|   15:07:40
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
הקשר בין טסט שנתי לרכב ותקלות ברכבים ישנים
כתיבת המומחים
עו"ד גיל קראוס דורג ב-DUNS100 כאחד המשרדים הבולטים בביטוח לאומי

זוגיות סטודנטיאלית במבחן

כיצד משפעה תקופת הבחינות על סטודנטים, ולא פחות חשוב מכך- על בני זוגם? איך לעבור את הבחינות בשלום- ולהישאר בזוגיות? ד"ר שרה ברסלרמן, פסיכותרפיסטית ומטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית מתייחסת לתקופה הלחוצה של הסטודנטים - "חופשת" הבחינות
12/03/2007  |     |   מאמרים   |   תגובות

מהן בעצם ה"סכנות" שאורבות לזוגיות של סטודנטים בתקופת המבחנים?

בכל קשר זוגי יש מעין חוזה לא כתוב, שנוצר מתוקף היחסים ובעצם מגלם בתוכו את חלוקת התפקידים בין בני הזוג. למשל - מי מזכיר למי, מי אחראי על הצד החברתי, מי מתקשר ככה סתם באמצע היום, ועוד. מה שקורה בתקופת המבחנים זה שה"הסכם" מתערער. אם שני בני הזוג עוברים תקופה לחוצה אז כל אחד יכול להתמקד במה שהוא צריך לעשות ואז הבעיה קטנה יותר. הבעייתיות מתחילה כאשר אחד מבני הזוג סטודנט והשני לא, ואז מופר החוזה הידוע והמוכר להם. למרות שבן הזוג שלא לומד ינסה מאוד להבין מבחינה רציונאלית ומאוד יפרגן, הרי רגשית הוא נעלב ופגוע, כי חסרה לו ההתייחסות אליה הוא רגיל. אם הזוג גר ביחד אז הטלטלה אפילו יותר גדולה, כי יש מטלות בבית שבגלל הלחץ הסטודנט לא יכול לבצע אותם. כל הגורמים הללו ביחד מבאים לרמות עצבים מאוד גבוהות ויש סיכוי גבוה לאווירה טעונה בבית.

נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון היא במצב שבו אחד מבני הזוג מפרנס והשני סטודנט, מפני שאז יש פוטנציאל לאווירה טעונה במיוחד. הצד המפרנס צריך להפגין אורך רוח מיוחד, ובמקרים כאלה ניתן לשמוע תגובות שמעידות על קנאה כמו "מה כל כך קשה ללמוד", "הלוואי ואני הייתי לומד", "אתה רק לומד, לא חוטב עצים". בעיני הצד המפרנס, הלימודים עשויים להיתפס כלוקסוס ופינוק, ואז לסטודנט אין לגיטימציה להגיד "קשה לי", למרות שבעצם מדובר בתקופה לא קלה.

עם כל הלחץ שמסביב, זה הגיוני שבן הזוג הסטודנט ישחרר לחצים על החצי השני שלו, כיצד על הפרטנר להגיב?

הפרטנר אמור לתת לזה את המקום. לא לגרום לתחושת אשמה, לא ליצור מניפולציות רגשיות כמו "טוב אני כבר אשתעמם לי פה לבד", אלא להבין שזה תקופה שתעבור, ולנסות למצוא פעילויות אחרות שלא קשורות לסטודנט, דברים שהם בעצם מחוץ לזוגיות. אסור לחשוב שהתקופה מעידה על אופי היחסים.

חשוב שתגרמו לעצמכם להרגיש יעילים, כי זה עדיף מלהיות נעלבים. תפנקו ותקלו על בן הזוג הסטודנט, קחו על עצמכם יותר מטלות, ובסוף תקבלו פיצוי ביחס שיגיע אחרי המבחנים.

ומה לגבי ההיבטים האינטימיים של הזוגיות? להתנזר למשך חודשיים?

ממחקר שעשו על הבדלים בין המינים בתקופת המבחנים עולה שהחשק המיני בתקופה הזאת עולה אצל סטודנטים ויורד אצל סטודנטיות. אצל 63% מהסטודנטים החשק המיני עולה לעומת 72% מהסטודנטיות שטענו שהחשק המיני ירד.

בתקופה הזאת אפשר לראות בסקס כפעילות גופנית משמחת ומשחררת שלא כדאי לוותר עליה. ברור שבתקופה בה יש הרבה דברים לעשות, סקס נראה כמו בזבוז זמן, אבל סקס גם מטהר רגשית ועוזר בפריקת לחצים, הן כפעילות מנטאלית והן כפעילות רגשית.

עם כל הלחץ מסביב, איך אפשר להקדיש כמה דקות ביום לבן הזוג? חשוב לזכור שגם החצי הלא-סטודנטיאלי נכנס לחרדה מכל השינויים ולמרות שאין לחץ בפועל של הלימודים עליו, מדובר בתקופה לא קלה גם בשבילו. הייתי ממליצה לעשות דברים קטנים שימתיקו את הגלולה: להרגיע את החרדה על-ידי שליחת הודעת טקסט מיוחדת, או לפזר בבית פתקאות נחמדות כמו "תיכף חוזרת לעצמי, אוהבת אותך".

והנה עוד כמה טיפים במיוחד בשבילכם:

  • לא ליזום בתקופה הזאת שיחות "יחסינו לאן". מי שלא לומד חש התרחקות מבן הזוג ואולי ינסה להוציא הבטחות מבן הזוג הסטודנט. כל החלטה שתקבלו עכשיו לא תהיה בסדרי העדיפויות הנכונים.

  • חשוב להקפיד על שינה, אף שזה נראה כמו בזבוז זמן בתקופה הזאת. על בן הזוג לדאוג שיהיה שקט ושתוכלו לישון כמו שצריך. אין לפרש את השינה של הסטודנט כזלזול או אדישות.

  • מומלץ לאחסן את מד הנתינה והקבלה. בזוגיות יש נטייה למדוד כמה נתתי וכמה קיבלתי, צריך להבין שהמצב בו הנתינה לא מאוזנת הוא זמני, ומאידך כדאי שהסטודנט ייתן פידבקים ויראה לבן הזוג שהוא מעריך את הנתינה שלו. מילה טובה אחת יכולה לשנות את כל התמונה.

  • לא לוותר על ספורט. יש נטייה בתקופת לחץ לוותר קודם כל על פעילות גופנית, שדווקא גורמת למצב פיזי ונפשי טוב יותר, ויכולת מחשבתית ברורה וחדה יותר.

הכותבת היא יועצת זוגית ומשפחתית (Ph.D.)
תאריך:  12/03/2007   |   עודכן:  12/03/2007
ד"ר שרה ברסלרמן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מבוא
12/03/2007  |  יוגב שריד  |   מאמרים
הואיל ופרסמתי באתר זה מספר רשימות שבהן קראתי לפירוק לשכת עורכי הדין באופן שתחדל להיות גוף סטטוטורי ותהיה לארגון וולונטרי, אין לחשוד בי שהזדעזעתי לקרוא על רשימתו של עו"ד אמנון רפאל המתעתד לרוץ בבחירות הקרובות למוסדות הלשכה ואשר סעיף הפירוק הינו הסעיף היחיד במצעו. אני מניח שבאופן, כזה או אחר, יתייחסו לנושא גם רשימות ומועמדים אחרים.
12/03/2007  |  עו"ד משה גולדבלט  |   מאמרים
שרת החינוך השתמשה בטיעון בעייתי כדי להסביר לציבור הישראלי מדוע היא לא הצביעה בעד הצעת החוק למימון החינוך החרדי. היא טוענת שכל חששותיה נובעות מכך שאולי גם התנועה האיסלאמית או בהקצנת יתר כפי שהיא אמרה "החמאס", יבקשו מימון. השרה נתגלתה כאן כבור אדם, חסרת אחריות וחסרת כל חזון חינוכי המקרב בין המגזרים השונים תושבי מדינת ישראל.
12/03/2007  |  עדנאן חסן  |   מאמרים
סימן ההיכר, אולי הבולט ביותר, של איגודים מקצועיים טמון בהיותם גופים דמוקרטיים. מחוייבותם ומחובתם של הארגונים הללו, הוא להבטיח לעובדים יכולת עמידה משותפת כנגד שיטה כלכלית, שההיגיון הפנימי היחיד המריץ אותה הוא שלטון של עריצות פיננסית והדיקטטורה של בעלי ההון. מאחר שכך הם פני הדברים, יש חשיבות יתירה בבחירות דמוקרטיות לגוף שכזה. אולם בישראל כמו בישראל, כנראה בפעם הראשונה בהיסטוריה העולמית של האיגוד המקצועי, לא התקיימו מעולם, בחירות להסתדרות. הסיבות מעניינות ונעות ממחסור במועמדים, דרך הגעה להסכם על מועמד, ועד חוסר הצורך בקיום הבחירות.
12/03/2007  |  יואב לוין  |   מאמרים
הסערה שעורר מבקר המדינה מר מיכה לינדנשטראוס גרמה בעצם לדבר אחד ברור והוא העברת תשומת הלב ממחדלי מלחמת לבנון השנייה אל המריבות האישיות בין האישים. לא נראה כי את לינדנשטראוס מעניינות הכותרות שצועקות "פישלתם בטיפול בעורף". מדובר כאן במתיחות ברמה אישית. אחד מטיח בשני את טענותיו. לינדנשטראוס טוען שהטיפול של הממשלה בעורף בזמן המלחמה היה שערורייתי ואילו אולמרט טוען שלינדנשטראוס מושפע מתאוות הפרסום והיחצנות. כל זה בזמן שהאזרח הקטן ממתין בשקט מתחת להריסות ביתו באזור הצפון.
12/03/2007  |  ציפורה חלפון  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רון בריימן
רון בריימן
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם    החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות א...
דן מרגלית
דן מרגלית
אני מציע לערוך חידון שעוסק באקטואליה וזו אחת השאלות - מה הכישלון הגדול במלחמת החרבות לאחר האירוע הנורא ב-7.10.2023?
יואב יצחק
יואב יצחק
המו"מ לשחרור החטופים נקלע למבוי סתום, ולא במקרה: סינוואר יודע היטב - שחרור החטופים המשמשים כמגן אנושי יקרב את חיסולו    בנסיבות שנוצרו: על גורמי הביטחון בישראל להציב לסינוואר ולאנשי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il