הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   חברה ומשפחה  מדע 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
צחי הנגבי
שר
צחי הנגבי (נולד: 26 בפברואר 1957), פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת והשר לשיתוף פעולה אזורי בממשלה ה-34, מבכירי מפלגת הליכוד.
[צילום: חליל סנסוי/ AP]
נשיא מצרים
עבד אל-פתאח א-סיסי (נולד: 19 בנובמבר 1954, שמו המלא - עַבְּד אֶל-פַתָּאח סַעִיד חוסיין
[צילום: יח"צ]
עיתונאי
נדב איל (נולד: 6 במרס 1979), עיתונאי ישראלי, מכהן כעורך חדשות חוץ בחברת החדשות של ערוץ 10. יליד אנגליה. גדל בפרדס חנה. בנערותו היה חניך בתנועת הצופים.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מלכת החושך ונסיכת האור
17/10/2017   |   אהרון בן אבי
 
 
 
אבק בשמיים
17/10/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
מיקשה אחת
17/10/2017   |   ליאת כרמון
 
 
 
חרדים? הם לא בני אדם
17/10/2017   |   אפרים הלפרין
 
 
 
"אורח החיים של דרעי יוסד על אדני שוחד"
17/10/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
פסיכולוגיה אבולוציונית

סקירה אודות העקרונות הכלליים של הפסיכולוגיה האבולוציונית, אחד התחומים המדעיים המעניינים ביותר כיום מאמר ראשון בסדרה

▪  ▪  ▪
אין כמעט בנמצא חומרים בעברית על פסיכולוגיה אבולוציונית. מכיוון שאני סבור שזהו אחד התחומים המדעיים המעניינים ביותר כיום, וכי סביר שהוא יתפוס מקום יותר ויותר בולט באקדמיה, ראוי היה לדעתי לכתוב עליו בצורה שיטתית. אין פה שום כוונה להקיף את כל הנושא כי זה פשוט לא מעשי. יש עשרות ספרים ואלפי מאמרים בנושא הזה, ואין סיכוי שאצליח להקיף את כל העושר הזה. המטרה היא לתת היכרות בסיסית עם התחום, ובהמשך אני אכתוב על נושאים נוספים הקשורים אליו. אני אשתדל לכתוב בצורה פשוטה ולא אקדמית, תוך הנחה שאין לכם שום ידע מוקדם בנושא.

חלק ממה שאני כותב פה הופיע בצורה זו או אחרת ברשת וחלק יהיה חדש לחלוטין. החלטתי מטעמי נוחות (וכדי לא להכביד עליכם יתר על המידה), לחלק את הנושא לכמה חלקים. החלק הראשון ידון בעקרונות כלליים של הפסיכולוגיה האבולוציונית, החלק השני יעסוק בדוגמאות ספציפיות של התחום, החלק השלישי יהיה תשובה לביקורת הרבה שיש על התחום והחלק הרביעי יהיה תיאור של מקרה מבחן שעורר סערה זוטא לאחרונה בקרב מבקרי התחום בעקבות מאמר שהופיע לאחרונה, ואני אשתדל להראות למה הביקורת לא נכונה ומה אפשר להשליך ממנה על התחום כולו.

סקירה הסטורית קצרה (כי חייבים להבין מאיפה באנו)

שורשי הפסיכולוגיה האבולוציונית ארוכים כשורשיה של האבולוציה עצמה. למעשה דרווין עצמו יכול בקלות להיחשב לפסיכולוג האבולוציוני הראשון, כי הוא התעניין בהשפעת האבולוציה על התנהגות האדם. הוא עשה זאת בעיקר בשני ספריו שיצאו לאחר פירסום "מוצא המינים": The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex ו-The Expression of the Emotions in Man and Animals.

במשך המאה ה-20 היה קונראד לורנץ ומחקריו באתולוגיה המבשר הראשון של התחום, אבל התחום לא צבר תאוצה עד שאדוארד וילסון, אנטמולוג (חוקר חרקים) נודע פירסם את הספר "סוציוביולוגיה: הסינתיזה החדשה" ב-1975. הספר שדן בבסיס הביולוגי של התנהגות חברתית (תחום התמחותו של וילסון), לא היה מקבל תשומת לב רבה מעבר לאקדמיה אלמלא הפרק האחרון שלו. כל הפרקים בספר מלבד האחרון, עסקו בהתנהגויות חברתיות של חיות. הפרק האחרון עסק בבני אדם ועורר סערה גדולה. אני אתייחס לטענות שהספר עורר בהמשך, כי במידה רבה ההתנגדויות הללו עדיין קיימות היום. שנה אחר כך, פירסם הזואולוג הלא ידוע באותם ימים, ריצ'ארד דוקינס, את ספרו "הגן האנוכי", חולל סערה בעצמו ופתח את הדרך להסברים אבולוציוניים להתנהגות בני אדם.

המונח סוציוביולוגיה היה המונח המקובל בסוף שנות ה-70 ושנות ה-80 לתיאור ההשלכות האבולוציוניות להתנהגות האדם. אבל חוקרים בתחום חשו יותר ויותר שלא בנוח להשתמש במונח לתיאור עבודתם, מכיוון שרבים בילבלו אותו עם הסוציוביולוגיה המסורתית, שהתייחסה לבעלי חיים אחרים. סוציוביולוגיה המסורתית התייחסה בעיקר למערכות ביולוגיות חברתיות, והתחום החדש עסק בכל ההשפעות האבולוציוניות להתנהגויות של בני אדם. בנוסף, המונח סוציוביולוגיה היה מאוד טעון, ושימש כ"סדין אדום" למבקרי התחום (בעיקר מסיבות פוליטיות). היה צורך למצוא מונח חדש, ובשנת 1992 עם פירסום ספרם של ג'ון טובי, לידה קוסמידס, וג'רום בארקו The Adapted Mind, הוכנס לשימוש המונח פסיכולוגיה אבולוציונית שנמצא בשימוש עד היום.

בהערת אגב, חשוב להזכיר שבד בבד עם התפתחות הפסיכולוגיה האבולוציונית, התפתח תחום מקביל שנקרא אקולוגיה התנהגותית אנושית. אקולוגיה התנהגותית אנושית צמחה כהמשך ישיר לאקולוגיה התנהגותית, תחום מבוסס היטב במיינסטרים של הביולוגיה. אקולוגיה התנהגותית עסקה בכל מיני מודלים לחיזוי התנהגויות של חיות באקולוגיות משתנות. האקולוגים ההתנהגותיים האנושיים, לקחו את אותם מודלים שעבדו על חיות והשליכו אותם על בני אדם. עם הזמן הם שיכללו את המודלים הללו והמציאו מודלים חדשים אבל עיקרון העבודה נשאר זהה. ההבדל העקרוני בין אקולוגיה התנהגותית אנושית לבין פסיכולוגיה אבולוציונית הוא שאקולוגיה התנהגותית אנושית חוקרת חברות של ציידים לקטים ומתמקדת בסביבה הייחודית שבה הם חיים (למשל, כיצד הם בוחרים את מזונם).

פסיכולוגים אבולוציוניים מתמקדים בחברות מודרניות ויוצאים מתוך הנחה שהמוח האנשים דומה בכל מקום ובכל חברה ולכן אנשים חושבים עקרונית בצורה דומה, בלי קשר לחברה או לסביבה הספציפית שבה הם חיים. בשנות ה-80 שתי הדיסיפלינות הללו התפתחו בנפרד, תוך חילוקי דיעות ולעיתים אף עוינות ממש, למרות שנקודת המוצא האבולוציונית שלהן דומה. כיום, רב המשותף על השונה בין התחומים הללו והם חיים בשלום זה עם זה עד כדי כך שחוקרים בתחום אחד עורכים מחקרים שפעם היו קיימים רק בתחום השני ולהיפך.

אז מהי פסיכולוגיה אבולוציונית?

אחרי ההקדמה המעט ארוכה הזו, הבה ניגש לעניין עצמו. מה היא בעצם פסיכולוגיה אבולוציונית? פסיכולוגיה אבולוציונית היא בעצם צרוף של שני תחומים שונים: פסיכולוגיה קוגנטיבית ואבולוציה. באופן כללי התחום עוסק בצורה שבה מיליוני שנים של אבולוציה השפיעו על ההתנהגות, הרגשות והמחשבות של בני האדם. במילים אחרות, בני אדם נולדים עם "סט" מסוים של יכולות ומיגבלות שקשורות לעצם העובדה שהם בני אדם שעברו אבולוציה. כמו שיש מיגבלות פיסיקליות שלא מאפשרות לאנשים לעוף, כך יש שורשים אבולוציוניים שמאפשרים להם בפוטנציה לעשות דברים מסוימים אבל לא אחרים. חשוב להבהיר, ש"סט" היכולות והמיגבלות הללו הם רחבים מאוד ותלויים במידה רבה ב"קלט" מהסביבה. כלומר, דברים מסוימים יכולים לבוא לידי ביטוי בסביבה אחת אבל לא באחרת, או שיהיו ואריאציות שונות כתלות בסביבה אבל העקרונות נשארים זהים. למשל, לכל בני האדם יש מוכנות ביולוגית לקלוט שפה, אבל איזו שפה הם ידברו תלויה לחלוטין בסביבה שבה הם גדלו. הגמישות שבה תכונה מסוימת תבוא לידי ביטוי מוגבלת בהרבה מקרים לתקופות מסוימות בחיים, שהן התקופות ה"רגישות" שבה הקלט יעבוד בצורה הטובה ביותר. כל תינוק יכול לקלוט בקלות כל שפה, אבל בגיל מבוגר הרבה יותר קשה ללמוד שפות חדשות וזה נעשה בצורה הרבה פחות טבעית.

הנחת המוצא של הפסיכולוגיה האבולוציונית היא שבמשך מיליוני שנה אנשים חיו בחברות של ציידים לקטים, ודרכי ההתנהגות והחשיבה שלהם עוצבו בתקופה זו. התקופה נקראת התקופה הפלייסטקונית, שהיא עידן גיאולוגי של כמיליון שנה שבו אבות אבותינו חיו בסוואנה, והמוח עוצב בתגובה לחיים באותה סביבה. הרגשות, התנהגויות וההעדפות שלנו עוצבו כדי לתת פתרונות אדפטיביים לסביבה. התרבות האנושית קיימת כמה אלפי שנה ואין היא יכולה להיות בעלת השפעה ממשית על הגנים שלנו ועל האדפטציות הללו, למרות שיש כמובן השפעות תרבותיות חזקות היום, והפסיכולוגיה האבולוצינית אינה מתעלמת מהן.

נקודה נוספת שחשוב להבהיר היא שהשפעות אבולוציוניות עובדות בממוצע. המגוון האנושי הוא גדול, ותמיד יהיו אנשים שיגיבו בצורה שונה לאותם גירויים שאדם אחר נחשף אליהם, בגלל הבדלים אינדיבידואליים מולדים, וגם בגלל שלכל אדם יש נסיבות חיים ייחודיות שאינן משותפות לשום אדם אחר. אפילו תאומים זהים שגדלים באותה סביבה יהיו שונים במידה זו או אחרת, כי החוויות שעברו אף פעם לא זהות לחלוטין.

זה מוביל אותי לדבר על אחת ההבחנות ההכרחיות ביותר להבנה אמיתית של הפסיכולוגיה האבולוציונית, ההבחנה בין גורמים אולטימטביים (Ultimate mechanisms), לגורמים מקורבים (Proximate mechanisms). מה זה אומר? גורמים אולטימטביים הם גורמים שהובילו להתפתחות שלנו כבני אדם. ככל בעל חי בטבע, בני אדם עברו אבולוציה שייחודית רק להם (וחלק ממנה כוללת תהליכים אבולוציוניים שונים לגברים ונשים). גורמים מקורבים, הם התהליכים שעוברים על כל אחד מאיתנו ומשפיעים על מהלך החיים הייחודי שלנו. לכן, כשמנסים להבין את הסיבה להיווצרות תופעה מסוימת, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו האם מדובר בגורם אולטמטיבי או בגורם מקורב.

דוגמא טובה להדגמת ההבדל בין גורמים אולטימטביים למקורבים הם הבדלי הגובה הממוצעים בין גברים ונשים. גברים גבוהים בממוצע מנשים בכל חברה בעולם. הפסיכולוג האבולוציוני הנודע דיוויד באס מספר, שהוא שאל את הסטודנטים שלו, בקורס פסיכולוגיה אבולוציונית, למה קיימים ההבדלים הללו. אחד הסטודנטים הצביע ואמר: "בגלל שלגברים יש עצמות ארוכות יותר!". זו כמובן תשובה מעגלית שיותר מתארת את העובדה שגברים גבוהים מנשים מאשר נותנת הסבר כלשהוא. התשובה האולטימטבית לשאלה הזו תהיה נעוצה באבולוציה השונה של גברים ונשים (למשל, תחרות תוך מינית גברית חזקה יותר, ובחירת בן זוג בררנית יותר אצל נשים - נושאים שעוד נחזור אליהם בהמשך). הסבר הזה הוא אולטמטיבי כי הוא משותף לכל החברות בעולם ולכל בני אדם באשר הם. מצד שני, הסבר מקורב יהיה כזה שינסה להסביר למה גברים במדינות מערביות גבוהים יותר מגברים במדינות מתפתחות, או למה גבר מסוים בחברה מסוימת גבוה מגבר אחר. הסיבות הללו קשורות ספציפית לדרך שבה התפתחו האנשים במקום המסוים ויכולה להיות קשורה לשלל גורמים כמו תורשה, תזונה, אקלים וכו'.

התיאוריה המיחשובית של המוח

האדפציות שעליהן מתבססת הפסיכולוגיה האבולוציונית נקראות דומיינים מיוחדים (Domain specific) והם מהווים מהפיכה מושגית בפסיכולוגיה המסורתית. הפסיכולוגיה האבולוציונית יוצאת כנגד מה שהיה מקובל במשך שנים כמודל הסטנדרטי של מדעי החברה. המודל הסטנדרטי הניח שהמוח האנושי גמיש מאוד לקלטים מהסביבה ושיש לו רק יכולות למידה כלליות (Domain general). לעומת זאת התיאוריה המיחשובית של המוח מדגישה את סכימות החשיבה הספציפיות שאנשים נולדים איתם או מפתחים במהלך חייהם (וזאת יש לזכור: לא כל השפעה אבולוציונית באה לידי ביטוי בלידה. למשל, התפתחות מינית היא תופעה ביולוגית מובהקת שמתחילה רק בגיל העשרה), כאלו שנתנו פתרונות אדפטיביים בתקופה הפלייסטקונית. הפתרונות הללו, באופן כללי, עזרו לאנשים בהישרדות או נתנו להם עדיפות בבחירת בני זוג, ולכן הם מועילים לאורך זמן. מאוד יכול להיות שבסביבה מודרנית הם יראו חסרי היגיון (או לא אדפטיביים). אבל דווקא בגלל חוסר ההיגיון הזה, אנחנו יכולים ללמוד הרבה על תהליכי החשיבה האנושיים. וברגע שמבינים את ההיגיון האבולוציוני שעומד מאחורי התנהגויות או מחשבות מסוימות, העולם שלנו יראה יותר הגיוני.
אני אביא כמה דוגמאות לנושא בהמשך. באנלוגיה למחשב אפשר לומר שהמוח עבר תהליך של מודולריות. כלומר הוא מורכב מהרבה מאוד מודולים שעוצבו למלא תפקידים מיוחדים, בדיוק כמו שלכל רכיב במחשב יש תפקיד. כמובן, שמוח האדם מורכב הרבה יותר מזה של מחשב והרבה מהמודולים שבו חופפים ופועלים בשיתוף פעולה עם מודולים אחרים.

סיכום החלק הזה

פסיכולוגיה אבולוציונית היא מעין "דיסיפלינת על" שאינה מוגבלת לנושאים מסוימים, ומהווה למעשה ראיית עולם כוללנית שאפשר לישמה בכל דיסיפלינה פסיכולוגית (או מדעי החברה בכלל). אם החלוקה המסורתית בפסיכולוגיה הייתה לפי תחומים כמו קוגנטיבית, חברתית, התפתחותית, קלינית וכו', אז הפסיכולוגיה אבולוציונית יכולה לתרום להבנה של כל אחד מהם. כך למשל, פסיכולוגים חברתיים שעוסקים בנושאים כמו זולתנות (אלטרואיזם) ירוויחו הרבה מאוד אם יתעניינו בשורשים האבולוציוניים של התופעה. אם נחזור להבדלים בין גורמים מקורבים לאולטימטביים, אפשר לומר בהכללה גסה שרוב הפסיכולוגים עוסקים בעיקר בסיבות מקורבות לתופעות ומתעלמים מהגורמים האולטימטיביים שלה.

התחום של פסיכולוגיה אבולוציונית מאוד אינטרדיסיפלינרי (בין נושאי, ששייך לתחומים רבים) במהותו ולא מוגבל רק לפסיכולוגים. יש הרבה אנתרופולגים, ביולוגים, כלכלנים וסוציולוגים שעוסקים בו. כל אחד מהם תורם את הזווית הייחודית לו. למשל, אנתרופולוגים יתמקדו בחקירת חברות של ציידים לקטים, פסיכולוגים יחקרו חברות מודרניות וכו', אבל לכולם משותפת הנחת היסוד שעקרונות אבולוציונים מנחים את ההתנהגות האנושית. בפועל, חוקרים מתחומים שונים מתערבבים זה בזה ואפשר לראות פסיכולוגים שיוצאים לעבודת שדה אנתרופולוגית או אנתרופולוגים שעורכים ניסויים במעבדה.

מכיוון שמדובר בתחום רחב, רצוי למי שמעוניין לעסוק בו, שיתעניין בתחומים שמחוץ למחלקה שלה הוא שייך. למשל, אם אתה פסיכולוג רצוי שתדע קצת ביולוגיה, אם אתה אנתרופולוג, לא יזיק להתעניין בשיטות מחקר של פסיכולוגים וכו'. כמובן שסביר שתהיה מומחה גדול יותר בתחום אחד מרכזי, אבל לשם כך נועדו שיתופי פעולה בין מחלקתיים. אחת הרעות החולות של האקדמיה המסורתית, היא חוסר התיקשורת בין דיסיפלינות שונות בתוכה. חוקרים באותה אוניברסיטה יכולים לעסוק באותו הנושא ממש, בלי להבין אחד את השני, או אפילו גרוע מכך, בלי לדעת אחד על קיומו של השני. לרבים עדיין נראה השילוב בין פסיכולוגיה ואבולוציה ביולוגית כמוזר, אבל כיום יש עשרות דוגמאות לשילובים של דיסיפלינות מדעיות, שעד לא מזמן הזיווג ביניהן נראה לא הגיוני. כמה דוגמאות מהעת האחרונה: אסטרופיסיקה, אסטרוביולוגיה, כימיה אטמוספרית, ביוכימיה, ביוגיאוגרפיה, ביופיסיקה, ביולוגיה כימית, גיאופיסיקה, גיאוכימיה, כימיה פיסיקלית ועוד.

ישנם גם הרבה תחומים שמשיקים לפסיכולוגיה האבולוציונית ושהכרה שלהם יכולה לתרום לשני הצדדים (מה שמוביל להרבה שיתופי פעולה בין אנשים מהתחומים הללו). תחומים קרובים כמו נוירופסיכולוגיה, נוירואנטומיה, פסיכופיזיולוגיה, קוגניציה נוירומדעית (Cognitive Neuroscience) לימודי המוח ואחרים, תורמים ,תרומה חשובה לפסיכולוגיה האבולוציונית ומשלימים אותה. כשמדברים על מחקרים בבני אדם, העיסוק בהם נעשה ברמות שונות. פסיכולוגים אבולוציוניים מתרכזים בעיקר בההתנהגות, רגשות ומחשבות גלויות, אבל התחומים האחרים יכולים לתרום באספקטים אחרים (גנטיים, מבנה המוח וכו'). מחקרים משני התחומים יכולים לחזק או להפריך תיאוריות מכל תחום בנפרד.

המאמר פורסם ב"הומו סאפיינס" - הבלוג של גיל גרינגרוז

הכותב הוא פסיכולוג אבולוציוני, סקרן, ספקן, פילוסוף חובב, ותומך נלהב בחשיבה.
תאריך:  16/03/2007   |   עודכן:  16/03/2007
גיל גרינגרוז

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פסיכולוגיה אבולוציונית
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
info123
17/03/07 00:49
2
ג. אביבי
17/03/07 10:23

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
לא פעם מגיעות לקליניקה שלי נשים המבקשות לרדת במשקל - לרוב מדובר בנערות צעירות בתחילת שנות העשרים לחייהן - והן אינן שמנות כלל. בדרך כלל מתלווה לביקור סיפור על ניסיונות חוזרים ונשנים לעשות דיאטות כאלו ואחרות, אך ללא הצלחה. לא פעם אני מתקשה להסתיר את הפתעתי מבקשתן.
16/03/2007  |  דנה אברמוביץ  |  מאמרים
החורף בשווייץ בושש השנה לבוא, ובמחצית חודש מארס חגיגת הסקי ב"גגה של אירופה" עדיין בעיצומה. תיירי המגלשיים המושבעים נושמים, סוף סוף, לרווחה: פסגות ההרים עוטות שלג למכביר והטמפרטורות בהן יורדות הרבה אל מתחת לאפס.
16/03/2007  |  ראובן לייב  |  מאמרים
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, כינסה כתבים (14.03.07), ובפניהם הלינה על קמפיין, כביכול, המתנהל נגד מערכת המשפט. לטענתה, גורמים מסויימים, ובהם שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, יחד עם גורמים פוליטיים ותקשורתיים, חברו יחדיו כדי לפגוע במערכת המשפט, ולקצץ בסמכויות השופטים, ובעיקר במנדט של שופטי בית המשפט העליון. ביניש הודיעה כי היא תאבק למען מערכת משפט עצמאית, וכדי שמערכת זו לא תהיה תלויה, במידה רבה, בשר המשפטים.
16/03/2007  |  יואב יצחק  |  מאמרים
על ספו של חודש ניסן, חודש הגאולה, חשבנו שכדאי לברר לעצמנו את רעיון הגאולה. רגע, הרי לא פעם בעבר כתבנו על הגאולה, אז מה שוב? ובכן, א' היא עדיין לא באה, וב' גם חודש הגאולה חוזר ובא אלינו מדי שנה, ומן הראוי להתייחס אליו בכבוד הראוי.
16/03/2007  |  נסים ישעיהו  |  מאמרים
הגמרא מספרת על "נוכרי" שבא אל הלל הזקן וביקש כי ילמד אותו את "כל התורה כולה... על רגל אחת". השיב לו הלל: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך - זו היא כל התורה כולה". דברי הלל הם ביטוי למצוות "ואהבת לרעך כמוך". מצווה זו, כך קבעו שופטי בית הלורדים באנגליה, היא הבסיס לדיני הנזיקין.
16/03/2007  |  עו"ד חיים קליר  |  מאמרים

פורומים
חברה ומשפחה
מדע
כתבות מקודמות
אלכס לוי
לאודר: פתרון "שתי מדינות" - בהישג יד
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט