אם יורשה עזמי בשארה להישאר באחת המדינות הערביות יהיו חייו קשים ויחסרו לו מנעמי החיים שהתרגל אליהם במדינה אשר האשים כי הוא מדוכא בה. במקום המשכורת הנדיבה של חבר הכנסת יקבל אולי בתחילה נדבת יד מאיזה שליט ערבי לצרכי תעמולה ולהכרה במאבקו נגד ישראל. אך מי שהתקבל בהתלהבות כל עוד היה מבקר מישראל המגדף אותה, לא יהיה תושב רצוי במדינה ערבית.
אחר שזכה ליהנות מלמודי דוקטורט באוניברסיטה העברית המפוארת והעולה על כל אוניברסיטות העולם הערבי, ולאחר שהגיע למעמד של חבר כנסת בעל חסינות, יהפוך בתור נוצרי לבן חסות (אבן אל ד'מה בערבית) של המוסלמים, נחות מהם וחייב לכבדם תמיד, נסבל במקרה הטוב ונרדף בזמן התפרצות קנאים. העריצים הערבים לא יאהבו אדם בעל חשיבה עצמית אשר עלול לומר דברים שאינם מסכימים להם, ושום שליט אינו אוהב מי שעלול לעורר מדנים ולגרור את המשטר להרפתקות בלתי רצויות.
הביקורים של עזמי בשארה במדינות האויב היו עבירה על חוקי המדינה אשר העונש עליה שולל את אזרחותו ומאליו את חברותו בכנסת, כפי שהסביר אריק באך באתר הזה ('בשארה איבד את אזרחותו', 1.4.07.).
המפגשים של עזמי בשארה ומשלחת המפלגה הלאומנית הערבית בל"ד עם מנהיגי סוריה והחיזבאללה בזמן מלחמת לבנון תוארו כדיונים והערכות מצב. במפגשים אלה יכלו מנהיגי האויב לשאל את אורחיהם ולקבל מהם דוח על כל שר וחבר כנסת, על אלופים, על הלוך הרוחות במדינה, על הכלכלה ועל החברה. המידע הזה אינו סודי, אך מה שידוע לחברי הכנסת הערבים הללו ממקור ראשון חשוב לסורים ולחיזבאללה מכל מידע חשאי, ורשתות רגול לא יוכלו לקנות כמוהו במיליוני דולרים רבים. נזכור כי לא מכבר התפרסם כי ראש המוסד לביטחון לאומי ומפקד אמ"ן בצה"ל הגישו לממשלה תשובות מנוגדות לשאלה אם פני אסד למלחמה בנו. אך בעוד אנו מגששים באפלה לדעת מה כונות הרודן הסורי, לאויב מידע מלא ומפורט עלינו.
במפגשים עם חברי בל"ד יכול אסד יכול לשמוע הערכות כמו איזה מנהיגים ישראלים ינהגו בתקיפות ומי יכנע לפניו, מה יתבע הציבור מן הממשלה, האם ישארו פרץ ואולמרט ולבני בתפקידיהם, ואם לא ישארו, מי יחליף אותם. הוא למד מה כוח העמידה של הממשלה והעם בישראל, מה נקודות התורפה ומה ישבור את רוחנו. הצטברות המידע וההערכות של כל אחד ואחד מחבורת בל"ד, ישמשו את בשאר אסד להחליט איך לנהוג נגד ישראל, כמה הוא יכול לאיים, אלו מנגינות ישמיע לפתות את מנהיגי ישראל, אלו ויתורים יוכל לסחוט בלא שיסתכן במלחמה, איך יוכל להפתיע, מה יקרה אם תפרוץ מלחמה.
חברי כנסת יודעים את סעיפי תקציב המדינה, מספר העניים ומספר בעלי המשפחות הגדולות, משכורות הקצינים ויכולים להסביר את מצב המשק הישראלי לאסד, טוב מכל המאמרים בעיתונות העברית והעולמית, ביחוד בשיחה בניב הסורי הפלשתיני המשותף לאסד ולחברי בל"ד. לעמת שפע המידע המפורט שיקבל אסד על כל הבט והבט של החברה והמדיניות והכלכלה והממשל הישראלים, נזכור כמה אנו מתקשים ללמוד מרחוק על האויב, ובמיוחד על המצב בסוריה הסגורה והמסוגרת. כמה מתחבטים גופי המודיעין למיניהם לפענח את החידה של צעדי האויב - מתי הוא משקר, מתי הוא אומר דבר ומתכוון להפוכו, כמה אפשר ללחוץ עליו, מה חוסנו ומה חולשותיו. מה מצב הכבישים באותה ארץ, כמה מכוניות נוסעות בין דמשק לחלב, לכמה זמן יספיק המזון בערים, כמה גדולה התלות ביבוא תרופות וסחורות מארופה ומארצות הברית דרך נמל לדקיה?
בזמן שלטון רבין וברק הסתמכה ממשלתנו על 'מומחים' למיניהם אשר מסרו כי חאפז אסד 'החליט החלטה אסטרטגית לבחור בשלום'. במציאות, התברר כי ההערכה היתה מהרהורי לבם של אנשי שלום עכשו והתבדתה במציאות. לעומת זאת באים ויוצאים חברי המשלחת של בל"ד במסדרונות הכנסת, מתהלכים בערי ישראל ובשווקיה ובקניוניה שומעים את מחשבות האנשים בה, נפגשים עם מעצבי דעת קהל ואישים מכל תחומי החיים, ובודאי יכלו להשמיע לאסד הערכות מדויקות.
אולי בעקבות אותן פגישות עם עזמי בשארה, השמיע שר החוץ של סוריה כמה רמזים עמומים וכוונן את דבריו במיוחד למילות מפתח הנעימות לאזניהם של שרי אולמרט ומסלקות מהם את שארית בינתם. עמיר פרץ וצפורה לבני כבר הזדרזו להציע להפקיר את הגולן, ורואים רצון שלום אצל סוריה, אף על-פי שסוריה לא הפחיתה את עוינותה, ולא את מעשי הטרור המתוכננים מבירתה בידי בני חסותה מנהיגי חמאס ולא חדלה לשלוח נשק לחיזבאללה.
לדברי מנהיגי בלד, הניח בידיהם בשארה מכתב התפטרות מן הכנסת לפני כמה חודשים והם לא הסכימו לקבלו. ודאי חוששים הם כי עזיבת בשארה תעורר את הצבור להבין כי הפתרון לבעיית אלה אשר אינם משלימים עם קיום המדינה הישראלית הוא במעברם מחוץ לארץ ישראל שם יוכלו לחיות בקרב אחיהם.
בשובם של חברי משלחת בל"ד מכמה מדינות ערביות סיפרו לעתון 'הארץ' כי בהיותם בדמשק חשו במיוחד כאלו היו בביתם, והסבירו כי מצאו שם אותה השפה, אותם השירים ואף אותם מאכלים. ובודאי אין פלא בכך, כי מעולם לא היתה זהות לאומית פלשתינית נפרדת מן הסורית. ההתייחסות של חברי הכנסת של בל"ד לסוריה, באה להזכיר כי הפתרון הטבעי למצוקת יושבי מחנות הפליטים הערבים הוא ישובם במרחבים העצומים והריקים של סוריה.
גם מי שטעה בעבר ואימץ את חזון בוש על מדינה פלשתינית היה צריך להתפכח לאחר הקמת ממשלת החמאס בעזה. הפיתרון למצוקת העקורים במחנות הפליטים בעזה ובג'נין אינו בתוספת הכרזה רשמית על מדינה ערבית שם, אלא בהעברתם לישובי קבע. חברי הכנסת של בל"ד מראים לנו כי המקום לישובם הוא בסוריה, הארץ רחבת השטחים ודלילת האוכלוסין.
תוכנית מרשל סייעה לשקם את ארופה אחר מלחמת העולם השנייה, תוכנית דומה בכספים סעודים תיישב את העקורים בסוריה, ותסייע להם ולסוריה העניה. סעודיה כבר קיבלה את העיקרון של תנועה של העברת שוכני המחנות ממקומם, ממשלת ישראל צריכה להציע את הכיוון, לעבר סוריה. הדבר יהיה אפשרי רק אם ביום מן הימים יחליטו הערבים לסים את מלחמתם נגד ישראל והביטוי 'תוכנית שלום סעודית' יהיה אמת ולא יהיה שקר גס אשר בא לכסות על שיטה להכחדת ישראל.
