הקניבלים חזרו הביתה רעבים

מנקודת מבט של השמאל, נתניהו הוא הסיוט הפוליטי, ופייגלין הוא הסיוט האידיאולוגי. מאחר שהפחד לאבד את השלטון יותר גדול מאשר לאבד את המדינה, השמאל כולו רצה לראות הישג של פייגלין. אילו זכה בשלושים אחוז בפריימריז מול נתניהו, כל העדר היה מגדיר את התוצאה, ככישלון ענק של נתניהו, ואת הליכוד כ"מפלגת הימין הקיצוני". פייגלין הוא "פצע" פוליטי, ואת הפצע הזה, התכוונו רוצחי האופי להדביק במצחו של נתניהו. כישלונו של פייגלין גרם להם למפח נפש.

הויכוח הפוליטי בישראל מתנהל בצורה עקומה ואבסורדית. מצד אחד יש את גוש השמאל בראשות העבודה, וממול יש את גוש הימין בראשות הליכוד. הכי נכון היה לנהל ויכוח אידיאולוגי אמיתי בין הגושים. אלא שבוויכוח כזה, אין לשמאל סיכוי. הסיבה פשוטה: מבחינה היסטורית האידיאולוגיה של השמאל הוכחה כטעות.

מה עושים? מחפשים שחקנים בימין, שיעשו לשמאל את העבודה. פייגלין הוא השחקן התורן. "התקווה הלבנה" שתביא ימים וורודים. מדובר בשיטה. השמאל זקוק לשחקנים ממחנה היריב שמוכנים לשחק מלוכלך. בלעדי מלוכלכים מהימין- אין לשמאל סיכוי. יש להם פיתויים להציע לאותם שחקנים.

כמה דוגמאות:

• הימים הכי טובים של הצמד מהימין: גונן שגב ואלכס גולדפרב, היו כשזכו בפירות בגידתם. אלמלא ערקו, השמאל לא היה מצליח להעביר בכנסת את הסכם אוסלו ב'. התמורה: סוחר הסמים העלוב, גונן שגב, קיבל תיק בממשלה (אנרגיה); השני זכה לשמש כסגנו של המאור הגדול פואד במשרד השיכון. שני העריקים גמרו רע...

• גם דוד לוי ביצע עסקה בלתי כתובה עם התקשורת השמאלנית. כשעשה צרות לנתניהו קרא על עצמו דברים טובים, והתמכר. כשהקים את "גשר", השכינה בקעה מגרונו, ואזרחי ישראל שמעו על המהפכה החברתית מפיו של "ראש הממשלה העתידי". בהשפעת הסקרים הנמיך ציפיות, ו... הצטרף ל"ישראל-אחת" בראשות אהוד ברק.

בעיתונים היה כתוב, שאין כמו דוד לוי נציג אותנטי של השכבות החלשות. כדי לעזור לחלשים. הוא הסכים לקבל מאהוד ברק את... תיק החוץ. הבדיחה של פעם, עשה את הבלתי אפשרי: מאבק קשוח בעוני ממעוף הציפור. מנהיג חברתי אלק...

כשהחליט לחזור לליכוד, החרצופים עשו עליו קטע שבו הוא נראה שוכב במיטה בלבוש סאדו ומנהל מו"מ עם ביבי וברק. דוד לוי בדמות זונה פוליטית. ככה יעשה לאיש אשר מאס בבית החדש, הקר והמתנשא.

• איציק מרדכי לא למד את הלקח של דוד לוי. מינה צמח פתחה לו בקבוק סקרים, והשוטה שתה, והשתכר. שכח שסקרים לא שותים, רק מריחים. הבוחשים בחשו, העיתונאים כתבו, ואיציק מרדכי התנפח, וקנה ג'ריקן נפט. הכורדי חשב שהוא חולם: "הנסיכים" שאך תמול שלשום סגד להם, פנו אליו בקריאה נרגשת: "קום והיה לנו מלך". רק קודם לכן, שרוף את הבית. והוא שרף, ונשרף...

• השיא היה אריאל ש(ק)רון. בדיוק באותם ימים שהציבור התפכח מאשליית אוסלו, והליכוד נסק לשלושים ושמונה מנדטים, אריאל שרון - "הסנדק" כפי שהוגדר ע"י מצנע - הוציא מפח הזבל של ההיסטוריה את השמאל, וביחד עבדו על שלושה פרויקטים, שבלעדיו, לעולם לא היה מי שיעשה זאת עבורם: עקירת ישובים, ריסוק הליכוד, והקמת מפלגת שמאל קיצוני, המורכבת מאופורטוניסטים שמכרו את האמא האידיאולוגית שלהם תמורת שררה. פרטים אצל צחי...

• סילבן המתוסכל, שנשאר בליכוד בדיוק באותו זמן שנשמתו ערקה לקדימה, נהג לזנק לביוב, ומשם להזמין את ביבי לדו-קרב. התקשורת גמלה לו בכמה שורות טובות. גם הוא לא למד את הלקח מהמקרים של דוד לוי ואיציק מרדכי. כשראה בסקרים שפייגלין עולה עליו, נמלט מהמרוץ, לא לפני שזרק רפש על מפלגתו. את החשבון, ייסגרו הליכודניקים, כשיגיע היום שבו יבקש את תמיכתם.

עכשיו פייגלין. מנקודת מבטם של הליכודניקים, פייגלין הוא "קרצייה פוליטית". מנקודת מבטם של הקניבלים, פייגלין הוא ה"תבלין" שיעשה את נתניהו לארוחה טעימה. אחרי ניצחונו של ביבי בפריימריז, היו מי שרצו לראות תמונה משותפת של השניים. ביבי הבין שתמונה משותפת- ו... הקניבלים מדליקים את המנגל.

התענוג הזה נגרע מהם, והם הכריזו על חרם. בעיתונים קראנו פרשנות בנוסח "עוד ניצחון כזה, ואבדנו". הם התכוונו לעצמם. אחרי לילה מורט עצבים, הקניבלים חזרו הביתה עם בטן מקרקרת...