דיווח תקשורתי לא ראוי

היה זה יצחק רבין ז"ל שביקש לראות מסמכים גולמיים כדי להתרשם ישירות מהחומר ולהגיע בעצמו למסקנות ללא מתווכים. דומני שזו הדרך שגם האזרח צריך כיום ללכת בה, אם הוא רוצה להגיע להערכות נכונות.

עברתי על הפרוטוקולים שפורסמו מועדת וינוגרד - עדויות הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה, שהשתרעו על כ-230 עמודים. ההתרשמות שלי מהעדויות שונה מהדיווח התקשורתי. ניחא, התרשמות היא עניין סובייקטיבי, אך עובדות הן דבר אובייקטיבי.

עובדות חדשות כמעט ולא אוזכרו בפרוטוקולים ,אך היה נושא חשוב אחד,שצוינו בהקשרו עובדות חדשות. דווקא הוא לא דווח בתקשורת(מלבד ידיעה קצרה שהוצגה באופן מגמתי בהארץ). הנושא נגע לדווח התקשורתי שעורר בשעתו תרעומת גדולה בקרב אזרחים רבים. הנושא בא לידי ביטוי בעדות הרמטכ"ל ובעדות ראש הממשלה.

• בעדות מר חלוץ (עמ' 70) אומר כב' השופט (בדימ.) מר וינוגרד לחלוץ: אתה קבעת מדיניות של פתיחות תקשורתית, אנחנו ראינו את זה בדברים שאתה אמרת בכמה הזדמנויות ואנחנו יודעים שמול הפתיחות התקשורתית יש בעיה של ביטחון המידע. הסכר נגד זליגת מידע ביטחוני למקום שהוא לא צריך להגיע. 1,300 כתבים זרים היו, מלבד שטף הכתבים הישראלים והרשתות בטלוויזיה והרדיו ורשתות האינטרנט השונות. מול הכוח המצומצם שישנו לצנזורה, כ"א מצומצם, שמענו שבקושי אישרו להם תוספת של 10 אנשי מילואים. איך חשבת שיכולה להיות פתיחות תקשורתית, כפי שדוברת צה"ל הנהיגה אותה, מול הכוח המצומצם והיכולת המצומצמת של התקשורת לבלום את פריצת המידע הבלתי ראוי שיצא החוצה?".

הרמטכ"ל עונה שרוב זליגת המידע היא לא מהפתיחות אלא מחוסר משמעת ואתיקת התנהגות של קצינים. מר וינוגרד אמר שהצנזורה הוציאה יעדי הסתרה ודווקא בשידור חי אלופים וגם הרמטכ"ל, למרות תדרוך מפקד ביטחון מידע, פרצו יעדים אלה. המידע הכי "פיקנטי" ומצער הוא מה שמוסיף מר וינוגרד בדוגמא נוספת: בראיון שנקבע בין דוברת צה"ל לאחד הכתבים הבכירים דרש העיתונאי כאולטימטום את יציאת איש ביטחון המידע, שנהוג שישתתף בפגישות כאלה כדי לומר מה אסור לגלות, ומי יוצא? איש הצבא. שואל וינוגרד את חלוץ 'נראה לך תקין'? וחלוץ עונה לא, מסביר ואומר יכול להיות שפה צריך לשנות. בהמשך מציין וינוגרד שהיתה הוראה של הרמטכ"ל לגבי שימוש בטלפון סלולרי ואף אחד לא קיים אותה. כל זה ואף מילת דיווח בתקשורת כאילו מדובר בעניין שולי, לא חשוב.

• . בעדות מר אולמרט (עמ'77 ) אומר מר וינוגרד:"עניין ההדלפות שדיברנו, נגענו בהן. גם מה שדיברנו על הממשלה ובכנסת ובוועדות שונות, שהכל דולף החוצה, גם בצבא, גם מה שהיה במהלך המלחמה. הדלפות של עיתונאים. יוצאים מנקודת הנחה שהעיתונאי, מישהו אמר לו, סיפר לו ,מסר לו. וכאן השאלה מה עושים. הרי זו רעה חולה, זה גם השידורים החיים, היו גם אלופים בשידורים...

איך מונעים את זליגת המידע הסודי של מדינת ישראל, כמו שאמרת, החיזבאללה היה צריך רק לשבת ולהקשיב לשידורים. ראש הממשלה עונה שמכל השאלות זו אולי השאלה הקשה ביותר. "לכן יותר משאני יכול לתת תשובות, רצוי שאתם תתנו תשובות, כי אתם אינכם חשודים... יש באמת דברים נוראים. עכשיו אחת הדרכים היא אולי באמת להורות על חקירה שקטה של שירותי הביטחון... "גם כאן אין דיווח בתקשורת מלבד ה"ארץ" בידיעה קצרה שכותרתה "רה"מ בוועדה: לחקור ההדלפות".

הדברים אינם זקוקים לפרשנות, אלא מדברים בעד עצמם. הנ"ל דוגמא לאי דווח, להעלמת דווח חשוב, למגמתיות, להעדר יושר אינטלקטואלי, להעדר ביקורת עצמית בתקשורת, לעוצמתה, שאפילו רמטכ"ל וראש ממשלה אינם יכולים לה, אפילו בענייני ביטחון לאומי, אפילו בדיני נפשות. הם אינם "אשמים" כמובן כי מדליפים להם. העיתונאים עושים עבודת קודש מקצועית של עיתונאים והמדליפים? להם יש סיבות נעלות. זוהי נשמת אפה של הדמוקרטיה ולעזאזל החוק, הביטחון והמדינה. כה לחי! (למען הסר ספק, הדברים נכתבים באירוניה).