דווקא בין שלל ועדות ותחקירי המלחמה הכושלת, זועק בחסרונו התחקיר שלא היה על כשלון ההסברה של יחידת דובר צה"ל. כעת כשסוף סוף עושה הרמטכ"ל את הדבר הנכון ומתפטר, חשוב שלא ישכח לקחת איתו את דוברת צה"ל.
אחד הכישלונות הבולטים והחריפים ביותר במלחמת לבנון השנייה, הייתה התנהלות צה"ל ומשרד החוץ בשדה הקרב התקשורתי. התגובות היו מאוחרות, אם בכלל היו תגובות לקצב האירועים המסחרר - הן היו בלתי אמינות בדרך כלל ודבק בהן ניחוח של כסת"ח שיטתי ומשומן. כבר בימים הראשונים של המלחמה כשנשמעו קריאות בתקשורת לדוברות צה"ל להתעורר מהתרדמת ולסגל בדחיפות דפוסי עבודה מודרניים, נאבקו בכירי היחידה בשליחים במקום לשנס מותנים ולתקן את הפגמים. תוצאת החידלון בתפקוד יחידת דובר צה"ל באה לביטוי באובדן אמון הציבור, שפנה לקבלת אינפורמציה אמיתית ומהימנה לרשתות הזרות, לעיתונות הזרה ובמיוחד ל אתרי החדשות המובילים כמו Y-NET, הארץ וכד'.
לרמטכ"ל דן חלוץ לקח חצי שנה לפנות את הדרך לכוחות חדשים שישקמו את ההרס. כמה זמן זה ייקח לדוברת צה"ל ללכת בדרכו הנכונה הביתה?
נכון, כשלון ההסברה הישראלית אינו נופל כולו רק על כתפי דוברות הצבא. מדובר כאן בכישלון קולוסאלי של ההסברה במדינת ישראל. בשנת 2002 הקדיש מבקר המדינה דוח ארוך ומפורט על היקפי המחדל שבאין-הסברה לישראל, מה עשתה הממשלה? כלום.
הנתון המדהים ביותר בדוח מצביע על כך שהתקציב השנתי של ההסברה במשרד החוץ הוא 39 מיליון ש"חבלבד. סדר הגודל של תקציב הפרסום של חברת "סלקום" או "בזק". 60% מתקציב זעום זה, מבוזבז על שכר לנספחים בעולם, לתשלום עבור תרגומים וכד', רק לא על הסברה ממש. למרבה הפלא במשרד החוץ ישנם רק 2 אנשים שתפקידם מצומצם לצורך תרגום מינורי של מברקים המגיעים בשפה הגרמנית והספרדית. ומה קורה כשיש צורך לתרגם תגובות המדינה לעשרות שפות אחרות במסגרת פעולות ההסברה? כלום, פשוט אין מערך כזה. במשרד החוץ המפואר שלנו עוד לא הבינו שהסברה בינלאומית צריכה להחזיק צוות הסברה מעולה שלם לכל השפות כולל סינית ופורטוגזית.
קולגות מתחום התקשורת בחו"ל מסבירים שכשהם מחפשים חומר מעודכן על המתרחש בישראל הם פונים קודם כל לאינטרנט, אלא ששם לא נמצא שום חומר עדכני על ישראל בשפתם. חידלון זה מודגש ביתר שאת אל מול המדיניות ההסברתית של הרשות הפלשתינית וארגוני הטרור. הגם שארגונים אלו דלי תקציב ומשאבים - הם בכל זאת השכילו להבין כבר לפני שנים רבות את כוחה של מלחמת המידע באינטרנט, והם עושים עבודת הסברה מדהימה בהיקפיה.
העדרנו משדה המערכה ההסברתית מאפשר שכתוב ההיסטוריה בידי האויב. כשהיועץ לשר החוץ הסיני, הארגנטינאי או הנורבגי, נתקלים באינטרנט רק באמת ההיסטורית הפלשתינית - משתקף הדבר היטב בניירות העמדה שהם מכינים לבוס שלהם. גם עיתונאים מכל רחבי העולם שאינם פנויים מטבע הדברים לחקר ארוך טווח אחר "האמת", מסתפקים במידע שזמין באופן מיידי ולכן כשהמידע הפלשתיני הוא המצוי אז הוא היוצר מציאות .
גם נציגי הקהילות היהודיות ברחבי העולם ביקשו בזמן המלחמה וגם כיום, לקבל מידע על מספר הנפילות של טילים, מבנים שניזוקו, פעילות החיזבללא וכד'- במשאל מדגמי בניהם עולה שאף אחד מהם לא מצא נתונים או חומרי הסברה שהיו דרושים לצורך השימוש בקמפוסים, בראיונות לטלוויזיה ולרדיו בחו"ל והם נאלצו להסתפק בקרעי מידע ממקורות חדשותיים כמו Y-NET.
אתר הדובר אינו מעודכן, דל באינפורמציה וכולל הודעות תלושות מכל קונטקסט
לדוגמא, ניתן לבחון את אתריהם של עשרות ארגוני זכויות אדם הפועלים מטעם הרשות הפלשתינית ומפיצים כל יום דוחות עדכניים מפורטים עם סיפורים אנושיים ומרגשים ופירוט המקומות הרחובות ועד לשמות הנפגעים, כתובתם וכד'. במקביל ארגון החמאס מפעיל בו-זמנית 8 אתרים ב-8 שפות שונות ופונה באופן יזום לכל יעד נידח ברחבי הגלובוס ע"י הפצת מסרים קצבית ומרתקת.
באותה העת עומד לו בשיממונו ושטחיותו אתר דובר צה"ל שאמור להיות סמל ההסברה הישראלית. אתר הדובר אינו מעודכן, דל באינפורמציה וכולל הודעות לקוניות תלושות מכל קונטקסט הגיוני. יש בו מעט נתונים יבשים [שאינם יודעים כלל שהם נתונים] ואין בו שום מידע שיכול לסייע למי שאינם דוברי עברית לקדם את האינטרס ההסברתי של ישראל.
דוברת צה"ל עצמה לא מתראיינת לאתר של צה"ל, אין בו כמעט שום התבטאות שלה. הדוברת לא מחזיקה צוות מסבירנים קבוע, מגוון ובעל ניסיון. היא איננה מתרגלת תרחישי מלחמה כי אין לה רשימה של כוחות מיוחדים שיוצאים לקרב התקשורתי בעת הצורך.
חלק מעמיתיי, הנמנים על העיתונאים הזרים המקשיבים לשידורים מישראל, מצביעים על הכשל הבסיסי שבמינוי דובר צבאי שהאנגלית שלו לא מאפשרת לו להתראיין בבי. בי. סי.. יחידת דובר צה"ל כולה צריכה להיבנות מחדש. האנשים שם בקושי מבינים בתקשורת. הצוות מורכב ברובו מחבר'ה מתוקים בני 19-20 שעוברים מבחן ידע כללי וקורס של 4 שבועות המורכב מהרצאות כלליות. קבוצת נוער זו, מוכשרת ככל שתהיה אינה יכולה להיות ה"פרונט" האחראי על שיג ושיח שלנו עם קהיליית העיתונאים הזרים.
בשיחה עם אנשים מתוך היחידה עולה כשל מדהים נוסף לפיו קצינים ביחידה מודים בלי למצמץ שההסברה במדינות אסיה ודרום אמריקה אינה מבוצעת וכי הם לא מקצים זמן כלל לטיפול בבקשות של עיתונאים משם.
איש דובר צה"ל אחר סיפר לי השבוע כי לאחר המלחמה פנה איש משרד החוץ ליחידת הדובר וביקש חייל קרבי דובר ספרדית שילווה קבוצה של עיתונאים בכירים מדרום אמריקה. בקשתו הייתה שהחייל יספר ממקור ראשון על החוויות בקרב וזאת במטרה לשכנע את בכירי העיתונות באמריקה הלטינית שאנו הצד הצודק. ביום הסיור, כשמשלחת העיתונאים הזרים כבר המתינה על גדר המערכת, שלחה יחידת הדובר במקום חייל קרבי שיכול לספר בגוף ראשון על המאורעות - דווקא חיילת, לא חיילת לוחמת חלילה, אלא פקידה מאחד המשרדים, שהתנצלה במבוכה כי כל הידוע לה על המלחמה מקורו בטלוויזיה.
כשלון תפקוד דוברות צה"ל ומשרד החוץ מצריכה שני צעדים דחופים: התפטרות הדוברת והקמת ועדת חקירה מקצועית לחקר המחדל ההסברתי ואי ישום המלצות דוח מבקר המדינה וכן לצורך הצעת רפורמה כוללת במערך הלוחמה ההסברתית של צה"ל ושל משרד החוץ. אם מישהו היה שואל אותי מי צריך לעמוד בראש ועדה כזו, הייתי ממליצה ללא היסוס על המסביר הלאומי היחיד שלנו בנימין נתניהו, ואולי לצידו את האחד המיוחד, נחמן שי.
