הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   כלכלה/עסקים  ממשל  רכב/תחבורה    |  שתף:    |    |    |  
פורומים
כלכלה/עסקים
ממשל
רכב/תחבורה
ביטוח ופיננסים
שיווק מחלקה ראשונה
קלאב הוטל
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 קסלמן וקסלמן PwC Israel
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
אל תשלמו יותר לרואה החשבון
04/08/2014   |   רו"ח ירון מאירי
 
 
 
"חברות הכימיקלים באירופה מסתגלות לזמנים משתנים"
04/08/2014   |   KPMG סומך חייקין
 
 
 
מלחמה צפויה מראש
04/08/2014   |   עו"ד חיים שטנגר
 
 
 
על קנאה, תאווה וכבוד
04/08/2014   |   ד"ר יחילאל שבי
 
 
 
נתניהו מנהל סכסוך ולא פותר אותו
04/08/2014   |   איתן קלינסקי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
מי רוצה להיות מיליונר?

הבסיס להצלחתן הפיננסית של חברות הליסינג אינו מסחרי ולבטח שלא מקצועי חברות אלה ומקימיהן קיבלו - מתוך חדלון וכשלון מנהיגותי של "החתול השומר על השמנת" - מענק השווה מיליארדים מתוך ה-"אוצר" השייך לכולנו

▪  ▪  ▪
התנהלות המדינה ביחס לנושא שווי השימוש והליסינג התפעולי מזכירה סגנון ניהול של מדינה מלוכנית מהמאה ה-17, המשחקת בקניין ובפרנסת נתיניה באופן ציני. כאז כן עתה, מדובר על מאבק של "מיליונרים", ששיטת עשיית הכסף "החדשנית" שלהם מלהיבה חלק קטן בלבד מהאוכלוסיה ולרוב גורמת לאסון כבד ליתר הנתינים.

כבר לפני כ-300 שנה הבין העולם המערבי ששיטות התעשרות מסוג זה יש לבקר ולמתן, כיוון שהן פוגעות במרקם הכללי של החיים הכלכליים ובכבודם העצמי של רוב האזרחים וזאת עוד מבלי להיכנס לדיון רחב בנושאים כגון זיהום האויר, בטיחות הרכבים, ערך הרכב וכד', שהינן תופעות לוואי פסולות שמביא הליסינג התפעולי.

את הבסיס האנלוגי מספק סיפורו המדהים של ג'ון לאו, "המיליונר" מהמאה ה-17 - מהמר, רודף שמלות, רוצח, וגאון פיננסי ששינה את הכלכלה המודרנית ואת הדרך שבה אנו עושים עסקים: בשנת 1694, ג'ון לאו, מהמר סקוטי צעיר נאה והולל, נאלץ להימלט מהעיר לונדון. הייתה לו סיבה טובה לברוח; הוא הרג את יריבו לדו קרב והואשם ברצח. במהלך החיים כנווד המתפרנס מהימורים בכל רחבי אירופה, התגבש במוחו רעיון מדהים; בתקופה שבה העושר נמדד וסחר במטבעות של כסף או זהב - ומלאי המטבעות לא הספיק כדי לממן חצרות מלוכה ראוותניות, ובוודאי שלא את המסחר המתרחב - הבין לאו כי הבעיה הבוערת היא מסחר במזומנים.

אם אפשר יהיה לייצג הון בנייר, והנייר יגובה בנכסים, כי אז ניתן יהיה להשתמש בו שוב ושוב וכך שיטת האשראי תייצר הזדמנויות עסקיות אדירות. רעיון כה מהפכני עורר כצפוי התנגדות חריפה אבל לאו התעקש, סחף אחרין את חצר המלוכה, ובשנת 1716, בגיבויו של המלך לואי ה-15, הוא מייסד את הבנק הצרפתי הראשון שמנפיק שטרות של כסף, כמו כן הוא מקים חברת סחר שמעשירה אותו ואת בעלי המניות שלה מעל ומעבר לכל דמיון; עד כדי כך עצום היה העושר שצברו, עד כי נולדה מילה חדשה כדי לתאר אותם "מיליונר"! את הטלטלה והטירוף שהולידה השיטה החדשה לא צפה איש. אביונים התעשרו, רוזנים איבדו את רכושם. סוחרים קנו ארמונות ונזרקו אל הרחוב כעבור ימים ספורים. ג'ון לאו, שרבים ראו בו אחראי למפלתם, שוב מצא את עצמו בסכנת חיים. (תקציר לספר "המיליונר", מאת: ג'נט גליסון).

נראה כי אותו לאו, חזר לחיינו בדמות ישראלית, שהמציאה את שיטת גלגול הכספים החדשנית: "ליסינג תפעולי". לידיעתכם - הסיפור ההיסטורי אמיתי לחלוטין. אותו לאו, ה-"מיליונר", הצליח, בשנים ספורות, למוטט את כלכלת צרפת ולהוביל אותה לאסון כלכלי. הבסיס להצלחתן הפיננסית של חברות הליסינג אינו מסחרי ולבטח שלא מקצועי. חברות אלה ומקימיהן קיבלו - מתוך חדלון וכשלון מנהיגותי של "החתול השומר על השמנת" - מענק השווה מיליארדים מתוך ה-"אוצר" השייך לכולנו.

תופעת הליסינג התפעולי הינה פגומה ולקויה

בשלוש השנים האחרונות, מרבית הרכבים החדשים שנרכשו במדינת ישראל, נרכשו והינם מתופעלים ע"י חברות הליסינג. כפועל יוצא, שיעור הולך וגדל של רכבים הנעים על כבישינו נמצאים במהלך תקופת הליסינג התפעולי או שהינם "ניצולי" תקופה זו (לרוב-בת 3 שנים). אל מול תופעה מתגדלת ומשמעותית זו, עומדים דומם וחסרי אונים הגופים השלטוניים, בהיעדר חקיקה ובהיעדר אכיפה. תופעת הליסינג התפעולי צמחה על קרקע פגומה, של עיוות מיסויי המאפשר ומעודד את קיומה. תופעה זו הינה פסולה ולקויה הן בהיבטיה הכלכליים-גרידא והן בהיבטים הנוגעים לשוק הרכב בכללותו. במהלך שנות קיומו והתחזקותו של הליסינג התפעולי הסתבר אל נכון, כי שיטה זו אינה יכולה להיות רווחית לחברות הליסינג אלא אם יישומה כרוך ביצירת עוולות מסוגים שונים כלפי ציבורים שונים:

  • העיוות המיסויי: הטבת מס א-סוציאלית ובלתי שוויונית הניתנת לבעלי שכר גבוה בלבד; נוצרת פגיעה כלכלית במי שהרכב אכן ובאמת משמש אותו לעבודה ולהפקת פרנסה. להטבה מיותרת זו, שהמדינה מתנדבת משום מה לממן-יש מחיר.

  • הלימות ההון: חברות הליסינג התפעולי פועלות בהון עצמי נמוך ובמינוף גבוה ומגלגלות כספים שלרוב אינם שלהן אלא של הגופים הפיננסיים הנותנים להן אשראי (ידוע לנו על חברת ליסינג שהונה העצמי אינו עולה על 12% מסך התחייבויותיה!). כתוצאה מכך, מרחפת מעל ראשן סכנת קריסה תמידית, סכנה המתממשת מעת לעת, (ראה מקרה חברת ההשכרה והליסינג "קאר אנד גו", אשר פשטה את הרגל, לאחר הנפקה בורסאית של אג"ח בשווי 32 מיליון ש"ח). בהיעדר פיקוח ורגולציה על ההון (כגון זה המתבצע למשל מול חברות הביטוח, מאז קריסת "הסנה") - קיימת "חגיגת" גלגול כספים שמזיקה למשק כולו וכאשר חברת הליסינג קורסת - הציבור משלם את המחיר.

  • יבואני הרכב: פגיעה בתחרות בין יבואני הרכב (שלושה יבואני רכב בלבד משווקים מעל כ-50% מכלל הרכבים הפרטיים הנמכרים בשוק); החלשת הקשר המסחרי ויכולת העמידה והמיקוח של יבואני הרכב "החלשים" אל מול יצרני הרכב אותם הם מייצגים בארץ - עובדה זו מקשה עליהם לסחור ולהעניק מחירים טובים יותר ללקוחותיהם (פגיעה בלקוחות).

  • הצפת השוק ברכבים מדגמים מסוימים בלבד ולרוב בעלי מקדמי בטיחות נמוכים: שוק הרכב מקבל יותר ויותר את פני ההזמנות שבוחרות לערוך חברות הליסינג התפעולי אצל יבואני הרכב.

  • אחזקה לקויה: תכתיב-העל של חסכון בעלויות לצורך שמירת התחרותיות מכתיב הסתפקות במועט שבמועט עד כדי פגיעה של ממש באיכות ובטיב הרכב וברמת בטיחותו הפאסיבית והאקטיבית. זאת, הן ברמת האחזקה השוטפת, הן ברמת החלפים המותקנים ברכבים והן ברמת התיקונים לאחר תאונות (נזכיר כי רכבים אלו אינם מבוטחים בביטוח מקיף). מוסכים העובדים עם הליסינג התפעולי נאלצים להיכנע לתכתיבים מקצועיים הנגזרים משיקולים כלכליים בלבד, ונכנסים למעגל שוטה של עבדות כלכלית, רמה מקצועית ירודה והיעדר כדאיות לתיקונים איכותיים. חברות הליסינג מעודדות ומכתיבות שימוש בחלקי חילוף זולים, שלעיתים קרובות אינם עומדים בתקני האיכות וההתאמה הנדרשים ונופלים באיכותם מאלו שהתקין היצרן. כתוצאה, נגרמים כשלים במערכות הרכב - בלימה לא טובה, הרס של מנועים ומכלולים, שימוש בצמיגים שאינם תקינים ו/או שאינם מתאימים לשאר צמיגי הרכב, חופש במתלים, שבר וחופשים במסבי גלגלים, מערכות קירור מנוע, נוזלים שאינם מתאימים, מערכות מיזוג אויר, פגיעה באיכות האוויר המסתחררת ברכב ועוד. כפועל יוצא, נוצרת הצפת השוק בחלקי חילוף זולים ושאינם ראויים להתקנה ברכב. המציאות מראה, כי רכב שתוחזק בליסינג תפעולי נופל בהרבה בערכו באיכותו ובבטיחותו מרכב שתוחזק באופן פרטי, כאשר כמות רכבים אלו עולה, אנו עדים להורדה מאסיבית ומאולצת של סטנדרט האיכות והבטיחות אליו אנו שואפים בתור חברה מתוקנת.

  • הגברת הביקוש לחלפים משומשים ועידוד גניבות רכב: בתנאי הפקר אלו, ובהיעדר ביטוח מקיף, קיים אינסנטיב חזק לשיקום רכבים שערך נזקם מעל 60% ("טוטאל-לוס") או שאינם ראויים לחזור לכביש. תופעת הלוואי - לצורך השיקום דנן נוצר ביקוש לחלפים משומשים ובכך מתרבה כמות גניבות הרכב (ראה חוק סימון חלפים משומשים המתחיל להתישם בימים אלו ע"י יחידת אתגר של המשטרה. החוק קושר במפורש בין שיקום רכבים שאינם ראויים לכך לבין גניבות הרכב).

  • הנזק נמשך גם כשהמכונית יוצאת מרשות חברת הליסינג: רכבים אלו נמכרים בשוק החופשי כרכבים משומשים הממשיכים לסכן את אלו שרכשו אותם, ושנופלים באיכותם מרכבים מקבילים שמקורם בבעלות אחרת. פעמים רבות אין הרוכש מודע למצבו האמיתי של הרכב בין מפאת חוסר גילוי ובין מפאת שהעסקה מתבצעת בתיווך סוחרי מכוניות.

  • נזק כלכלי ישיר לכלל ציבור בעלי הרכבים: אלו הרוכשים רכבים חדשים, רוכשים אותם ביוקר ואינם נהנים מההטבות להן זוכות חברות הליסינג, ונאלצים לממן מכיסם סיבסוד צולב שעושים יבואני הרכב; הרכבים המשומשים שמקורם בליסינג התפעולי סובלים מעלויות אחזקה גבוהות ומירידת ערך גבוהה במיוחד; פוליסות הביטוח המקיף מתייקרות בגין הפיחות במספר הפוליסות (סיבסוד צולב);

רפורמה קרובה בשוק הליסינג

לאחרונה, נתבשרנו כי משרד האוצר החליט לערוך רפורמה בשוק הליסינג ולהעלות את שווי השימוש. היתרון בהעלאת שווי השימוש לעצמאים רבים וכן לכלל הציבור - ברור, וטוב על כי גם משרד האוצר, האמון מחד על שמירת ה-"אוצר", ומאידך - על חלוקתו ההוגנת בין פלחי הציבור השונים - הבין זאת. הליסינג התפעולי הינו שיטת ניהול כספים פסולה ומעוותת אשר הביאה את עם ישראל למצב בו ציבור X מקבל הטבה על חשבון ציבור Y, כל זאת דרך "צד ג'" (=הרכב כהטבת שכר) ובאמצעות "צד ד'" (=חברות הליסינג) - המוציא לאור והמיישם. האוצר חפץ ביקרו של ציבור מסויים? שיעניק את המענק באופן ישיר!.

אלא כפי שברגיל מתנהלים הדברים במדינתנו - גם החלטות חשובות ונחוצות שמתקבלות - מתפוררות, ננגסות ומתעקרות מתוכן בדרך למימוש: שווי השימוש אומנם יעלה, אך במידה מוגבלת ובפריסה למשך מספר שנים (ומי אשר יידע מה עוד יעוללו להחלטות השר, חברי ועדת הכספים בכנסת, שכידוע נהנים מעיוות המיסוי הנ"ל בעצמם...).

מעניין לא רק מדוע לקח למשרד האוצר זמן רב כל כך להיווכח ולפעול בעניין העוול הזועק הזה, אלא גם מדוע - היות וכבר הכיר בעוול - אינו עושה לגדיעתו באחת, אלא נותן לחברות הליסינג אורכות חסד והנחות שהציבור, מצידו, לא זכה להן. בהצעת הרפורמה הנוכחית קיימים שני פגמים מהותיים אשר לא רק שמעקרים אותה מכל תוכן, אלא יש בהם אפילו כדי להרע את המצב הנוכחי:

א) שעור העלאת שווי השימוש המוצע ביחס לרכבים מסוג 2, שהינם הרוב המכריע של רכבי הליסינג התפעולי - יועלה במאות שקלים בודדות, בשיעור שאין בו כדי להשפיע על עצם רכישת רכב הליסינג ונתינתו לעובד לצורך שימושו הפרטי. נזכיר, כי אחת ההטבות הכרוכות ברכב הניתן לעובד הינה דלק ללא הגבלה. מהן, אם כך, מאות בודדות של שקלים?... המשמעות: בועת הליסינג לא תיפגע ותמשיך בפריחתה. כמות רכבי הליסינג התפעולי לא תפחת, וממילא לא תפחת גם כמות העוולות הצומחת למוסכים ולכלל הציבור כתוצאה מקיומה של בועה זו.

ב) ההצעה הינה גורפת ובלתי-מבחנת, באופן שמוצע כי שווי השימוש יועלה לא רק לשכירים המקבלים רכב לצורך שימוש פרטי, אלא גם לעצמאים ולמי שעושים ברכב שימוש לצרכי עבודה של ממש, ללא כל קשר לליסינג! המשמעות: השמת עוול חדש תחתי העוול הישן, ופגיעה בעסקים הקטנים ובאלו שבאמת משתמשים ברכבים לצורכי עבודה.

אם כך, הבעייה נותרה בעינה והיא: אופן מתן ההטבה, באמצעות גורם זר, הוא חברות הליסינג, שאינן אלא חברות לגלגול כספים. הרפורמה המוצעת בנוסחה הנוכחי אינה יעילה לפתרון הבעיה האמיתית, שהיא הליסינג ולא ההטבות לעובדים.

על נבחרי הציבור להעמיק את הבקרה והרגולציה בתחום הליסינג התפעולי וזאת במקביל להפחתות מיסים. פעולות אלו תסייענה לחידוש הסחר ההוגן והראוי בענף זה, לשיפור מערך האחזקה ורמת הבטיחות, ולמימוש השאיפה המתמדת להעלאת הסטנדרטים של העיסוק והעוסקים בתחום תחזוקת הרכבים. לכל הללו, תהיינה ללא ספק גם השלכות ישירות על המאמצים להפחתת מס' הנפגעים מתאונות דרכים בישראל.


הכותב הוא סא"ל (מיל.), בן 43, יו"ר אגוד המוסכים בישראל ובעלים ומנכ"ל משותף בקבוצת סוכנויות רכב ומוסכים מורשים. לוי פעיל ציבורית בתחום המוניציפאלי בירושלים, בפרויקטים לקליטת עלייה בשיתוף הסוכנות היהודית ומשרד ראש הממשלה וכן בתפקיד יו"ר פורום התיקון הבטוח.
תאריך:  19/03/2007   |   עודכן:  19/03/2007
רונן לוי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

תגובות  [ 2 ] מוצגות [ 2 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
צריך לפרק אותם
20/03/07 10:34
2
דני מתל אביב
20/03/07 11:06

רשימות קודמות
הדיון המגוחך בתוך הביצה הדתית על בחירת דיינים אורתודוכסיים חדשים, דומה לדיון האם לחייב בעל מכה להכות חלש יותר את אשתו, או שמא להתיר לו להכות חזק ואכזרי יותר. הרבנים הדתיים הלאומיים והחרדים רבים מי יקפח פחות או אולי יותר נשים מסכנות. הם מנהלים מאבק כוחני מי יהיה אחראי על החרמת נשים כפוסקות הלכה ומלשמש כדיינות. הם מתווכחים "לשם שמיים" כמובן, מי ימשיך לקדש בהלכה עקומה מצב בו בהכרח ייווצרו מקרי עגינות.
19/03/2007  |  יאיר רוטקוביץ'  |  מאמרים
חוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953, בסעיף 12, קובע: "יוקם ועד לעניני החינוך (להלן - ועד החינוך), אשר מספר חבריו יהיה לא פחות מחמישה-עשר. חברי הוועד יתמנו על-ידי השר, באישור הממשלה, כל אחד לתקופה של ארבע שנים. כחברי הוועד יתמנו אנשים פעילים בשדה החינוך, עובדים של משרד החינוך והתרבות שמספרם לא יעלה על 25% מכל חברי הוועד ומועמדים של רשויות מקומיות, מוסדות החינוך הגבוה והסתדרות המורים, מתוך רשימות שיוגשו לשר לפי בקשתו."
19/03/2007  |  איתן גנור  |  מאמרים
הלב מתמלא רחמים על מהות החיים של שרי אריסון. האישה העשירה הזו, מושא קנאתם של רבים וטובים, חיה את רוב חייה ב"אומללות" כדבריה, כשהיא נושאת בלבה כדור של עלבון שירה בה, בעודו בין החיים, אביה תד אריסון. מתברר כי העושר, עצום ורב ככל שיהיה, אינו יכול לשמש מרפא לכאב החותך, אף לא לעמעם את ייסורי הנפש.
19/03/2007  |  עמי דור-און  |  מאמרים
הממשלה השקיעה בקושי שעות ספורות בהחלטה אומללה שסיבכה אותנו במלחמה שנמשכה כחודש, הארוכה במלחמות ישראל (למעט מלחמת השחרור) במחיר 154 הרוגים, מאות פצועים, מאות בתים הרוסים ומאות אלפי פליטים. הממשלה הזאת, אינה מתביישת להתחבט ימים ארוכים, באמצעות ועדת שרים מיוחדת, האם זאת היתה בכלל מלחמה, וכדי שלא תהיה בעילום שם, מה השם הראוי לה.
19/03/2007  |  גורי גרוסמן  |  מאמרים
ערוץ החדשות הערבי "אל-ג'זירה" הפגיש בתכנית מיוחדת אשר שודרה ביום רביעי 14 בפברואר 2007, שניים ממנהיגי הדת הבכירים בעולם האסלאם: הד"ר יוסף אל-קרדאווי, מבכירי אנשי הדת המוסלמיים בעולם הסוני, ועמיתו, איש הדת השיעי הבכיר, השיח' עלי אכבר האשמי רפסנג'אני.
19/03/2007  |  שאול לוי  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
אהבת חינם חוזרת אלינו
04/08/2014  |  19:24  |  שלמה אבינר
‫נוהל קרונוס‬
04/08/2014  |  18:56  |  יוסי גורביץ
הסנאטור מקיין: מלאי טילי היירוט של ישראל הולך ואוזל
04/08/2014  |  18:04  |  אמיר אורן   |   אמיר אורן

עידן יוסף
רו"ח ירון מאירי
KPMG סומך חייקין
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |