בחודשים האחרונים פורסמו מאמרים אשר הצביעו על כך שקיימת סימטרייה מוחלטת בין החוסן הלאומי-חברתי לבין ביטחון. מומחים לביטחון לאומי, בארץ ובעולם, חקרו ומצאו שללא חוסן לאומי, ללא אמון של הציבור בקברניטיו וצבאם, עלול הביטחון הלאומי להתערער ולהידרדר אל תהומות.
בכל הכנסים של העוסקים בביטחון לאומי, הועלו שוב ושוב הסוגיות הכלכליות והחברתיות כערובה לביטחון. עוני, חינוך רדוד, אבטלה, תחושת ניכור כלפי הדרג הפוליטי, כל אלה הם מן הרעות החולות של כל חברה, ודאי חברה הנמצאת במאבק מצאי לקיומה. דע אקע, מי אלה שלא מבינים את המשוואה הכה פשוטה, חוסן לאומי שווה ביטחון? ניחשתם נכון: הקברניטים וחבר מרעיהם המשרתים הביורוקרטים.
עדין לא הספיקו תושבי קו העימות בצפון להתאושש מן המלחמה הנוראה שנחתה עליהם, על כל מכותיה וסבלותיה, והנה עולות שוב השמועות על כך שהממשלה מתכוונת לקצץ בהטבות השונות המוענקות להם.
בידיעה שפורסמה בעיתונות נאמר שהממשלה מכינה רפורמה בכל הקשור להטבות שתושבי הצפון מקבלים. ואני יודע שכל אימת שמדברים על הרפורמה, טוב לא ייצא מזה לאזרחים. אם אתם רוצים דוגמאות מן התקופה האחרונה, ראוי שתראו מה קורה ברפורמה בחינוך, בהשכלה הגבוהה וכד'. כך גם הרפורמה המתוכננת לגבי קו העימות.
בהגיבו על כוונת הממשלה לקצץ בהטבות לתושבי קו העימות אמר יו"ר פורום ראשי הרשויות בצפון, מר שלמה בוחבוט: "היושבים במשרדי הממשלה הם כמו החיזבאללה" [Ynet, 28.4.07]. אין ספק שאלה מילים קשות מאוד.
הבה נבחן את המציאות בקו העימות לאשורה. אמנה כמה סיבות מדוע הממשלה צודקת ושלמה בוחבוט טועה טעות מרה. מזה שנים רבות, כולל הקיץ האחרון, תושבי קו העימות חיים בביטחון גמור: לא מלחמה, לא קטיושות, לא הרס. ממש אידיליה. השמש זורחת כל יום מחדש ותושבי הצפון מודאגים באיזה בית קפה יוכלו לשתות את הקפה שאצלנו אין לו שמות מפוצצים, כיאה לאליטה, אלא נס-קפה, קפה הפוך או בוץ. על כך הממשלה צריכה לשלם הטבות? בושה. בקיץ האחרון ממש, כל תושבי קו העימות, בהמוניהם, פקדו את המסעדות, סובבו ברחובות הומים אדם. מקום אחד לא היה בבתי המלון. תפוסה מלאה.
ומה עם הילדים? בחודשי יולי-אוגוסט שהם חודשי החופשה הגדולה, הילדים כילו את זמנם בבריכות, בים, בקייטנות רגילות וכאלה שרק בכרך הגדול ניתן למצוא.
התיירים ממש צבאו אל פתחם של הישובים, חיפשו צימר לנוח ולא מצאו. האיכרים הכינו את גבינות העזים, היערנים הכינו את היערות לרווחת הציבור, ידיהם של מדריכי הטיולים היו מלאות עבודה. ממש קיץ לוהט, תרתי-משמע. או-אז, אמרו אתם: על כל אלה צריכים לשלם לתושבים בקו העימות הטבות? נהריה הפכה לפריס, קריית שמונה ללונדון, ואילו כל הכפרים והקיבוצים, המושבים והמושבות התנהלו כמו הישובים הדומים ביער השחור.
אי-לכך, הממשלה צודקת בכך שהיא רוצה לקצץ את ההטבות. לחיות חיים כאלה ועוד לקבל תמריצים, זהו לעג לרש. ובדיוק מן הסיבות שלעיל, אני מציע ניסוי: לכמה שנים נתחלף עם כל אלה שמציעים לנו את הרפורמה. בטוחני שרבים מחברי בקו העימות יהיו מוכנים "להקריב" את מה שיש להם לטובת תנאים פחות טובים.
נתחלף, למשל, עם ה"מומחים" הכלכליים: אנחנו נרוויח את שכר ה"רעב" שלהם המסתכם בכל חודש בכמה עשרות אלפי שקלים ובמקום זאת הם יקבלו את שכרנו. נגור בדירות פאר, ניסע במכוניות שרד על חשבון המדינה, נלון בבתי מלון חמישה כוכבים, נסעד מטעמים זולים יחסית המגיעים רק למאות ואלפי שקלים, ולחלופין הם יבוא לגור בצפון. את רעש הציפורים שהם שומעים כל בוקר נחליף עם הרעשים של מטוסים, קטיושות ופגזים שאנו שומעים.
רבים מבין תושבי קו העימות הנמצאים עמוק מאוד מתחת לקו העוני יקבלו את כרטיסי האשראי של המכובדים המבזבזים עמם את כספי הציבור. למבקשים רפורמה יוענקו לאחר כבוד מחברות 16 שורות של החנוונים המוכרים ב"הקפה" ומתפללים לימים שעוד יראו את כספם.
ואם חלילה תתרגש מלחמה נוספת, מציעי הרפורמה יבלו במקלטים ציבוריים מצחינים, או בבתי משותפים שאין כלל חדרי ביטחון. ישמעו את ילדיהם מתעוררים לקול זעקות השבר של ההורים או רעש הקטיושות והטילים הנופלים ליד ביתם. ואילו אנחנו "נסבול" ברחביה, רמת השרון, הרצליה פיתוח. אני יודע שיקשה עלינו מאוד, אך מבטיח שננסה להתגבר.
ולסיום הפרק הזה, אני מציע שמיוזמתם תושבי קו העימות יתרמו מכספם לקופת המדינה. כך נוכל להירדם בשקט ובשלווה כי בהקיץ הבוקר נשמע על עוד פרשות מעילה, על עוד גניבות של מיליונים, על עוד "מכובדים" הסובלים ממחלת האלצהיימר ומכניסים את ידם אל תוך הקופה הציבורית במקום אל כיסם. כך נתרום את חלקינו הצנוע להטבת מצבם של כל אלה המציעים רפורמה.
תם הפרק האירוני, אולי בעצם האמיתי. ומכאן לכמה דברים רציניים. תושבי קו העימות ראויים לכל פרוטה המשולמת להם. הם וכל אלה שקדמו להם, בנו את הישובים מיגיע כפיהם וזעת אפם. הם השקיעו את מיטב שנותיהם בהגנה על המולדת, בגידולו של דור מופלא, והם רוצים להמשיך לחיות במקומותיהם ולא להתחלף עם האחרים. לא גזלנו מן המדינה דבר אלא להפך.
הגליל הוא בידינו בזכות האנשים הנפלאים הנמצאים כאן, בזכות צה"ל ושירותי הביטחון האחרים ולא בחסדו של פוליטיקאי ציני זה או אחר. אנחנו מוסריים יותר מכל כלכלן הרואה את הספרות ולא את האנשים. אל יטיפו לנו מוסר. הם לא הדוגמה והמופת. ראינו היטב איך דאגו לנו במלחמה האחרונה. על עזרה כזו אנו מוותרים. על ההטבות לא נוותר כי הן מגיעות לנו בזכות ולא בחסד.
נעשה הכל, בדרכים החוקיות והדמוקרטיות עד שנסיר מעלינו את הגזירות שאתם רוצים להנחית עלינו. נאבק כפי שנאבקנו גם במלחמה האחרונה. חיזבאאלה לא יכלו לנו. גם אתם לא. ואם תעזו להרים את גרזן הגזירות עלינו, תמצאו אנשים נחושים שיאבקו, כאמור, בכל הדרכים החוקיות והדמוקרטיות, עד אשר נשליך אתכם אל פח האשפה של ההיסטוריה היהודית.
נמשיך להתחזק למרות פעילותכם. נעשה הכל כדי שהביטחון ישרור. אנחנו נוכיח לכם שחוסן לאומי הוא התרופה לחוסן הביטחוני, ולא רטוריקה פוליטית חסרת כל תוחלת.
