון ועל קיומה והמשכיותה של המדינה, כמדינה יהודית, דמוקרטית וריבונית, ויש לשקמו במהירות, ביסודיות, ומי שלא מתאים, לא יכול לא מסוגל, לא מוכשר, לשלוח הביתה - זה כולל גם את היושבים בצמרת. נראה אם ישנם בתוכנו או שיקומו מתוכנו מנהיגים אמיצים בעלי שיעור קומה - שיכולים להוביל את העם והמדינה ולנווטה בים הסוער לחוף מבטחים.