הנפט של אירן כחרב פיפיות?

היה וארה"ב תארגן סנקציות כלכליות משמעותיות ואפקטיביות נגד אירן או אם יחליט ממשל בוש לפעול צבאית ולפגוע במתקני הגרעין האירניים, סביר להניח שאירן תגיב בנשק הנפט העומד לרשותה, משמע, הפסקת ייצוא הנפט שלה ומאמץ לשבש את תנועת הנפט במיצרי הורמוז, אשר דרכם עוברים כ-40% מכלל ייצוא הנפט העולמי. תוצאה אפשרית של מימוש איום אירני זה היא שמחיר הנפט יגיע ל-200 דולר לחבית וכלכלות המערב ויפן תתמוטטנה.

אין ספק, שבמידה מסוימת כלכלות המערב הינן בנות ערובה לזרימת הנפט מהמפרץ הפרסי בכלל ומאירן בפרט. מאידך-גיסא, גם אירן תלויה בייצוא מסיבי של נפט כדי לקיים את כלכלתה ואת הסובסידיות לצבא ולחברה. בין 80% ל-90% מהכנסותיה של אירן מיצוא וקרוב ל-50% מתקציבה באים ממכירת נפט. ללא ייצוא של נפט, אירן תעמוד בפני פשיטת רגל. גם לאחרונה, למרות מחירי נפט הגבוהים, הכלכלה אירנית עומדת בפני בעיות חמורות כאינפלציה ואבטלה דו-ספרתיות והכנסה לנפש הנמוכה ב-25% לעומת זאת של שנות השבעים. ירידות במחיר הנפט, כמו זו של כ-30% בששת החודשים האחרונים, רק מחמירות את המצב.

אירן נאלצת לייבא שליש מהבנזין שהיא צורכת. היא תלויה כמעט באופן מלא בייבוא של תזקיקי נפט מאז הרס כל תשתיות הזיקוק שלה במלחמת עירק-אירן. לאירן עתודות של בנזין ל-45 יום. הפסקת ההכנסות מיצוא נפט תאלץ את ממשלת אירן לפקח על ולחלק מזון לאוכלוסיה, להפחית את ההקצבות לצבאה הזקוק נואשות לחלקי חילוף, ולצמצם באופן דרסטי את הקצבותיה לבעלות בריתה בעירק, סוריה, לבנון, הרשות הפלשתינית ולגורמי טרור ברחבי העולם.

למרות העובדה שאירן היא יצרן הנפט והגז הרביעי בגודלו בעולם, ירידת מחירי הנפט מצביעה על בעיה חמורה וארוכת טווח לאירן וממסדה הפוליטי. הרווחים ממכירת נפט נתנו לממסד האירני חלק גדול מהשפעתו הפוליטית על הנעשה בתוך המדינה בכך שאפשרו לו לסבסד באופן מסיבי מוצרי אנרגיה לאוכלוסיה. ההכנסות ממכירת נפט גם מהוות בסיס להשפעה הפוליטית שאירן קנתה לעצמה ברחבי המזרח התיכון. אבל עתיד ההכנסות מנפט הוא מאוד בעייתי. אירן צורכת כבר עתה כ-40% מהנפט שהיא מייצרת. כל שנה קיימת ירידה של לפחות 10% ביצוא הנפט שלה והתחזית היא שהיצוא יקטן ב-50% לקראת 2010 ויגיע לקרוב לאפס ב-2015. בשנתיים האחרונות לא הצליחה אירן להפיק את כמות הנפק שהוקצבה לה על-ידי אופ"ק.

מומחים מאמינים שאירן תפתור בעיות ההפקה לפני שהמשבר יגיע לשיאו

אירן לא השקיעה את הסכומים החיוניים לפיתוח ולאחזקת שדות הנפט שלה. המשבר יבוא בשל העלייה החדה בצריכת נפט באירן וההזנחה בפיתוח שדות עתודה חדשים ובעיקר בשל אי-פיתוח ותיקון התשתיות הרעועות של השדות הקיימים, הגורם לאיבודם של מיליוני חביות נפט בשלב ההפקה. המדינה זקוקה נואשות לכספי רווחי הנפט ולא משאירה לחברת הנפט הלאומית את הכספים הנחוצים לחידוש תשתיות. רווחי הנפט גם מושקעים בסדרה של פרויקטים שאינם תורמים דבר להשקעות חוזרות בתעשיית האנרגיה.

לפיכך ברור שלאירן נחוץ פיתוח של אנרגיה גרעינית למטרות שלום. אך שר הנפט האירני הודה לאחרונה שעם התגברות הוויכוח בנושא הפתוח של הגרעין האירני, ירדה הנכונות של משקיעים ובנקים להשקיע בפרויקטים באירן. קיימת באירן גם עוינות להשקעות זרות וגם תקנות וחוקים המרחיקים משקיעים פוטנציאליים. גם ארה"ב, באמצעות מגוון של לחצים על משקיעים פוטנציאליים, מרתיעה ומונעת השקעות באירן.

מומחים מאמינים שאירן תמצא את הדרך לפתור את בעיות ההפקה לפני שהמשבר יגיע לשיאו. הם מצביעים על העובדה שהכנסות הנפט יגיעו השנה ל-50 מיליארד דולר, ושלאירן יש עתודות כספיות ושכספים אלו ימצאו את דרכם להשקעה הנחוצה בתשתיות. ה (International Energy Agency) IEA-מעריכה שאירן תצטרך להשקיע 165 מיליארד דולר כדי לעמוד ביעדי הפקת נפט וגז שהציבה לעצמה לקראת 2030.

מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מדגישים את פגיעותה הכלכלית של אירן. מאז 1979 הוכפלה אוכלוסייתה של אירן והיא עומדת כיום על 68 מיליון וצומחת בקצב של חצי מיליון לשנה. כוח העבודה שלה מונה 22 מיליון איש וצומח בקצב של 3.3% לשנה. על אירן ליצור 700,000 מקומות עבודה חדשים רק כדי לקיים את רמת האבטלה הנוכחית של 12% מכלל כוח העבודה.

אי לכך, יכולתו של המערב לסבול את עצירת ייבוא הנפט האירני גוברת על יכולתה של אירן לעמוד בירידת ההכנסות כתוצאה מסנקציות חמורות על ייצוא הנפט שלה. החששות הקיימים מהטלת סנקציות או מפעולות צבאיות נגד אירן קשורים לאיומים האירניים להפעלת אלפי מחבלים מתאבדים נגד כוחות הברית בעירק ובמערב, לחסימת מיצרי הורמוז ולהפצצת שדות הנפט באמירויות ובערב הסעודית. לאיומים אלה מוסיפים האירנים את האיום שמבול של טילים ייפול על ישראל. איומים אלה הנמצאים בארסנל האירני הינם איומים שארה"ב, המערב וישראל עלולים לעמוד בפני הצורך להתמודד איתם במוקדם או במאוחר, ויש הטוענים כי ראוי להתמודד איתם עתה ולא לחכות ולתת למצב להחמיר.

לרוסיה וסין השקעות גדולות בתשתיות הנפט האירני וארה"ב פועלת לשכנעם שהדרך הטובה ביותר להגן על השקעותיהם היא בריסון המנהיגות האירנית. אך נראה שכל עוד רוסיה וסין לא תשתכנענה שארה"ב תפנה לאופציה הצבאית הן לא תלחצנה על האירנים להתמתן.

והיה אם אירן תחסום את מיצרי הורמוז ותפציץ את שדות הנפט במפרץ ובערב הסעודית, התוצאות תהיינה הרות אסון למדינות ערב ולשאר העולם אך במיוחד לאירן עצמה, ולא ברור שאירן מוכנה להסתכן בהרס טוטאלי. מאחר ותרחיש זה אינו בלתי ריאלי לחלוטין, שאלה מרכזית שנשארת פתוחה היא: מה מוכנות ארה"ב ומדינות מפותחות אחרות לעשות כדי לצמצם את תלותן באנרגיה מיובאת מאזור זה של העולם?