האם להחזיר את חוקי הנגב?

להזכירכם, בכל הוויכוחים שהתקיימו בעניין "חוקי הנגב" היו כמה וכמה דברים ששימשו כנימוקים מוחלטים לנושא. הראשון היה, מתמצת את עצמו במשפט אחד שאומר כי בן-גוריון ראש הממשלה דאז קרא באופן מוחלט "לפיזור האוכלוסיה בארץ ולאכלוס מיידי של הנגב, בטענה שרק כך יתגשם החזון", הנימוק השני הוא "אנחנו עובדים כל החודש, ממש מסכנים, ואפילו לא מסיימים את החודש כמו שצריך".

ולכן מתעוררת השאלה האם באמת הכנסתם הממוצעת של תושבי הנגב נמוכה מזו של תושבי המרכז או הצפון ומושפעת באופן כזה או אחר ממקום מגוריהם: האם באמת אכלוסו של הנגב עדין כה חשוב, והאם בעצם כל ההבטחות של משרד לפיתוח הנגב והגליל על העברת משאבים לתושבי הנגב תעודדנה אכלוס של האזור.

אז בדקתי עבורכם וראיתי כי הכנסתם של תושבי הנגב אכן פחותה ונופלת מן הממוצע הארצי, אבל תוהה אני האם המיקום הגיאוגרפי של המקום גורם לעובדה הזאת. למשל, לפי הסטטיסטיקות, בכל היישובים שנמצאים "במשולש" או באזור הרי ירושלים, יש יותר עניים מרודים מאשר בכל הנגב כולו. אם אני מסתכלת על יישובי הגליל אני רואה ישובים משגשגים לעומת קריית גת או הפריפריה, שם הרבה מאוד אנשים שרויים במצוקה כלכלית קשה. אבל אם נביט על קיבוץ יטבתה, דביר או להב, נראה כי הם באזור הנגב ואצלם בעצם פורחת הכלכלה, זאת לעומת אור יהודה או אור עקיבא ששם גם זועקים לעזרה.

המסקנה שלי היא כי המגורים יכולים להשפיע על רמת ההכנסה וההצלחה הכלכלית באופן מזערי. לכן עניין הכלכלה בעצם הוא תוצר של החברה, וכדי לשמן אותה ולהפריחה צריך לשנות את התושבים, ולא את מקום מגוריהם. האמונה שלפיה הזרמת כספים תעשיר את יכולתם ותעורר אצלם משאבים שגויה לחלוטין. אני לא אומרת שהחברה צריכה להתעלם מסיוע לאנשים בעלי אמצעים דלים, אבל כן בהחלט החברה צריכה לשייך ולהחזיר את הטבות המס לאנשים שבאמת זקוקים לזה ולא לפי מידה גיאוגרפית.

אז אם כך יש להוריד מרשימת היישובים הזקוקים להטבות את תושבי עומר, מיתר ולהבים ואולי גם את כל תושבי השכונות המבוססות בבאר שבע והקיבוצים באזור, ואפילו לא לסייע לאותם אנשים המתגוררים בווילות, ביישובים שלכאורה נראים דלים כמו אופקים ונתיבות. העובדה הזאת רק מראה כמה יכול להיות אבסורד החוק במדינה הזאת. אז נכון שבן-גוריון ביקש ליישב את הנגב, העניין הוא האם באמת צריך לאכלס את הנגב? אם בהתיישבות עסקינן אז נראה שהציונות היא רק בספרים וכרגע על-מנת לשמור על הנגב יש להפוך הרבה חלקים עזובים ממנו לאתרי תיירות ונופש שיסייעו בפיתוח המדינה ובמקביל לפתח כבישים טובים ומסילות רכבת על-מנת שיביאו לכאן לנגב יותר אנשים.

במחשבה מעמיקה כואב מאוד שהרבה מהתושבים לא אוהבים את הנגב, הרבה נרתעים מלהגיע לכאן וגם אם ישנם כאלו במעמד הביניים שמתגוררים בפריפריה, הם מעדיפים להתגורר בשכונות נפרדות ואולי גם הם אלו שלא צריכים הקלות במס.

אז אני דורשת בשמי ובשם הנגב את החזרת הסיוע לנגב לא דרך מס הכנסה אלא בדרכים אחרות. כפי שקראתם בסקירה שלי הרבה אזורים בארץ שרויים במצוקה וגם הנגב. מה שיציל את הנגב זו רמת ההשכלה של האנשים באזור. אבל כמובן הארנק הציבורי מוגבל ויש להגביר את לימוד המתמטיקה המדעים והאנגלית. צריך להביא לכאן הרבה מורים טובים, להגדיל את רמת השכר על-מנת לשפר למורי הפריפריה את התנאים ולטפח בעזרת "חוק הנגב" את מי שנכלל בקריטריון החדש. כך נייצר הרבה מאוד אנשים משכילים ואולי אפילו בעלי מעמד כלכלי טוב וככה בעצם תושבי הנגב יוכלו לעמוד על רגליהם אל מול שערי הכנסת ולא לעמוד על יד שערי מס הכנסה.