עוד לא יבש הדיו על שני התקנים החשבונאים החדשים העוסקים בירידת ערך, תקן 15 (בנושא חברות) ו-16 (המכסה את תחום הנדל"ן) שייכנסו לתוקף, וצפויים לחייב חברות לדווח על השווי הנוכחי של נכסים לעומת השווי במאזני החברות, וכבר המתנגדים שעלו על בריקאדות כדי למגרו - והצליחו חלקית.
לעת עתה, עם דחית היישום, יש להם עדנה זמנית.
חשיבות השינוי של התקן היא בעיקר בהתאמה של שווי החברות והחזקות המהותיות של חברות לשוק, נוכח ירידת שווי השוק בעקבות המשבר הגלובלי בשוק ההון בישראל ובעולם. ירידות אלו, גרמו להרבה חברות לירידת ערך ריאלי של ההון וערכם הפיננסי. אולם בפועל, הוצגו במאזנים חברות אלו בערכים הקודמים הגבוהים פי כמה, ויצרו פערים ניכרים בשווי האחזקות.
לכן, יישום התקן, אמור להשפיע בצורה מהותית על חברות אשר להן חברות מוחזקות, או בעלות השקעות בניירות ערך אשר ערכן רשום במאזניהן בערכים גבוהים ביחס לשווי השוק העכשווי. כמו תמיד, ובגלל פרשיות כמו אנרון, נדרשים כל הגורמים במשק להירתם למאמץ להגברת השקיפות והגילוי הנאות, ותקן 15 ו-16 אכן עולה בקנה אחד עם מטרות אלה.
אולם, המשמעות היא שחברות רבות, ובעיקר חברות אחזקה, יאלצו להציג שווי נמוך יותר, בעקבות ההפחתות שיאלצו לבצע לעיתים בצורה מהותית, לאותם הנכסים ורישום הפסדים לחברות. זוהי פעולה שיכולה להיות הרסנית לחלק לא מבוטל של חברות, ולגרור אחריו אפקט קריסת הדומינו. שהרי האחזקות המורכבות לא יותירו כמעט חברות שלא יצטרכו לבצע את ההתאמה.
עיקר המחלוקת היא בין נציגי איגוד הבנקים, הקבלנים, והמוסדות לתקינה חשבונאית, לישכת רו"ח והשמאים.
על מה יצא קצפם של ראשי הבנקים בישראל, כשנעמדו על רגליהם האחוריות נוכח כניסת התקן החדש - תקן 15-16?
בפועל, תקנות בנושא זה בעיקר מעגנות מצב הקיים בפועל וכך נוהגות מרבית החברות, ובוודאי בחברות ציבוריות. נוכח המשבר המתמשך בשווקי ההון בישראל ובעולם, עולה חשיבותו של התקן.
אלא מאי, תקן זה, מכריח רחמנא ליצלן, את כל הגורמים במשק, לפעול בהתאם לנוהלי שקיפות וגילוי נאות עסקיים, שלעיתים אינם עולים בקנה אחד עם מטרות הבעלים. הפערים בשווי האחזקות, שעלולים לצוץ יכולים לגרור חברות רבות לעבור מהצגת רווח, להפסדים כבדים, ולהפרשות לא מתוכננות. התוצאה, שמאזנים אלו יפעלו כמו אפקט הדומינו, ותגובת השרשרת לא תאחר לבוא.
יבלטו במיוחד בפערים ובירידת שווי האחזקות חברות, כמו תעשיות מלח ואחזקותיה בבנק הפועלים, חברת הביטוח מגדל ואחזקותה בבנק דיסקונט והבינלאומי. מכיון שהאחזקות במקרים אלו הן הדדיות, אזי הבעיה היא הדדית, והאפקט של תקן 15 תהיה מהותית וקשה במיוחד. דבר זה יחייב שורה של חברות גדולות, ובראשן הבנקים, למחוק מאות מיליוני שקלים מהדוחות, ומיותר לציין מה פעולה כזו תגרום למאזני הבנקים הגרועים ממילא. עוד דוגמא, היא חברת פלאפון ובזק, וכמובן הבנקים הקשורים אליהם או בנק קונטיננטל ובנק הפועלים, והרשימה עוד ארוכה וכאובה.
הבנקים, שיהיו בין הנפגעים הראשיים בכל מה שקשור ליישום תקן 15 בעיקר בגלל אפקט הדומינו, וכמות האחזקות ההדדיות של חברות שבגינן כמות החובות המסופקים עולה פלאים. ולכן, קל להבין את מלחמת החורמה בתקן זה.
לגביהם זוהי מלחמת הישרדות.
שאלת הקיום או לחדול, דחקה את איגוד הבנקים, ללכת בדרך העוקפת, ולתקוף את נוהל אישורו של התקן. ימים ספורים לפני שהתקן נכנס לתוקף, "נזכר" האיגוד לומר שההליך היה פגום לכאורה, והפעיל את הערוצים משפטיים.
קיימות בעיות מקצועיות ביישום תקן זה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה כלכלית, במיוחד לאור העובדה כי יישומה קשה ביותר, ואין למעשה תשובה מה עושים במצב הפוך, בו השוק עולה. כמו כן מה קורה אם ערך השוק של החברה נמוך משוויה הפיננסי או ההון העצמי? (למשל במקרה בו לא הופרשו מספיק לחובות מסופקים) ירידת שווי שוק של אחזקות בחברות בורסאיות, אמור להיות לכאורה, פעולה שצריכה להיות מדווחת במאזנים לכל מי שדוגל בשקיפות והצגת מידע ריאלי ואמיתי של שווי החברה. אמנם קיימים גם היום אמות מידה לביצוע הפחתת ערך על-פי גילוי דעת 68 של לשכת רואי החשבון. אולם בפועל, אנו רואים שלא רק שאנו נזקקים לחוק שיישם ויכפה על החברות לדווח בצורה אמינה וריאלית על שווין הריאלי, אלא אנו נתקלים במלחמת חורמה של ראשי הבנקים בתקן 15.
חמור מאד שקבוצות לחץ אינטרסנטיות, לוחמות נגד תיקון שאמור לשקף הגינות ושקיפות עסקית. לא ירחק היום, ומלחמה זו תיהפך לחרב פיפיות בידי מוביליה.
__________
המחברת הנה מרצה לתואר ראשון ושני במנהל עסקים במספר אוניברסיטאות, ומכהנת במספר דירקטוריונים.
