הכתובת על הקיר

האתר "איסלאם און ליין" פרסם (24 בפברואר 2007) את תוכן הפגישה הסגורה של מנהיג החמאס, ח'אלד משעל, עם עשרים אישים מצרים, ובהם הוגי דעות ופוליטיקאים המייצגים את האחים המוסלמים, נאציריסטים ואנשי שמאל. בפגישה, שנמשכה שלוש שעות, הציג משעל את העמדות הבאות:

הכאה על חטא בנוגע למלחמת האחים - משעל לא נרתע מלהודות בפה מלא בטעויות שביצעה תנועת החמאס בניהול המשבר עם הפתח שהגיע לכדי מלחמת אזרחים עקובה מדם. "אנו מודים בטעויות מסוימות, שבאו במסגרת התגובה וההגנה על הלגיטימיות. איננו גאים בהן ומקווים, שהן תימחנה מההיסטוריה שלנו", אמר.

קו של פיוס - "הסכם מכה" הוצג ע"י משעל בבחינת "יצא מתוק מעז" וסגירת פרק בעימות לאחר, ש"נתקבעה ההבנה שלא ניתן להכריע אותו בכוח". הוא הביע ביטחון בכנות הכוונות של הפתח ובחוסנו של ההסכם, על אף טענות הנשמעות , לפיהן מדובר בפסק זמן לצורך "מנוחת הלוחם". לדברי משעל "בפתח חששו שחמאס היא כמו צונאמי, חששו שחמאס תבוא במקום הפתח ותרחיק אותה מהשלטון. אנו בחמאס מרגיעים אותם ובקשנו מהם להשתתף בשלטון".

חזרה לדרך האחים המוסלמים - תנועת החמאס שבה לכור מחצבתה. הקרב בכוח הנשק על השלטון היה, לדברי משעל, היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הקו הדומיננטי במדיניות התנועה. המטרה נותרה אותה מטרה - שינוי הרשות הפלשתינית מבפנים באמצעות רפורמה. משעל אינו מפרט את תכלית הרפורמה, ואולם מהתייחסויות קודמות של בכירי החמאס מדובר בביטול הדמוקרטיה ובהפיכת הרשות הפלשתינית למדינה איסלאמית, החותרת להתמזג במסגרת הח'ליפות העתידית.

דבקות בקווי היסוד האידיאולוגיים - מנהיג החמאס אינו מותיר כל מקום לספק באשר למשמעות "הסכם מכה" מבחינה מדינית. "כל (הויתורים) של החמאס היו בעניינים שוליים טקטיים שלא נגעו במהות. לתנועת החמאס מצע משלה והיא לא תשנה אותו", הדגיש. כחלק מהגמישות הטקטית החדשה ציין משעל, כי תנועת החמאס מחויבת "באופן מלא" לכתב המינוי של אבו מאזן לראש הממשלה הניה, אך מנגד הסביר, כי תנאי הקוורטט אינם מקובלים. "האופק המדיני", אליבא דמשעל, הוא להביא להסרת המצור הבינלאומי מעל העם הפלשתיני מבלי להידרש לפשרה היסטורית עם ישראל כדרישת המערב.

היערכות למערכה הבאה - משעל מכין אופציה צבאית מול ישראל וחוזר לאיים באינתיפאדה שלישית. לדבריו, "אם העניינים לא יזוזו קדימה (קרי - ישראל תיענה לדרישות הפלשתינית), העם הפלשתיני יפתח באינתיפאדה שלישית... התנאים האובייקטיביים לאינתיפאדה כזו עדיין לא הבשילו". הוא סבור, כי לארה"ב אין כל תוכנית להסדר וכל מהלכיה אינם רציניים, במשתמע - סיכוי פרוץ עימות נוסף גבוהים.

איומים אזוריים - ישראל אינו נמנית בהתייחסותו של משעל לאיומים על החמאס. הסכנה הגדולה מצויה לדבריו במדיניות ארה"ב במזרח התיכון, ב"תוכניתה" לתקוף את יעדי הגרעין באירן ולהחליש את "המובלעות המורדות" (סוריה, חיזבאללה וחמאס).

התדרוך הסגור של ח'אלד משעל מבטא אל נכון את מדיניות החמאס בזירה הפנימית והבינלאומית. מאזן הביניים שנה לאחר תפיסת הגה השלטון בבחירות לפרלמנט מובילים את החמאס למסקנה בדבר מגבלות הכוח הפוליטי והצבאי. מחיר ההשתלטות בכוח על השלטון, חוששים בחמאס, עלול לעלות במחיר השלטון עצמו, אם ימשך החרם הבינלאומי על הרשות הפלשתינית ותתרחב מלחמת האזרחים. לחמאס עניין להוכיח לציבור הפלשתיני, שהוא קהל היעד העיקרי שלה ומקור כוחה, כי התנועה מסוגלת לגלות אחריות שלטונית, להוביל את העם הפלשתיני גם בזירה מדינית מורכבת ולהרחיק עצמה מפלגנות כיתתית אלימה. החזרה לדרכה של תנועת האם האחים המוסלמים ולערכי ה"סבלנות" ("צבר") נועדה להכשיר את הקרקע לכיבוש היעד הפוליטי החשוב - משרת הנשיא הפלשתיני בו חושק בגלוי ח'אלד משעל. נראה, כי לא מקרה הוא שמרכז המחקרים של החמאס "אל-מוסתקבל" מפרסם בימים אלה סקר חדש לפיו רק 31% יבחרו באבו מאזן לנשיא הפלשתיני ו-50% באיסמאעיל הניה.

מבחינתה של ישראל הכתובת כתובה על הקיר באותיות קידוש לבנה. חלון הזדמנויות מדיני אינו קיים. בצד הפלשתיני אין פרטנר קביל, ולו ע"י הפלשתינים עצמם, עימו ניתן להגיע להסדר של קבע. הפלשתינים, תוך איום באינתיפאדה שלישית, דורשים "אופק מדיני", שמשמעותו "כניעה ללא תנאי" לתנאיהם: נסיגה מלאה לקווי 67' ומימוש "תביעת השיבה" של מיליוני הפליטים לשטח ישראל. מול "אופק מדיני" המבוסס על פשרה היסטורית יש להציג נכונות להסדר עם ויתורים כואבים. מול "אופק צבאי" ראוי להיערך לאופציה צבאית במה שעשוי להסתבר כמערכה המכריעה על הבית.