הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   חברה ומשפחה  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
סודן זה כאן
02/09/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
המחט והאולם
02/09/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
הכנסת: אנרכיה-דמוקרטית
02/09/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
האיסלאם הברברי הוא איום גלובלי
02/09/2017   |   מתי דוד
 
 
 
הרצל מתבייש במספידיו הגזעניים בכנסת ישראל (ב)
02/09/2017   |   איתן קלינסקי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
בית הנסיכה

חיפוש אחר סיפור חייה של הנסיכה ההולנדית, שהיתה אנושית וגיבורה - ונשכחה. סיפור זה מוקדש ברגשי תודה לאדווה ויובל מבוסטון, שהושיטו עזרה בשעה קשה

▪  ▪  ▪
בצדו המזרחי של רחוב המלך ג'ורג' בירושלים נבנתה לאחרונה שורה של בתים המסתירה מאחריה את גן ממילא ובית הקברות הערבי שבסופו. לפני שבתים אלו נבנו ניתן לראות בסמוך למדרכה חורבה של בניין גדול. חורבה זו נקראה בשם בית הנסיכה ובערבית: 'אל-אמירה'. את החורבה מסתיר בימינו בניין מלון שרתון פלאזה.

קראתי בספרו של ד"ר זאב וילנאי, שנסיכה הולנדית בשם ז'אן מרקוס החלה להקים כאן בית במאה השמונה-עשרה. ד"ר וילנאי הוסיף באחד מספריו ציטוט מפי תיירים אנגליים אודות הבניין שהחלו לבנות ולא סיימוהו כי לא נותר לנסיכה כסף להשלמתו. כמו כן הראה לי פעם מפה אנגלית של ירושלים במאה ה-18 ובה מסומן המקום בשם 'בית הולנד'.
בירושלים נבנו בתשלומים ישיבות ובתי כנסת. שוכרים קבלן שיבנה קטע ראשון של תוכנית הבנייה ומשלמים לו תמורת קטע זה בלבד. מקוים שעד שיסיים את הקטע יגיעו תרומות נוספות והבניה תימשך. אם אין התרומות מגיעות מפסיק הקבלן לבנות והכל ממתינים לכסף שישלים את הבניין.

שיטה זו מתאימה לקהילת עניים. לא מתקבל על דעתי שלנסיכה אין אמצעים מספיקים כדי לבנות את ביתה. הסיפור נראה לי מוזר. ירושלים מלאה בסיפורים מוזרים. בדמיוני ראיתי ארמון בחורבה העבשה ותהיתי מה התרחש שם ומה מנע את השלמתו.

לימים יצא לאור ספרה של הגברת בטי ספפורד "ירושלים שלי". גברת ספפורד ניהלה אחר מות אביה את מלון אמריקן קולוני במשך תשעים שנה. את ספרה כתבה בהיותה בת מאה. היא תיארה בספרה את מרבית האישים שהגיעו לירושלים. רובם הגיעו למלונה. בספר זה היא מזכירה את האשה ההולנדית שזכתה לכינוי "נסיכה". אין שם תיאור מפורט וארוך אודותיה אך ניכר שעשתה רושם רב.

אף שהנושא אינו חיוני במיוחד, היתה לי הרגשה שמסתתר כאן סיפור מיוחד וסקרנותי התעוררה. כשקראתי כתבי יד אודות ירושלים ואנשיה חיפשתי את הנסיכה המסתורית אך מלבד אותן מקורות שציינתי לא מצאתי רמז נוסף.

אחר שעברתי בעצמי להולנד לצורך עסקי והתגוררתי שם כמה שנים, ביקשו ממני אנשי הקהילה היהודית לתת הרצאות על ארץ ישראל. (הייתי מוכר כמומחה בידיעת הארץ). את הרצאותי הייתי מכין בספריית רוזנטליאנה באוניברסיטת אמסטרדם. זו הספרייה העברית השניה בגודלה בעולם אחר בית הספרים של האוניברסיטה העברית. יש בה העתקים של כל העתונים העבריים והאידישאים. כל הפרוטוקולים הרשמיים ואלו של ועדות החקירה הבריטיות וכל הספרים העבריים שיצאו לאור באמסטרדם מימי גוטנברג ואילך.

זכרתי את הנסיכה ההולנדית וקיויתי למצוא רמזים נוספים במקום זה. אך הספרנים, שגילו בקיאות מופלגת, לא ידעו דבר אודותיה מלבד מה שנכתב ע"י וילנאי.

הולנדים רבים מכירים את שמותיהם של כל בני ובנות המלוכה. אין בהן נסיכה בשם ז'אן. יתר על כן, היתה רק נסיכה אחת שיצאה בתחילת המאה התשע-עשרה לשיט ארוך בספינה וביקרה גם במזרח התיכון אך היא שבה לארצה, ונישאה לסייס האורוות המלכותיות. היא לא נקראה בשם ז'אן ולא הסתבכה בהקמת ארמונות בירושלים.

הולנד מציעה אמצעי חיפוש נוספים. בבירה האג נמצא הארכיון הלאומי. כל פקיד ממשלתי בעל דרג, כל חבר פרלמנט, שר, מושל, או ראש עיר. כל קפיטן, כל גנרל וכל ראש מטה בצבא ההולנדי השאירו אחריהם מכתבים, יומנים, כתבות בעתונים, וקורות חיים. הכל מתועד בתיקים אישיים וכל מי שמבקש מידע אודות אישיות מסוימת ימצא שם את תיקו האישי.

אני ביקרתי שם כמה פעמים כשרציתי לברר פרטים אודות האנשים שהיו חברים בוועדת שאו לחקירת מאורעות הכותל בשנת 1929. אחד מהם היה הולנדי בשם ואן-קמפן ואת הפרטים אודותיו קראתי בתיקו האישי בארכיון.

אך לא היה טעם לחפש תיקים על בני המלוכה. האינפורמציה הידועה לציבור היא האינפורמציה מן הארכיון הזה. אילו היתה ביניהם אחת בשם ז'אן היה ציבור גדול בהולנד יודע זאת.

קיים בהולנד שירות אינפורמציה נוסף בשם ביבליופון. זה שירות שהקימו הספריות ההולנדיות. כל הספריות בהולנד שייכות לרשת אחת אך לא בכל ספריה יימצאו כל הספרים של הרשת. קורא שירצה לקרוא בכתובים אודות נושא מסוים ואינו יודע איזה ספר יענה על מבוקשו יפנה לספרן בספריה שלו וזה יחפש עבורו את הספר המתאים ואף יזמין אותו מהספריה המרכזית עבורו.

יש המון נושאים, המוני קוראים ובכל ספריה מצויים גם כמה ספרנים והם עמוסי עבודה מעל ליכולתם בגלל ריבוי הפניות והבקשות. הפתרון לעומס העבודה הוא הביבליופון.

לשירות זה מטלפנים ואומרים מה מחפשים, מה הספר או הנושא. כל שאלה שמעלים בפני שירות זה מטופלת בידי צוות מנוסה שמקורות מידע רבים לרשותו ואם אין להם תשובה מיידית הם משיבים שיש להמתין כמה ימים עד שימצאו את התשובה ואז יתקשרו הם לבית השואל וימסרו לו את המידע.

פניתי ביחד עם חברתי לשירות זה. הצגנו בפניהם את השם ז'אן מרקוס והצענו שייתכן כי זו נסיכה ששינתה את שמה בהיותה מחוץ למדינה. בני המלוכה נוהגים כך עד היום.

הבטיחו תשובה בעוד שבוע. ואכן כעבור שבוע התקשר הביבליופון אלינו. הם לא מצאו בינתיים נסיכה בשם ז'אן מרקוס. ביקשו שנמתין עוד שבוע. בינתיים סיפרו לנו אודות משפחת מרקוס.

מסתבר שמרקס ומרקוס מקורם באותו אב. מרקוס המקורי היה צאצא בלתי חוקי של הנסיך הנדריק (ההולל). היו לו כמה וכמה צאצאים בלתי חוקיים אך עם מרקוס עשה מחווה מיוחדת והכיר בו כבנו הבלתי-חוקי. (זו אפשרות קיימת בהולנד).

זה היה בחור מוכשר במיוחד שהגיע להישגים רבים בכוחות עצמו ולימים נעשה מושל האי יאווה באינדונזיה. המשפחה שהקים התפתחה. כל משפחות מרקס או מרקוס בהולנד, בלגיה וגרמניה באים כולם מאותו אב. מידע זה אכן אישר, שהאשה ששמה ז'אן מרקוס היא נצר לבית המלוכה ואין להתפלא על הכינוי נסיכה.

כעבור שבוע שב הביבליופון והתקשר אלינו (לא נותר לי אלא להתפעל מהשירות הזה ולקנא בהולנדים). האיש שדיבר אתי מעברו השני של הקו היה כבד שמיעה והוא הרים את קולו כמעט לכדי צעקה. קרא שהוא מצטער מאוד אך לא מצאו דבר נוסף בקשר לאותה ז'אן ממשפחת מרקוס.
למזלי צעק האיש את הדברים וכל מי שנוכח באותו משרד שמע אותו היטב כי לפתע שמעתי קריאת הפתעה נשית ברקע והאיש השתתק. כעבור רגע עלה קולה של אישה בטלפון. היא התנצלה על התערבותה בעניין אבל שמעה את הנאמר והיא חושבת שאולי מדובר באשה שבני משפחתה כינו אותה "ז'אן-דארק שלנו".

דודתה עבדה כסוכנת בית אצל משפחת מרקוס באוטרכט ושם הזכירו את ז'אן דארק שלהם ודיברו על חייה בפלשתינא. זו משפחה ידועה ובעלת הון רב שהעסיקה ביוגרף לכתיבת קורות חייהם של בני המשפחה והוא כתב ספר אודות ז'אן.

אחרי כן אמרה לי באיזו ספרייה אוכל למצוא את הספר וייתכן שמשום נדירותו לא ישאילו אותו ואצטרך לקרוא בו באולם הספרייה. את הספר הצלחתי להשיג. Onverwoestbaar Ideaal נכתב ע"י Henk Fedder. התרגום הפשוט ביותר לשמו של הספר הוא "אידיאל נצחי". איני מתכוון לפגוע בזכויות הסופר בכך שאספר את כל הכתוב שם ומה שאספר כאן דיו כדי להטיל מעט אור על המסתורין של החורבה הירושלמית. עד כאן סיפור החיפוש אחר הנסיכה.

הנסיכה האנושית

בשנת 1843 נפטר אביה המושל של יאווה. יתר בני המשפחה שבו להולנד וברשותם הון רב. בהולנד גדלה ז'אן בבית דודה, וקיבלה חינוך פרוטסטנטי מהוגן.

את לימודיה הגבוהים עשתה בסורבון בפריס. היתה סטודנטית מצטיינת ששלטה בשבע שפות זרות, ביניהן ערבית. עשתה לעצמה ידידים רבים בין הסטודנטים הזרים. בהם סרבים, קרואטים, בוסנים ובולגרים.
היא הצטיינה גם בנדיבות גדולה. מכספה ייסדה קרנות פנסיה לכמה ממכריה שהזקינו ושוב לא היו יכולים לפרנס עצמם מעבודה. בפריס נתקלה בעניים רבים שלא יכלו לשלם עבור טיפול בבתי החולים. היא הקימה רשת של בתי חולים לעניים בצרפת כולה. בתי חולים אלו קיימים עד עצם היום הזה. כסף היה לה די והותר וחינוכה הדתי גרם לה להאמין שהכסף ניתן בידיה כדי להביא תועלת לנזקקים.

באחת מנסיעותיה לרומא שמעה קול מסתורי שאמר: "ז'אן בתי, אנא בני עבורי את ביתי בירושלים." בשנת 1873 הגיעה בספינה ליפו וירדה לחוף עם תרמיל על גבה. מיפו לירושלים הגיעה ברגל וזה היה הטיול הראשון בסדרה ארוכה של טיולי רגל לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל.
בירושלים שכרה את הארכיטקט הצרפתי גימו (GUILLEMOT. B. .J) שבאותם ימים סיים את הקמת מנזר הכרמליטיות על הר הזיתים (פאטר נוסטר).

גימו קנה עבורה באופן חוקי וכשר את חלקת הקרקע בהדרכת הקונסול של צרפת בבירות. הוא תכנן בנין שיוכל לאכסן בתוכו שלוש-מאות איש וגן גדול סביב הבניין שיוכל להכיל אלפים רבים. לפי האמונה הנוצרית ירד ישו מן השמים לירושלים ביום הדין של העולם. מאה וארבעים אלף נוצרים יקבלו את פניו בבואו לביתו.

אלה היו ימי הקפיטולציות. הטורקים שאסרו מכירת קרקעות לזרים נאלצו להתקין תקנות חדשות ולהרשות לזרים רכישת קרקע בארץ לצרכי בניה. על מכירות כאלה הוטלו היטלים שלא הוטלו על מכירה לנתינים עותומאניים. החשש מפני הצפת הארץ במרגלים וחתרנים גרם להם לבדוק כל עסקה כזו בשבעים ושבע עינים ולעכב בעדה ככל האפשר.

זירוז התהליכים היה כרוך בתשלומי בקשיש רבים ומגוונים ואף אחר שפקידים ובעלי שררה נקנו בכסף נעו הדברים בעצלתיים. אך הרכישה בוצעה לבסוף. התוכניות נבדקו ואושרו. גימו הביא את קבוצת הפועלים הראשונה והזמין את חמרי הבנין. עם תחילת עבודת הבנייה הציע גימו שז'אן תצא לטיולים. היא רצתה לבוא מדי יום לראות את ההתקדמות ונוכחותה הפריעה לפועלים הערביים שהסירו את מרבית בגדיהם בעבודה זו אם נשים לא נכחו באתר.

היא טיילה בכל ארץ ישראל המערבית והמזרחית. לנה בבתי פלאחים. הבינה את המצוקה הקשה בה היתה הארץ שרויה. מצוקה שנוצרה על-ידי השלטונות הטורקיים שסחטו את הפלאחים, הסוחרים והחנוונים ללא כל התחשבות, הטילו מס על כל עץ וכל בהמה. גובי המסים היו קובעים כמה פרי נתן העץ ובכמה כסף נמכר היבול ולפי קביעה זו גם דרשו את מיסיהם.

שישה חודשים אחר שהחלה עבודת הבניין הגיעו אליה מכתבים מידידיה במונטנגרו. גם שם נאנחו התושבים בגלל הטורקים ולבסוף היתה התקוממות בפודגוריצה. קבוצת תושבים זועמים התנפלה על קצין המחוז וחייליו והללו נסו בבהלה. כעבור יומיים הגיעו יחידות צבא רבות לאזור. החיילים אספו את כל הגברים שביכולתם לשאת נשק וטבחו אותם בככר העיר. כך החלה המלחמה לשחרור הבלקן מידי הטורקים.

ז'אן מרקוס הורתה לגימו לקנות את כל חמרי הבנייה הדרושים, כולל החלונות וציפויי השיש, הותירה בידיו סכום כסף נכבד ויצאה לבלקן להצטרף אל הלוחמים בטורקים. היא ניסתה לגייס עזרה ללוחמים בהולנד ובמהרה הבינה שאנשים לא יתגייסו בהתלהבות למלחמה זו. אך תותחים וכלי נשק אחרים רכשה בכספה והעבירה ללוחמים. בעצמה הצטרפה אליהם ובמשך שישה חודשים של לחימת גרילה בהרי הבלקן השתתפה בפשיטות על כפרים טורקיים, פיצצה גשרים והניחה מוקשים.

המלחמה עברה במהרה לבוסניה. בארץ המוסלמית הזו היה המצב גרוע מאשר במונטנגרו אך כאן הצטרפו בוסנים רבים אל יחידות הגרילה. בבוסניה היו הרבה חיילים טורקים. הפשיטות הקודמות נראו כהכנה לקראת המלחמה הגדולה שהתחוללה בבוסניה.

היא היתה פרשית מעולה וכמה ימים אחר הצטרפותה ללוחמים רכשה סוס לעצמה. היא נעשתה דמות ידועה ומוכרת בגלל שערה הבלונדיני המתנופף מעליה ברכיבתה. היא לא ידעה פחד ועד מהרה פיקדה היא עצמה על הלוחמים שנעשו צבא קטן וקטלני.

היא הצליחה למשוך את מרבית הצבא הטורקי למארב בעמק סאראייבו . הצבא הוכה אנושות במארב זה. הטורקים שראו אותה דוהרת ללא יראה אל האש כינו אותה 'השד האדום'.

אותו מארב היה תבוסתה הגדולה של טורקיה והצבא הטורקי על קציניו, פקידיו וטפסריו נסוג מחבל ארץ זה. ז'אן מרקוס חזרה לארץ ישראל עטורה תהילת גבורים.

כתוצאה מהתבוסה בבוסניה שינו הטורקים את תקנות הקפיטולציה, ביטלו את כל אישורי מכירת הקרקעות לזרים והקרקעות נעשו ג'יפטליק. דהיינו רכוש הסולטן. ז'אן נדרשה לשוב ולשלם את כל מסי הבניה מחדש וכן גם דמי חכירה של קרקע ג'יפטליק.

שני אחים ערביים אורתודוכסים, איברהים ואסאד כיאט שהיו סיטונאים גדולים של חמרי בניה תבעו ממנה לשלם להם עבור כל חומרי הבנין שברשותה. הם טענו שהזמנותיה ניתנו לספקים אך לספקים לא היה הכסף הדרוש לשלם עבור ההזמנות והאחים כיאט הלוו להם את הכסף.

ז'אן טענה ששילמה והכל רשום בספריה. אלא שבמשטר טורקי עסקינן. האחים כיאט היו מקורבים לקצין המחוז היושב בדמשק וקצין המחוז קיבל את טענתם. היא נתבעה לשלם וסירבה.

כעבור שבועיים פשט גדוד צבא על המבנה הבלתי גמור, העמיס על עגלות את כל חומרי הבניין, ניפץ את החלונות והדלתות והרס את הקירות עד לשלושת הנדבכים הראשונים. כמה מהחיילים הכו את גימו מכות נמרצות עד שאיבד את הכרתו. כשהתעורר היה הכל חרב.

אילו הוקם הבניין היה נושא את השם 'שלום'. ממכה זו לא התאוששה.
את כספה הרב הוציאה בעיקר במלחמה הקשה בבלקנים. מה שהיה לה בירושלים שווה אף הוא הון עתק אך השוד המאורגן והחורבן חיסלו את יתרת רכושה.

חלומה לבנות את הבית הזה מחדש התנפץ אף הוא עד מהרה. היא ניסתה לשכנע את הבארון רוטשילד שיסייע לה אך הבארון עסק בהקמת ישובים של יהודים.

כדי לדבר אתו נסעה לפריס והגיעה חולה ותשושה. רגילה היתה לסייע לאנשים נזקקים. בפריס היו הרבה קלושרים ששמחו לקבל מתת כסף מידיה והיא נתנה להם את כספה האחרון.

חולה היתה וככל הנראה התפתחה אצלה דימנסיה והכרתה היתה מעורפלת. באחד הימים מצאו אותה כמה אנשים טובים בשדרה בפריס, שוכבת על הקרקע וממלמלת. העבירו אותה לבית חולים שהיא עצמה הקימה בהיותה סטודנטית. אחד הרופאים הכיר אותה ומיהר להודיע לאחיה בהולנד.
כעבור יומיים הגיע האח עם כרכרה מתאימה ובה העבירו את ז'אן לבית החולים של הדיאקונטות באוטרכט. באותו בית חולים נפטרה ז'אן כעבור שבועיים.

היוגוסלבים שהבטיחו להקים פסל בדמותה של גיבורת החרות שלהם שכחו מהבטחתם. הצרפתים המתגאים בבתי החולים העממיים שלהם שכחו מי הקים אותם. כל שנותר מבנין שלום בירושלים הוא חורבה חבויה מאחרי מלון פאר, שלושה נדבכי אבן המכסים על סיפור מרתק.

תאריך:  04/07/2007   |   עודכן:  05/07/2007
יונה סוקולובסקי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בית הנסיכה
הודעות  [ 13 ] מוצגות  [ 13 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
יובל ברנדשטטר
4/07/07 10:38
 
יונה סוקולובסקי
5/07/07 20:21
2
אלי7
4/07/07 12:36
3
תמר
4/07/07 23:46
 
יונה סוקולובסקי
5/07/07 18:57
4
עמית קליינמן
1/11/08 13:23
 
הדסה מור
8/05/12 13:18
 
הדסה מור
24/06/12 16:06
 
עמית קליינמן
18/08/12 17:08
 
אפרת אסף
17/01/16 18:52
5
בני יעקבי
12/03/10 15:28
6
בני יעקבי
12/03/10 15:36
7
אפרת אסף
17/01/16 19:13

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
עדיין לא הסתיימה מהומת קצב, והמדינה שוב רועשת בשערוריה החדשה: מינויו הצפוי של חיים רמון לתפקיד שר בממשלה, בין שר האוצר ובין משנה לראש הממשלה. ארגוני נשים ועוד מחפשי צדק, במירכאות ובלעדיהן, מאיימים לפנות לבג"צ וחלקם כבר עשו כן.
04/07/2007  |  עו"ד משה מכנס  |  מאמרים
מהו יחס המרה?
04/07/2007  |  זיו גולדוסר  |  מאמרים
כפי שפורנוגרפיה הינה ענין של גאוגרפיה, כך גם סדרי עולם במדינת ישראל נראים נאותים כאשר נוגעים הינם בצד פוליטי אחד ושגויים ובזויים כאשר אמורים ונוגעים הינם בצד הפוליטי האחר.
04/07/2007  |  אהרון רול  |  מאמרים
איסוף תמונות בנושאים שונים והדבקתן באלבום הוא אחד מהתחביבים האהובים על ילדים בישראל, כבעולם כולו. האיסוף, כשלעצמו, הופך לחיובי כאשר לאוסף יש גם תועלת חינוכית בצידו.
03/07/2007  |  ראובן לייב  |  מאמרים
אפתח בגילוי נאות. בשלב מסוים, לאחר שפרופ' דוד ליבאי הודיע על התפטרותו, פנו אלי בני משפחתו של משה קצב בבקשה להצטרף לייצוגו. הואיל ומעולם לא עסקתי בסוג זה של עבירות, השבתי את פניהם ריקם. מכאן ואילך אתייחס למתקפה חסרת התקדים, שבמוקדה, תרתי משמע, ניצב היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.
03/07/2007  |  ד"ר יעקב וינרוט  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
פרס? מפעל? חיים?
03/09/2017  |  05:42  |  אסי דיין
"מה?" במובן "למה?"
03/09/2017  |  05:42  |  אסי דיין
ה"ארץ" שלי
03/09/2017  |  05:42  |  אסי דיין

ציפי לידר
ציפי לידר
איתן קלינסקי
פורומים
חברה ומשפחה
תרבות
כתבות מקודמות
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט