רקע
הסערה שפרצה בעקבות החלטתו של מבקר המדינה לפרסם באמצעות הוועדה לביקורת המדינה את מסקנות הביניים של הדוח על הערכות העורף במלחמת לבנון השנייה, בטרם קבלת תגובות המבוקרים, חרגה מההתנהלות השוטפת והמקובלת של משרד מבקר המדינה ולמעשה פוגעת בסדרי השלטון במדינה.
התולדה של כל העניין בחטא של החלטת הממשלה שקבעה לפני מספר חודשים שוועדת הבדיקה הממשלתית, בראשות השופט וינוגרד, תבדוק את כל התנהלות המלחמה ואת צה"ל, כולל פיקוד העורף. עם זאת הטילה על מבקר המדינה לבדוק את מוכנות העורף למלחמה ואת מחדלי העורף שהופקר במלחמה עצמה. כאן המקום להזכיר שהממשלה ומי שעמד בראשה החליטו משיקולים שונים לא להקים ועדת חקירה ממלכתית אחת שתחקור את כלל ניהול המלחמה, אלא בשיטה הבדיקה המוזכרת לעיל.
לא ברור מה הביא את הממשלה להפעיל בדיקה כפולה זו לגבי מוכנות העורף, בעוד מבקר המדינה ראה את עצמו ובצדק, גוף עצמאי ובלתי תלוי והתנגד לקבל מטלות מהממשלה עצמה הוא הודיע כמנהגו בתקשורת, שהוא כבר החל בבדיקת את מהלכי המלחמה כפי שהוא ימצא לנכון ויגיש דוח בהתאם, העיתונות דשה בנושא לא מעט אך החלטת ההמשלה לא שונתה ושני גופי הביקורת יצאו לחקור את עניין העורף מבלי לדעת אם ניתנו לגופים הנחיות בדבר נהלי התאום ביניהם וודאי שלא נדע בינתיים מה התוצרת של הביקורת שתופק מביקורת כפולה בשיטה זו.
התנהלותו הלקויה של מבקר המדינה
אני בעבר תמכתי בעצמאות מבקר המדינה ופרסמתי גם שני מאמרים בנושא "אל תפגעו בעצמאות מוסד מבקר המדינה" ו"מבקר המדינה נגד היועץ המשפטי לממשלה". כגוף עצמאי, מוסד מבקר המדינה חייב להיות גוף בלתי תלוי ולבדוק ולחקור את מה שהוא רואה לנכון, ואין הממשלה יכולה ורשאית להטיל עליו משימות ומטלות של בדיקה ועוד לדרוש שידווח לה.
ואכן כך צריך שמצב שזה יישאר. אך התנהלותו של מבקר המדינה מתחילה להדאיג בערערו בכך את המרקם העדין של המערכת השלטונית ובכך גם מצר את צעדיה לנהל את המדינה כמצופה ממנה.
כאשר מבקר המדינה בהתנהלותו יוצר מצבים בלתי אפשריים בהם בג"צ נדרש להתערב בעתירה של ידי צה"ל/פיקוד העורף, היועץ המשפטי של המדינה מסרב להגן על מבקר המדינה, היועצת המשפטית של הכנסת אוסרת בחוות דעתה לקיים דיון על מסקנות הדוח בוועדה לביקורת המדינה ומודיעה שאנה יכולה להגן על יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, כאשר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה שוכר עו"ד פרטי כדי לייצגו בבג"צ, כל אלה מכניסים את הרשויות השופטת, המחוקקת, המבצעת והמבקרת לאנדרלמוסיה וערעור שלטון החוק.
אם מבקר המדינה, מר לינדנשטראוס, ימשיך בהתנהגות המתלהמת והמתוקשרת -ומנגד יינתנו התגובות הנשמעות על-ידי כלל הציבור, הוא גורם להתדרדרות המדינה ושלטון החוק לתהומות שקשה להיחלץ מהן. יתרה מכך,הוא גורם כבד גם למוסד מבקר המדינה עצמו. והשאלה מי הסמכות שתורה לו לחדול מכך או גרוע מכך, תדיחו ותחליפו.
חריגה מנהלים ומסמכות
דיי בכך שיום לפני הדיון בפני הוועדה לביקורת המדינה, מודיע משרד המבקר לכל גופים המבוקרים להגיע למשרדו כדי לקבל את טיוטת הדוח בן כמה מאות עמודים, יותר מאשר התנהלות זו היתה מגוחכת היא מדאיגה ביותר. למה באמת דורש המבקר, שבין לילה המבוקרים גם יקראו את הדוח, גם ילמדו אותו וגם יגיבו עד לדיון ובדיון עצמו?
לא מקובל שמשרד מכובד כמו מבקר המדינה יכין שאלות לראש הממשלה, וייתן לו שהות של 12 שעות להסביר מהלכים והחלטות של הממשלה 7 שנים אחורה. מה הבהילות? האם אי אפשר לכבד את בקשת ראש הממשלה לתת שהות של עוד 30 יום? הרי נדרשים לעשות עוד דברים חשובים בלשכת ראש הממשלה...
אכן קיים חשש לא מבוטל שבהתנהלותו זו של מבקר המדינה, אכן יש שאיפה לפרסום יתר ורדיפה אחר כותרות אשר יקדימו את פרסום מסקנות ועדת וינוגרד ובכך "לגנוב" את ההצגה בחסות הוועדה לביקורת המדינה, מה עוד שהתנהלות זו משמשת שמן למדורת האופוזיציה שרוצה בכל מאודה את החלפת השלטון.
טענת מבקר המדינה שאצה לו הדרך לפרסם את דוח הביניים גם מבלי לקבל את תגובת המבוקרים,היא שיש סכנה קרובה לחידוש המלחמה, ומכאן שהערכות המיידית של העורף היא הכרחית. טענה מוזרה לאור טענת אגף המודיעין והמטה הכללי של צה"ל שלא צפויה מלחמה בשנה זו.
באחד מערוצי הטלוויזיה כונה משרד מבקר המדינה כ"סוכנות ידיעות לינדנשטראוס",ואכן לא עובר יום בלי פרסום או הדלפה על פועלו של המבקר. מקירות מתוכננות, בדיקה שהסתיימה, דוח שפורסם, פנייה ליועץ המשפטי לממשלה, בקיצור כל מה שיוצר כותרות. למען הזהירות לא רק משרד המבקר המדינה מדליף, אך אצלו מקורות המידע...
דרישתו של מבקר המדינה לזמן את ראש הממשלה או שרים להתייצב בפני חוקרים במשרד מבקר המדינה לא רק שאין לה תקדים אלא היא בניגוד לחוק מבקר המדינה.
ודבר האחרון, על-פי חוק מבקר המדינה, אין למבקר כל סמכות לפרסם טיוטת דוח ביניים עם מסקנות מבלי לקבל את תגובת המבוקרים. זו היא בבסיסה מהות עבודת הביקורת, ובכך פגע מר לינדנשטראוס קשות במוסד מבקר המדינה ובציבור.
אז מה עושים במקרה זה?
אין ספק שקיימת מערכת יחסים עכורה בין ראש הממשלה למבקר המדינה. בלי קשר להחלטת בג"צ בנושא המחלוקת האם רשאי מבקר המדינה להציג את ממצאיו ומסקנותיו בוועדה לביקורת המדינה ללא תגובת המבוקרים ובכך לפרסמם. יש ליישב את המחלוקת.
הייתי מציע, שתהיה פנייה לנשיאת בית המשפט העליון, הגברת דורית ביניש, שתגשר בין ראש הממשלה לבין מבקר המדינה בדבר המחלוקת של מועד הגשת התשובות לשאלות מבקר המדינה, ותביא בתוקף סמכותה ואישיותה להסדר בעניין זה. הפנייה הזו יכולה להיות גם אל נשיא המדינה שיגשר בכך, אך כידוע הוא נמצא בנבצרות.
לאחר הגשת תגובות המבוקרים, יחלו דיונים במשרד מבקר המדינה מה יתוקן בדוח הביניים ומה לא, ויצא סוף סוף הדוח הסופי לדרך.ורק אז יחל שלב תיקון הליקויים כנדרש.
הפסקת כהונתו של מבקר המדינה
במידה ולא יגיעו להסדר והעימותים עם מבקר המדינה יחריפו, והוא ימשיך בהתייחסותו כפי שפורסמה: "עלי שום דבר לא ישפיע .לא תרפו את ידו של המבקר, אותי לא מצליחים לכופף", נראה שהיתה טעות יסודית בבחירה ובמינוי, לדעתי אין מנוס מהחלפת מבקר המדינה.
מה אומר סעיף 8 בחוק מבקר המדינה?
כהונת מבקר המדינה פוקעת באחת האפשרויות הבאות:
א.בתום תקופתה.
ב.בהתפטרותו או פטירתו.
ג.העברתו מכהונתו.
לגבי העברתו של מבקר המדינה מתפקידו ,סעיף 8א. לחוק קובע כך:
הכנסת לא תעביר את המבקר מכהונתו, אלא עקב דרישה בכתב שהוגשה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בידי עשרים, לפחות, מחברי הכנסת, ולפי הצעת אותה ועדה.
(ב) ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לא תציע להעביר את המבקר מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
(ג) דיוני הכנסת לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לעניין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; הדיון יתחיל לא יאוחר מעשרים ימים אחרי החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט; על מועד תחילתו יודיע יושב-ראש הכנסת לכל חברי הכנסת בכתב לפחות עשרה ימים מראש; חלה תחילת הדיון שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב-ראש הכנסת את הכנסת לשם קיום הדיון.
כלומר,דרושים עשרים ח"כים לא מרוצים מהתנהלותו של מבקר המדינה כדי להניע את תהליך הפסקת כהונתו.
ובא לציון גואל.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
