נזקי ביטול המבחן הפסיכומטרי

לאחרונה התקבלה הסכמה בין האוניברסיטאות לבין ועדת החינוך של הכנסת, בנושא ביטול חובת המבחן הפסיכומטרי כתנאי כניסה למוסדות להשכלה גבוהה. כתחליף, יהיה על משרד החינוך להפיק "תעודת מצרף", תעודה המשקפת את ציוני התלמיד ללא מגן במקצועות נבחרים.

על משרד החינוך הוטלה המשימה להפיק תעודה זו. הרבה תלמידים ברכו על החלטה זו, אבל חלקם - ברכו מוקדם מידי.

משרד החינוך מסרב להנפיק תעודת מצרף לבוגרים אשר סיימו תיכון לפני תשנ"ח, וזאת בשל שיטת ההגרלות: לפני שנת תשנ"ח, במשך 3 שנים, הונהגה שיטת ההגרלות ביוזמתו של שר החינוך דאז, פרופסור אמנון רובינשטיין. לפי שיטת זו, בכל שנה הוגרלו מקצועות חובה שעליהם קיבל התלמיד ציון בית ספרי בתעודת הבגרות. ולכן, מסרב משרד החינוך להפיק תעודת מצרף לבוגרי שנים אלו.

המצב שיווצר

המצב החדש עלול לייצור עיוותים קשים. הנה דוגמא: בחור צעיר כבן 24, יוצא יחידה קרבית, שירת שנתיים בקבע השתחרר והחליט להגיש מועמדות לפקולטה למשפטים. בחור אחר, כבן 19, השתחרר משירות צבאי, וגם הוא החליט להגיש מועמדות לפקולטה למשפטים. לשניהם אותם ציונים בדיוק בתעודת הבגרות, ושניהם מנסים להתקבל לפי השיטה החדשה, דהיינו ללא פסיכומטרי.

הראשון יידחה בטענה שהוא חייב "תעודת מצרף" (שמשרד החינוך, כאמור, מסרב להפיק לו), ומועמדותו של השני - תתקבל. במשרד החינוך טוענים, כי הציונים בעצם אינם זהים, בשל השיטה שעל-פיה התקבלו - שיטת הבונוסים.

ראוי לציין, כי תעודת-המצרף היא תעודה בה ציוני התלמיד, ללא מגן, במקצועות מסויימים. ובהתייחס לטענה שבמשך 3 שנים הונהגה שיטת ההגרלות: אלו מההבוגרים שנהנו משיטת ההגרלות, לא נהנו משיטת המיקוד הנהוגה כיום שהינה מקלה בהרבה.

יש לזכור גם, יכ הציון במקצועות שעלו בהגרלה ניתנו לתלמיד על-פי ציוניו הבית ספריים, דהיינו: ציוניו על-סמך בחינת המתכונת, שהינה במתכונת בחינת הבגרות. פעמים רבות, אם לא ברובם,
ציונים אלו הינם נמוכים מציוני הבגרות שהתלמיד מקבל.

העניין אולי שנוי במחלקות, ולא בטוח ששיטת ההגרלות דאז היטיבה עם התלמידים, לעומת שיטת המיקוד, ומועדי ב'.

"אין מקום לאיפה ואיפה כה גורפת במיוחר במערכת החינוך האמורה לייצג פתיחות ושוויון הזדמנויות", טוען אזרח שפנה ל-Nfc בשאלה, מדוע אין התנאים שווים.

פעמים רבות תנאים טובים משופרים, אך להם זכאים רק "לקוחות" חדשים. כך גם אצל נותני שרותים שונים, כגון חברות סלולריות, וכבלים/לווין. אבל בנושא החינוך - האם אין מקום לדאוג לתנאים שווים לכל מי שמעוניין לרכוש השכלה?

תגובת משרד החינוך

ומה מגיב משרד החינוך? המשרד והאוניברסיטאות הגיעו להחלטה משותפת על-פיה תעודת המצרף תקפה לגבי תלמידים שסיימו את לימודיהם בטווח של 5 שנים לאחור, בשל העובדה כי בשנים שקדמו לתשנ"ח, נערכו הגרלות ולא ניתן להעריך את ציוני התלמידים במקצועות הבגרות הנדרשים.

באופן טבעי, אומרת דוברת החברה, עינת ברזילי, כאשר מתבצעת רפורמה כלשהיא, נהנים ממנה מי שהיא חלה עליהם ותקפה לזמנם. על-פי רוב, בוגרים בני 24 ואילך, כבר מאיישים את ספסלי האוניברסיטה, כך שנתח האוכלוסיה שלא ייהנה מהחלופה לפסיכומטרי הוא מצומצם.

אין כאן מדיניות של איפה ואיפה, מוסיפה ברזילי, אלא ניסיון ללכת לקראת הבוגרים ולהקל עליהם, ככל שמאפשרים התנאים האובייקטיביים של התיישנות והשתנות הנסיבות.

משרד החינוך עובד מול נציגי האוניברסיטאות כבר מספר חודשים בשיתוף פעולה מלא. ביוני 2002 הועברו נתונים מהשנים הקודמות לבניית מודל בנושא. נציגי המשרד העבירו למרכז הארצי לבחינות בשנה האחרונה שלושה קבצי נתונים על-פי בקשת נציגי האוניברסיטאות. הנתונים הועברו לצורכי עיבוד סטטיסטי ולקביעת מדיניות הקבלה והקריטריונים לאוניברסיטה.