שלא כהרגלי, התפתיתי לקרוא את מאמרה של מרב מיכאלי שהתפרסם ב-Ynet תחת הכותרת "עבודה של שוביניסטים", דבר שכשלעצמו הפתיע גם אותי. אך לאחר שכבר "חטאתי", אני מבקש וידויים.
ראשית, מספר הבהרות הכרחיות:
המאמר שלהלן לא יפורסם ב-Ynet, כנראה מאותה סיבה של שיקולי עריכה. אל תוך המושג הזה ניתן להכליל טונות של דברי הבל. שנית, שוביניזם הוא עניין של הגדרה סובייקטיבית. תלוי באיזה צד את או אתה נמצא/ת.
אני לתומי חשבתי, שכרגיל, גב' מיכאלי תצא חוצץ נגד עובדה שבפריימריז של מפלגת העבודה אף אישה לא משתתפת. לו הדבר היה כך, הייתי מבין את הטרונייה, אלא שבהמשך המאמר התבררה סיבת כתיבתו: גב' מיכאלי, במסווה של פמיניזם זול, יוצאת נגד "הגנרלים" המתמודדים ותומכת בכל לבה ב"אזרחים". זכותה לעשות זאת, אך הטיעונים כה נלעגים, עד כדי הטלת כתם על התנועה הפמיניסטית. לא כל חשיפה של חזייה בטלוויזיה או כל הזיה אחרת הן ביטוי לפמיניזם. לעניות דעתי, רבות מן הפמיניסטיות הנלהבות ביותר לא מסכימות עם ביטויים של סטריפטיז תקשורתי, תרתי משמע.
למען הגילוי הנאות, אבהיר הבהר היטב, שאין לגנרלים שום יתרון על כאלה שלא היו גנרלים בכל הקשור להיותם קברניטים טובים. ההיסטוריה מלאה בדמויות "אזרחיות" שעשו חיל כמנהיגים במלחמות ובעתות שלום.
בהתייחסה ל"גנרלים" וכדי לתת נופך דרמטי טוענת גב' מיכאלי: "בכל הכבוד שיש לנו לכל המצוינים האלה - צר עולמכם. צר עולמכם כעולם המלחמה והקרב והגבורה והטוב למות. לא רוצות למות. לא רוצות מלחמה. לא רוצות את השפה הזאת יותר באופן כל כך בלעדי בחיינו".
מותר לגייס את כל ההגיגים והתיאורים המלודרמטיים האפשריים כדי להצדיק את הטיעונים, אלא שרצוי גם להביט, קצת, דרך החלון כדי לראות את המציאות.
תמיכה בפרץ או פינס [תלוי בהעדפה] אינה צריכה להשכיח את העובדות. פרץ, למשל, עדיין מכהן כשר הביטחון בממשלת ישראל והוא אחד האחראים המרכזיים לתוצאות של מלחמת לבנון השנייה. אם גב' מיכאלי מתעקשת, מומלץ לה לעיין בדוח וינוגרד. בטוחני שהדבר לא יזיק.
ויש לי חדשות מרעישות עבור גב' מיכאלי: גם גברים לא רוצים מלחמה. האסונות שפקדו את המשפחות בכל מלחמות ישראל, כולל האחרונה, לא נגעו רק לנשים בלבד. את המחאה הגדולה ביותר נגד ממשלת ישראל מנהלים גברים. ומי יכול בכלל לחשוב על כך שכל הגברים רוצים מלחמה ואילו הנשים כולן מתנגדות? רק בורות או אווילות יכולות להוביל למסקנה כזו.
אף אחד לא מבקש "להשתין" על ראשכן. רק מוחות מעוותים יכולים להמציא טמטום מסוג זה. השכול הוא שכול עבור גברים ונשים גם יחד. כאבן של אמהות ואבות שאיבדו את היקר מכל זהה לחלוטין. אך למען תעמולה זולה תמיד יש אנשים שמוכנים לגייס את הטיעונים הגרוטסקיים ביותר.
שאלה מעניינת כשלעצמה היא, כמה נשים קידם מר פרץ בתפקידו כראש מפלגת העבודה, במיוחד בממשלה שהוא מכהן? היות ויש לי בעיה עם הזיכרון ממנו אני מתפרנס, אקבע שרק אחת: שרת החינוך. פמיניסט כה מושבע כמו מר פרץ, אליבא דה גב' מיכאלי, כאילו מינה 50% נשים בתפקידים ממלכתיים. נכון שהח"כית שלי יחימוביץ היתה לרכש מוצלח למדי, אך בכל זאת היכן כל הנשים האחרות? בעיה.
כדי לתת לתיאוריה נופך יותר פלסטי, קוראת גב' מיכאלי לחברותיה המדוכאות לא לאפשר למועמדי מפלגת העבודה להשתין על ראשן. תודו שזאת קריאה נרגשת. עד היום ידעתי שחטאיה של מפלגת העבודה רבים ומגוונים, אך את העובדה שמנהיגיה, לדורותיהם, השתינו מן המקפצה על נשים, חי נפשי שלא ידעתי.
ואם בשתן והפרשות אחרות עסקינן, יורשה לי עוד הערה: פעם ראיתי פמיניסטית השותה לרוויה את השתן שלה בשידור חי. אחרת חשפה את חזייתה כדי להוכיח שהיא חופשייה או שחמוקיה מלוא תנובה. כליברל מושבע, אני טוען שכל אחד יעשה כטוב בעיניו או במקומות אחרים. לנו לא נשאר אלא לשפוט נכוחה את הסלבריטאים, כל אחד לפי מידת מצפונו ועניינו.
ולבסוף, נדמה לי, וסליחה על הביטוי, שמאמר מסוג זה של גב' מיכאלי, מוכיח שלמישהי עלה השתן לראש.
