הכותרות בעיתונים של אתמול, שעסקו במשבר הכספי במפלגת העבודה ובתוכנית ההבראה, המתגבשת, לא הוסיפו "בריאות" לחברי המפלגה ותומכיה ומאידך, העלו חיוך ציני ושמחה לאיד, לגיטימיים כשלעצמם, אצל מקטרגיה של העבודה. הכותרות בעיתונים, הציגו ביטויים כמו "פשיטת רגל" "חיסול המפלגה" ולא הציגו את המפלגה באור חיובי וזאת, בלשון המעטה.
אכן, מפלגת העבודה במשבר כספי עמוק. נכון לאמש, לפי נתונים שהציג גזבר המפלגה, משה עמית, עומדים חובות המפלגה על 122 מיליון ש"ח ואליהם מתווסף חוב מותנה של כ-12 מיליון ש"ח לפיצויים בהתאם להסכם העבודה במפלגה וגירעון שוטף של כמיליון ש"ח לחודש, רובו בשל החזרים שוטפים של הלוואות. משבר כספי, לא קל, המעיב על יכולת התפקוד השוטף של המפלגה כמפלגה וחייבים בפתרון מיידי.
מנקודה זו, ישנן שתי אפשרויות, האחת, פירוק המפלגה וירידתה מן המפה הפוליטית בישראל. אפשרות שאפילו בנימין נתניהו, לא ישמח אם תקרה, שכן, אז לא יהיה לו "דרבי פוליטי" על כל המשתמע מכך. יש באפשרות זו, טעם לפגם מן ההבט של אחריות מוסרית. מפלגה שחפצה להנהיג מדינה, חייבת לנהוג אחריות גם בנושיה, גם בימים קשים. האפשרות השנייה, הגם שאינה פשוטה בלשון המעטה, להכין ולבצע תוכנית הבראה כלכלית, קשה, כואבת, אבל חכמה ואפקטיבית. כזו, שתעלה את המפלגה מחדש על פסי העשייה המפלגתית, בדרך לבחירות הכלליות.
מפלגת העבודה לאן? למפלגה חפצת חיים ולכזו שיש לה מה לתרום לציבור בישראל ולניהול המדינה, אין למעשה יותר מאפשרות אחת. המשבר הכספי הוא לא פשוט. הטיפול בו מורכב, קשה, רווי לחצים ומתחים, אך ראוי, נכון ואפשרי. מפלגת העבודה צריכה ויכולה להכין תוכנית אופרטיבית לפתרון המשבר ולצאת מחוזקת, מלוכדת וערוכה לבחירות הכלליות. משכך יקרה, והמפלגה תמשיך ותפעל למען הציבור ובד בבד, תדע להעביר לציבור מסרים על פעילותה למענו ועל החזון לעתיד, יחד עם גלריה של מועמדים ראויים, ותיקים וחדשים, תוכל המפלגה לזכות במספר מנדטים גדול משמעותית מזה שיש לה כיום, להרכיב ממשלה חדשה בראשות אהוד ברק ולהוביל את עם ישראל לימים טובים יותר.
איך נערכים נכון לפתרון המשבר? אמש, בכינוס לשכת המפלגה, סקרו גזבר המפלגה, משה עמית, והמזכ"ל, ח"כ איתן כבל, הן את החובות, ההוצאות והגירעון השוטף והן, את הפעולות, שאושרו על-ידי חברי הלשכה, בדרך לפתרון.
בין השאר, מזכירות הלשכה הקימה מספר צוותי עבודה, שיכינו תוכניות אופרטיביות, באשר למכירת נכסים, לדיון עם עובדי המפלגה, באשר לעתיד ולהכנת תוכנית רה ארגון מפלגתית.
בין היתר, ייטלו חלק בצוותי העבודה, המזכ"ל כבל עצמו, ראש מטה המפלגה, עו"ד אלדד יניב, הגזבר, משה עמית, בנקאי עתיר ניסיון, ח"כ עמי איילון ושניים מבכירי עורכי הדין המסחריים בישראל, עו"ד רם כספי ועו"ד פיני רובין. כמו כן, ישתלבו בסיוע לצוותי העבודה אנשי מפלגה שיתרמו ממומחיותם ומניסיונם המקצועי. ח"כ אופיר פינס, הציע כי יעזרו בשירותיו הטובים של אחד מן המומחים הגדולים לכלכלה במשבר, ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן.
אם יורשה לי, כדי שהמהלך יצליח ראוי שיתקיימו מספר תנאים: - על צוותי הפעולה לפעול ולהגיש תוכניות עבודה במהירות.
- עם זאת, אל לנו לפעול בהיסטריה. הגם שהמשבר כבד, יש לפעול במרב ובמיטב שיקול הדעת, כדי להפיק את התוכניות הטובות ביותר שניתן.
- באשר למכירת נכסים. ראוי להקדיש תשומת לב מרבית לתכנון המהלך. ראשית, "לא לשפוך את התינוק יחד עם המים", דהיינו, לדאוג לכך שפעילות מפלגתית, אידיאולוגית, פוליטית וחברית, לא תיגדע כתוצאה ממכירת נכס זה או אחר, קטן או גדול. שנית, יש לבצע בחינה כלכלית ומשפטית, כיצד ניתן למקסם את ההכנסה ממכירת כל נכס. לא פעם, יש יותר מדרך אחת לעשות כן. צריך גם לזכור, כי מפלגה אינה יכולה לפעול כראוי ללא אכסניה מתאימה, ארצית ומקומית.
- באשר לעובדי המפלגה. גם אם יש צורך בייעול ובחסכון בהוצאות השוטפות, עלינו לקחת בחשבון כי ראשית מדובר בבני אדם. כאלה, שמשרתים את המפלגה בנאמנות ובמסירות יותר מיום או יומיים. שנית, גם במקרה זה, חשוב לזכור כי מנגנון של עובדים, הגם שהוא עולה כסף, חיוני לתפעול המפלגה. לכן, יש לנקוט בשיקול דעת ובמשנה זהירות ראויים, בעת הדיון בעתיד עובדי המפלגה.
- יש במפלגה חברים, שיכולים לתרום מניסיונם המקצועי, מזמנם וממרצם, כרגיל בהתנדבות, ולסייע לצוותי העבודה. אין צורך ב"משאל עם" בכל סוגיה, אבל ראוי להיעזר בחלקם של אנשים אלה.
- למען לויאליות של המפלגה לחבריה או כפי שאמר אתמול השר פואד בן-אליעזר "המפלגה היא קניין חבריה", יש ליצור שקיפות מלאה באשר לתוכניות שתתקבלנה ותובאנה לאישור מוסדות המפלגה ובאשר למימושן.
אם נפעל נכון וחכם נצא מן המשבר "מבירא עמיקתא לאיגרא רמא" המשבר הכספי יבוא על פתרונו, המפלגה תפעל ביעילות ובתקצוב מתאים למקורות הכספיים וציבור החברים, במידה שיחוש שותף לתהליכים, ימשיך לפעול במסירות למען הצלחת המפלגה בבחירות. (הן ברק והן פואד, חזרו ואמרו אתמול כי נפעל להקדמת הבחירות לשנת 2008).
מפלגת העבודה היא אלטרנטיבה שלטונית ראויה. לעבודה יש מה להציע לציבור. כמפלגה החברתית המובילה, מפלגת העבודה היא זו שדואגת לציבור העובדים במשק יותר מכל מפלגה אחרת (העלאת שכר המינימום, דאגה לעובדי חברות כוח אדם, דאגה לתנאי העבודה של הקופאיות ברשתות השיווק, חקיקה שהובילה ח"כ שלי יחימוביץ', ופעילות ברוכה נוספת).
מפלגת העבודה מובילה בדאגה לרווחת החלשים בישראל (אתם מכירים שר נוסף לשר הרצוג שויתר על משרד כלכלי כמו משרד התיירות, כדי לשמש כשר הרווחה? הובלת מהלך לפתרון מצוקתם של ניצולי השואה, הן על-ידי השר הרצוג והן על-ידי פעילות רצופה ועיקשת של ח"כ קולט אביטל. תוספת של 150 מיליון ש"ח לסל התרופות בשנת 2006 בזכות מהלך של ח"כ עמיר פרץ ופעילות ברוכה נוספת).
כמפלגה שעושה לתיקון הנזק המתמשך שנעשה לחינוך בישראל (השרה יולי תמיר מובילה רפורמות הן בתכנים, הן בשיטה והן ביחסי העבודה עם המורים. נדרש זמן רב ומלאכה רבה לתקן את הנזק שנגרם למערכת החינוך בישראל).
מפלגה, בראשות אהוד ברק, עם אופק וניסיון מדיני וניסיון מקצועי בשמירה על ביטחון ישראל. מפלגה עם יכולת לניהול כלכלי ותקציבי אחראי ונכון, תוך התחשבות בצרכים השונים לרבות אלה החברתיים.
הרשימה עוד ארוכה אך קצרה היריעה. מפלגת העבודה תציג אלטרנטיבה אחראית טובה יותר לשלטון בישראל. אידיאולוגיה ציונית אחראית, האנשים הטובים והמנוסים שברשימה יחד עם פנים חדשות שיצטרפו לקראת הבחירות הקרובות וכשתזכה לאמון הציבור ואהוד ברק ירכיב את הממשלה הבאה, תוכל לפעול למען הציבור בנחרצות וביעילות.
ומילה אחרונה לחברי, חברי המפלגה הנאמנים והמסורים. הימים לא קלים, אך האור נראה בקצה המנהרה. לכולנו הזכות והחובה להושיט יד ולהיות שותפים למהלכים העומדים להתרחש במפלגה. במחשבה, בעצה, בפעילות, בעשייה, וגם בביקורת בונה. אנחנו הרי המפלגה. יחד נצליח ונפעל למען הציבור.
