מסמך זה הוכן לבקשת ועדת הכנסת לקראת דיון בנוהל לפי סעיף 20(ג) לחוק-יסוד: נשיא המדינה (העברת הנשיא מכהונתו). המסמך סוקר במבט משווה הסדרים חוקתיים הנוגעים להדחת נשיא המדינה בכמה מדינות. נסקרות מדינות שקיים בהן משטר פרלמנטרי ונשיאן אינו עומד בראש הרשות המבצעת (או שהוא אינו עומד בראשה לבדו).
1)
אירלנד: נשיא המדינה לא ייתן את הדין בפני הפרלמנט או בפני בית המשפט על מילוי תפקידו והפעלת סמכויותיו או על כל מעשה שעשה או שבכוונתו לעשות לשם מילוי תפקידו והפעלת סמכויותיו. עם זאת, התנהגותו של הנשיא עשויה לעלות לדיון בפרלמנט למטרת הליכי הדחה בשל התנהגות בלתי הולמת, וכן בבית המשפט או בכל טריבונל אחר שהפרלמנט הסמיך לחקור תלונה על התנהגות בלתי הולמת.
הליך הדחת הנשיא בשל התנהגות בלתי הולמת הוא כדלקמן: כל אחד מבתי הפרלמנט רשאי לדון בתלונה על התנהגות בלתי הולמת של הנשיא. הצעה להדיח את הנשיא כאמור חייבת להיות מוגשת בדרך של "הודעה על בקשה בכתב" (a notice of motion in writing) אשר נחתמה בידי 30 מחברי הבית שאליו מוגשת הבקשה לפחות. לשם קבלת ההצעה נדרש רוב של שני-שלישים מכלל חברי הבית לפחות. אם התקבלה ההצעה כאמור, הבית השני מבתי הפרלמנט פותח בחקירה של התלונה או דואג לקיום חקירה כזאת. לנשיא יש זכות להופיע בפני הפרלמנט ולהיות מיוצג בחקירה נגדו. לאחר החקירה מתנהלת הצבעה בבית הפרלמנט שניהל אותה. הנשיא יועבר מתפקידו אם ברוב של שני-שלישים לפחות מחברי אותו הבית התקבלה החלטה המקבלת את התלונה נגד הנשיא ומצהירה כי בשל התנהגותו הבלתי-הולמת הוא לא מתאים להמשיך לכהן בתפקידו.
2)
גרמניה: נשיא המדינה לא ייתן את הדין ולא ייאסר בגין עבירה בלי הסכמת בית הנבחרים, אלא אם כן נתפס בעת ביצוע העבירה או ביום שלאחר מכן. הסכמת בית הנבחרים דרושה אף לשם כל הגבלה אחרת של חירותו האישית של הנשיא או לשם פתיחת הליכים נגדו בשל הפרת זכויות בסיסיות. בנושאים אלו בית הנבחרים רשאי להשהות את ההליכים נגד הנשיא.
כמו כן, החוקה מפרטת את ההליך להדחת הנשיא: כל אחד מבתי הפרלמנט רשאי להאשים (to impeach) את הנשיא בפני בית המשפט החוקתי בשל הפרה בזדון של הוראות החוקה או של חוק פדרלי. את בקשת ההדחה יגישו לפחות רבע מחברי אחד הבתים. החלטה להאשים את הנשיא יכולה להתקבל רק ברוב של לפחות שני-שלישים מחברי בית הנבחרים או שני-שלישים מהקולות בסנאט. את הטיעונים להדחה טוען אדם אשר הגוף המאשים (impeaching body) הסמיך לכך. כאשר בית המשפט החוקתי מוצא את הנשיא אשם בהפרה בזדון של הוראות החוקה או חוק פדרלי אחר, הוא רשאי להכריז עליו כאילו ויתר (forfeited) את תפקידו. לאחר ההדחה, בית המשפט רשאי להוציא צו זמני שמונע מהנשיא למלא את תפקידיו.
3)
אוסטריה: פתיחת הליך משפטי נגד הנשיא אפשרית רק בהסכמת האספה הפדרלית (Federal Assembly, גוף המורכב משני בתי הפרלמנט בישיבתם יחדיו). את הבקשה לפתיחת הליכים כאמור מגישים הרשות המוסמכת ובית הנבחרים, ובית הנבחרים מצביע בשאלה אם על האספה הפדרלית לדון בדבר. אם בית הנבחרים מחליט בחיוב, על ראש הממשלה לכנס את האספה הפדרלית מייד.
נוסף על האמור לעיל, החוקה מפרטת את ההליך להדחת הנשיא במשאל עם: משאל עם ייערך על-פי החלטת הפרלמנט (באספה הפדרלית). ראש הממשלה יכנס את הפרלמנט למטרה זו, אם בית הנבחרים החליט זאת בישיבה שנכחו בה מחצית מחבריו לפחות וברוב של שני-שלישים מהקולות לפחות. החלטה זו מונעת מהנשיא להמשיך ולמלא את תפקידו. אם ההדחה אינה מתקבלת במשאל העם, ההצבעה נחשבת לבחירות חדשות ובית הנבחרים מפוזר.
4)
יוון: נשיא המדינה לא ייתן את הדין על מעשים שעשה בעת מילוי תפקידו, למעט מעשי בגידה במולדת או הפרה מכוונת של הוראות החוקה. אשר למעשים אשר אינם קשורים במילוי תפקידו, העמדתו לדין תושהה עד לתום תקופת הנשיאות. הצעה להעמיד את הנשיא לדין ולהדיחו תוגש לפרלמנט בחתימת שליש מחבריו לפחות, ולשם אימוצה נדרש רוב של שני-שלישים מכלל החברים לפחות. אם ההצעה מתקבלת, הנשיא מובא בפני בית המשפט המצוין בחוקה. במקרה כזה, על הנשיא להימנע ממילוי תפקידיו, ויחליף אותו ממלא-מקום. עם זיכויו הנשיא רשאי לחזור לתפקידו אם תקופת הכהונה טרם הסתיימה. החוקה כוללת סעיף הסמכה שעל-פיו מילוי ההוראות האמורות יוסדר בחוק שיתקבל בפרלמנט בישיבת מליאה (plenary session).
5)
איטליה: נשיא המדינה לא ייתן את הדין בגין מעשים שעשה במסגרת מילוי תפקידו, למעט בגידה במדינה (high treason) או ניסיון לפגוע (overthrow) בחוקה. במקרים אלו הפרלמנט חייב להדיח את הנשיא בישיבה משותפת של שני הבתים וברוב של חבריו.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
