הגמישות המדינית של משעל

מנהיג החמאס ח'אלד משעל הצליח השבוע להפיח רוח חדשה של "תקווה" בקרב חוגים שונים בישראל המחפשים כל שביב של סימן להשלמה פלשתינית עם קיומה של ישראל כמדינה יהודית.

כאמן תקשורת, המתכנן בדקדקנות את מהלכיו, אמר משעל בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס (10 בינואר 2007) את הדברים הבאים: "ישראל היא מציאות ותישאר מדינה ששמה ישראל, זו מציאות קיימת הבעיה איננה בקיום ישראל, אלא בהקמת מדינה לפלשתינים. מציאות קיימת זו צמחה בנסיבות היסטוריות (מסוימות). אנו מדברים כיום על נכונות פלשתינית - ערבית לקבל מדינה בגבולות 67'. נכון כי התוצאה תהיה (הכרה) במציאות קיימת, כלומר - שיש ישות או מדינה ששמה ישראל על שאר האדמות הפלשתיניות".

פרשנות מסוכנת

צבי בראל, מבכירי העיתונאים בהארץ, המנתח דברים אלה, קובע, כי "הצהרתו של ח'אלד משעל משרטטת מתווה ראשון של מפת דרכים חמאסית לקראת הכרה בישראל. על-פי המתווה הזה, מכיר משעל בכך שמדינת ישראל היא "עובדה", אבל ל"עובדה" זאת נחוצה עדיין, מבחינתו, הכרה פורמאלית, שלא ברור מה פירושה. משעל מבקש ליצור משוואה מאזנת לפיה רק מדינה ריבונית יכולה להכיר במדינה ריבונית אחרת, ולכן יש להמתין תחילה להקמתה של מדינה פלשתינית כדי שייווצר גוף בעל סמכות משפטית שיוכל להכיר בישראל. זהו שינוי עקרוני בעמדת החמאס".

לפני עיסוק בשאלה אם דבריו של משעל מהווים "שינוי עקרוני בעמדת החמאס" ראוי ראשית להקשיב לבכירי החמאס כיצד הם מסבירים את התבטאותו של משעל. דובר החמאס איסמאעיל רדוואן טען בראיון לאתר הג'יהאד האיסלאמי paltoday.com (11 בינואר 2006),כי דברי משעל תורגמו ופורשו בצורה שגויה ומסולפת. לדבריו, אל לפלשתינים ולערבים לעסוק בשאלת ההכרה בישראל. ישראל קיימת כעובדה קיימת, ולכן "אין הדבר מחייב אותנו להכיר בה... לעולם לא נכיר בישות הזו ולעולם לא נכיר בקיומה על אדמתנו, שכן היא בלתי חוקית". עוד הוסיף דובר החמאס והדגיש, כי "תנועת החמאס דבקה באי ההכרה באויב הישראלי ושוללת את המו"מ עימו, משום שהוא בלתי חוקי וקיומו על האדמה הפלשתינית אינו תקף. אין כל שינוי באסטרטגיה ובעמדות של תנועת החמאס".

סביר להניח, כי משעל לא נפל בלשונו וכי ידע היטב שדבריו יגרמו להד תקשורתי בישראל ובזירה הבינלאומית ויגררו פרשנויות שונות בנוגע להכרה בישראל. מה הניע אפוא את משעל ומהם יעדיו? נראה, כי הסיבה העיקרית לכך טמונה בלחץ הערבי הגובר, ובראשו מצד סעודיה, הגב הכלכלי של החמאס, לקבל את היוזמה הערבית מפסגת ביירות (מרץ 2002) כמהלך אשר יסייע להסרת החרם הבינלאומי מעל ממשלת החמאס. לסעודים עניין רב בשלב הנוכחי להביא להרגעה בסכסוך הישראלי - פלשתיני, המלבה את אש הקיצוניות האיסלאמית גם בממלכה ובעיקר לנתק את הקשר בין החמאס ליריבתה הגדולה, אירן השיעית, המאיימת על הסדר האזורי תחת הנהגתו של אחמדינג'אד.

הכרה לצורך הכחשה

מבחינה מדינית דבריו של משעל אינם מבטאים כל תמורה אידיאולוגית בתפיסת החמאס. הנכונות לקבל את ישראל כ"עובדה קיימת" אינה שונה מהדרך בה מקבלת אל-קאעידה כ"עובדה קיימת" את הנוכחות הצבאית האמריקנית בעירק ובאפגניסטן. במילים אחרות, "עובדה קיימת" היא למעשה "בנק המטרות" לתקיפה של אל-קאעידה ובמקרה דנן של החמאס. משעל לא אמר ולו מילה אחת, גם לא בראשי תיבות, בסיכול אותיות, באקרוסטיכון או בשפת הבית, ממנה ניתן להבין, שתנועת החמאס מוכנה להכיר בזכות של ישראל להתקיים כמדינה יהודית.

הפשרה שמשעל מוכן לבצע נוגעת רק לשלבים בדרך לשחרור פלשתין כולה "מהים לנהר". בשלב הראשון מוכן משעל להתפשר ולהסכים להקמת מדינה פלשתינית בגבולות 67' מבלי לשלם כל מחיר מדיני ובתנאי שישראל תסכים לקלוט בתחומה את מיליוני הפליטים הפלשתינים (דרישה מפורשת זו חוזרת ונשנית מפי בכירי החמאס).

היעד ברור - מרגע שתקום המדינה הפלשתינית מוקד הסכסוך יופנה לעבר שאלת הפליטים. לא יהיה עוד עורר על זכות הפלשתינים למדינה. תישאר רק שאלת "הצדק ההיסטורי", כפי שמכנים זאת הפלשתינים, קרי - זכות הפליטים לשיבה. מכאן שלא יעסקו עוד בבעיה הפלשתינית, אלא בבעיה היהודית בפלשתין המונעת את שיבת הפליטים לבתיהם ולרכושם. עצם קיומה של המדינה היהודית יעלה מחדש לדיון בזירה הבינלאומית. זו מהות הגמישות המדינית של ח'אלד משעל.