מבט קצר על הצמרת של המדינה מלמד היטב, כי "חוק ההלימה" ("לכל מכסה יש פח זבל". משמע, לכל עם יש המנהיגות, הראויה לו), שניסחתי פעם, בתחילת דרכי במדעי המדינה, מקבל משנה-תוקף בשבוע האחרון.
שמעון פרס, שלא שירת בצה"ל, החתרן הבלתי נלאה, זקן טרחן והוזה, שמלהג על ננו-טכנולוגיה, חף מכל הבנה ומנוגב מכל ידע, וכבר "מנקֵר" לעתים בלי רצונו - הכישלון הסדרתי הזה, שאפילו בפוליטיקה (מקצועו היחיד) הוא לוזר - עומד להיות נשיאנו, לתפארת מדינת ישראל. אהוד אולמרט (עוד לא חובר המילון, שיכול לתארו) - ראש ממשלתנו, לתפארת מדינת ישראל. דליה איציק - מורתנו, שהשתמטה בטענות כזב משירות צבאי - יו"ר כנסתנו, לתפארת מדינת ישראל. אהוד נפוליאון ברק - גנרל כושל, ששוֹתק עוד משלהי הקרב בסולטן יעקוב (ומעוד פרשיות עגומות. עיינו בערכים צאלים ב', עמותות ברק וכיו"ב), שר פנים כושל, שר ביטחון מדהים באסונות שהמיט עלינו (עיינו בערכים מדחת יוסף, המנוסה מלבנון, שדות הגז של הפלשתינאים וכיו"ב), ובורח סדרתי (עיינו בערכים המנוסה מלבנון וכיו"ב) - ומיליונר בזכות דברים, שאיננו יודעים עליהם דבר - עוד מעט יהיה שוב שר ביטחוננו, גם הוא לתפארת מדינת ישראל. וזה רק קצה הקרחון - צ'ופצ'יקו, המייצג היטב את המיטב והולם את "חוק ההלימה".
מדינה בתקלה, שצועדת במרץ לקראת עימותים קשים ביותר על עצם קיומה, מונהגת בידי חבורה הזויה, שהייתי חושש להפקיד בידיה את שטרות המשחק, שנתנו לי נכדי כששיחקנו "מונופול".
מחד גיסא, זה מזכיר לי את האמרה הקלאסית של דוד בן-גוריון - "תדע כל אם עברייה, כי חיי בניה נמסרו בידי מפקדים ראויים" ... אכן, יש לנו מנהיגים הרבה יותר מראויים - כפי שהבהירה לנו ועדת וינוגרד. ומאידך גיסא, יש לזכור - זה מגיע לנו, וזה הולם אותנו. ועוד ידנו נטויה.
נסיים בדברי שירה - כיאות לגודלו של המעמד: את השיר המפורסם, "איך הפשפש עלה למעלה", כתב חיים חפר, כידוע, לכבודו של שימון, שכבר בשנות החמישים היה בלתי-נלאה:
"איך הפשפש עלה למעלה
אולי תאמרו לי?
"איך הפשפש עלה למעלה
אולי תאמרו לי?
"איך קרה שהפשפש עלה למעלה
זה לא מובן, זה לא מובן ...
"איך קרה שהפשפש עלה למעלה
זה לא מובן, זה לא מובן ...
"תוך רכיבה אל האבוס
מן החמור עלה לסוס
וכך עלה, עלה, עלה,
עד שעלה לממשלה ..."
לצערי, אי-כבוד הנשיא הנבחר, עליך לוותר על הבלעדיות, כיוון שהשיר מתאים כעת לכל הצמרת הישראלית. איך אמר רובי ריבלין, "תחי מדינת ישראל!"
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
